מרדכי היהודי


מָרְדֳּכַי[1] הַיְּהוּדִי הוא אישיות מהתנ"ך מסוף תקופת גלות בבל, ומהדמויות העיקריות של מגילת אסתר. הוא אומנהּ[2] ובן דודה של אסתר המלכה[4]. מרדכי שירת בחצר המלך הפרסי אחשוורוש, כנראה כשופט[5], שם נקלע לסכסוך עם המן[6], ולאחר זמן קצר תפס את מקומו כמשנה למלך אחשוורוש.

קבר מרדכי ואסתר נמצא, על פי מסורות יהודיות ולהבדיל מוסלמיות שונות, בעיר המדאן שבאיראן, ואולם גם בגליל, סמוך לקיבוץ ברעם, נמצא קבר המזוהה כקבר מרדכי ואסתר המלכה.

זיהויו

חז"ל מספרים בתלמוד[7] כי שמו של מרדכי היה פתחיה, והוא מרדכי בלשן[8] המוזכר בספר נחמיה[9].

חז"ל[10] דורשים את שמו מהכתוב "ואתה קח לך בשמים ראש מָר דרור"[11], ובתרגום ארמי "מרי דכי"[12].

רקע היסטורי

בתעודה שהתגלתה מימי חשיארש הראשון, המזוהה עם אחשוורוש, מוזכר גזבר הממלכה בשם מרדוכּה - שם המזכיר את שמו של מרדכי, שכמסופר במגילה מונה למשנה למלך אחשוורוש.

שינוי במעמדו של מרדכי

בתחילת המגילה[13] מתואר מרדכי כשופט, "יושב בשער"[14]. לאחר שאחשורוש מצוה לתלות את המן מתמנה מרדכי למחליפו[15], כלומר מרדכי הופך לאחד מבכירי שריו של אחשורוש, בסוף המגילה מתואר מרדכי כמשנה למלך אחשורוש[16].

פועלו

בתחילת מגילת אסתר מסופר כיצד ערך המלך אחשוורוש משתה לכלל אזרחי שושן, על פי המבואר בחז"ל מרדכי נאבק נגד היוזמה ודחק ביהודי שושן שלא ללכת למשתה, כמו כן הוא היה אחראי על כשרות האוכל במשתה. בהמשך הוא חשף בפני אסתר המלכה את מזימתם של בגתן ותרש להתנקש במלך אחשוורוש וכך הציל את המלך ממות בטוח. בזמן גזרת ההשמדה של המן פעל מרדכי רבות, הוא עורר לתפילה את יהודי העולם בכלל ואת אסתר המלכה בפרט. הוא גם דרש מנה לפעול אופרטיבית נגד גזרות ההשמדה ודחק בה לבטוח בה'.

ייחוסו

במגילת אסתר, פרק ב' מוזכר ייחוסו של מרדכי כ"מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני", כלומר משבט בנימין. הוא נמנה עם גלות יכניה. בתלמוד מוסבר שבין שמעי לקיש אבי שאול המלך היו דורות רבים, וייחוסו מתואר כך: "יאיר בן שמעי בן בענא בן מוצא בן אלה בן מפיבשת בן יהונתן בן שאול בן קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן שחריה בן עזריה בן שוקק בן מיכאל בן אלילאל בן עמיהוד בן שפטיה בן פתואל בן פיתן בן מלוך בן ירובעל בן חנניה בן זבדי בן שמריה בן זכריה בן מרימות בן חושם בן שחריה בן אצבעון בן עזריה בן גרא בן בלע בן בנימין בן יעקב".

התלמוד (מסכת מגילה, דף יב עמוד ב) מסביר שהכינוי "היהודי", שמשמעותו משבט יהודה, נובע מכך שאמו הייתה משבט זה. יש עוד שיטה שמסבירה שמרדכי היה משבט בנימין אבל גלה עם שבט יהודה ובגלל זה הוא נקרא מרדכי "היהודי"[17].

חז"ל מספרים בתלמוד, כי מרדכי נמנה בין דייני כנסת הגדולה שישבה בירושלים, בעת שעלה עם זרובבל בימי כורש מלך פרס[18], ואף לאחר ששב לגולה המשיך להיות בקשר עמם וקבע בעזרתם את ימי הפורים לימי חג לדורות[19].

בספר עזרא נזכר אדם בשם מרדכי בין שבי הגולה: "וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור (נְבוּכַדְנֶצַּר) מֶלֶךְ-בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. ב אֲשֶׁר-בָּאוּ עִם-זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי רְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל". חז"ל קראו את המילים "מרדכי בִּלשן" כמתייחסות לאדם אחד ולא לשניים, וזיהו אותו עם מרדכי היהודי[20]. את המילה בלשן דרשו, בין השאר, ככינוי שניתן למרדכי על שום שהיה יודע שבעים לשון[21].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לפי המסורה הניקוד על האות ד הוא חטף קמץ, אך מקובל בלשון המדוברת לבטא מָרְדְּכַי עם שווא נע. פירוט נוסף בנושא מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.
  2. חז"ל אומרים בתלמוד - בעלה
  3. על הפסוק מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ז'
  4. ההנחה הרווחת לפי אסתר הייתה אחייניתו, מקורה בתרגום שני[3]
  5. הפסוק באסתר ב' אומר "מרדכי יושב בשער המלך", כשבמקרא יושב בשער הכוונה לדיין-שופט, כמובא בקישורים חיצוניים
  6. שהמדרש (מובא במסכת מגילה טו ע"א) מתאר אותו כעבדו של מרדכי לפני התקופה המדוברת במגילה
  7. תלמוד בבלי מנחות סא.
  8. על שם שהיה בקיא בלשונות
  9. ישנם בלשנים הסבורים כי מרדכי הוא שם בבלי מעיקרו (ראו כאן), אולם בעלון 'בית נאמן' של הרב מאיר מאזוז מפריך את הדברים.
  10. תלמוד בבלי מגילה י, ב.
  11. ספר שמות, פרק ל', פסוק כ"ג
  12. בתרגום אונקלוס הגרסה היא "מריא דכיא"
  13. פרק ב
  14. יושב בשער, בקישורים חיצוניים
  15. פרק ח
  16. בפרק י
  17. רש"י ואבן עזרא, אסתר, ב, ה.
  18. בבלי מגילה יג ע"ב ו-טז ע"ב
  19. בבלי מגילה ב ע"א ו-ז ע"א
  20. בבלי מגילה טז ע"ב
  21. ממדרש שם זה התגלגלו המונחים בַּלשן ובלשנות בלשון ימינו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.