מקס קדושין

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

מקס קדושיןאנגלית: Max Kadushin; 6 בדצמבר 1895 - 23 ביולי 1980) היה רב והוגה דעות קונסרבטיבי. פרופסור למדרש ולמחשבת ישראל בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS).

תולדות חייו

נולד במינסק והיגר עם הוריו לסיאטל בהיותו כבן שנתיים. אביו התפרנס מחנות עבור מחפשי זהב בעת "הבהלה לזהב".[1] בשנת 1916 קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת ניו יורק וב-1932 הוסמך לרב קהילה ודוקטור על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה. בשנים 1926-1931 שהה בשיקגו עם רבו מרדכי קפלן, ונמנה עם ראשי התנועה הרקונסטרוקטיבית, אך לאחר מכן חזר בו ושב לתנועה הקונסרבטיבית. בשנים 1931-1942 היה ראש ארגון הלל באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון. בשנים 1942-1952 לימד בבית הספר התיכון היהודי של ניו יורק רבתי (Hebrew High School of Greater New York) וכיהן בהנהלת המוסד. בין תלמידיו נמנים נורמן פודהורץ ויוחנן מופס. לאחר מכן לימד באקדמיה ללימודים גבוהים ביהדות (Academy for Higher Jewish Learning in New York) ומשנת 1956 כיהן כדיקן המוסד. ב-1960 התקבל כחבר סגל אקדמי בבית המדרש לרבנים באמריקה, שם היה פרופסור למדרש ולמחשבת ישראל במשך עשרים שנה.

הגותו

קדושין טען שהקיום היהודי הוא קיום של חיי קדושה בכל רגע ורגע, זאת בניגוד לרעיון הפרוטסטנטי לפיו המגע עם הקדושה הוא באירועים מפעימים וחד-פעמיים. קדושין טבע מספר מושגי מפתח ובהם "value-concepts" ("מושגי ערך"). לדבריו עסקו מדרשי חז"ל באיתור וזיקוק מושגי ערך מתוך המקרא (כגון קידוש השם, יראת שמים וכדומה שהמכנה המשותף לכולם הוא הפשטת הגשמיות כדרך להתרחקות מעבודת אלילים) ויצירת מציאות חיים יהודיים הטבועה במושגי ערך אלה בתודעה ובכל פעולה יומיומית ("ברכה, צדקה ודרך ארץ"). להוכחת טענתו קיבץ קדושין, פירש וניתח מאות מדרשים מכל ספרות חז"ל והראה אלו מושגי ערך עולים מהם וכיצד הם נטווים לתוך החיים היהודיים.

מושג נוסף אותו חידש קדושין הוא "normal mysticism" ("מיסטיציזם נורמלי") הבא להסביר את הנוכחות האלוהית בחיי היומיום היהודיים (בפרט בתפילה) בדמות אהבת האל לכלל העולם, ההשגחתו הפרטית על היחיד ויחסו לעם ישראל.

משפחתו

ב-1923 נשא לאשה את אוולין גרפיאל (1900-1987), דוקטור לפסיכולוגיה, אשר לימדה באוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת ויסקונסין ובבית המדרש לרבנים באמריקה. לזוג נולדו שני ילדים,[2] פנחס (2004-1926), רב קהילה, רב בחיל האוויר האמריקאי במלחמת קוריאה וראש ארגון הלל באוניברסיטאות הרווארד וברנדייס[3] והסוציולוג צ'ארלס קדושין (יליד 1933), ממייסדי תחום המחקר של רשתות חברתיות, איש אוניברסיטת ברנדייס.[4][5]

ספריו

  • The Theology of Seder Eliahu - 1932 - התאולוגיה של סדר אליהו, דיסרטציה לקבלת תואר דוקטור
  • 1938 - Organic Thinking - עבודתו החשובה ביותר, בה גיבש את מושגי המפתח של הגותו ובע את תוכנית מפעל חייו
  • 1952 - The Rabbinic Mind - ליקוט ופרשנות מדרשים
  • 1964 - Worship and Ethics - עבודה בחקר הקבלה והנכחתה בחיי המעשה היומיומיים לפי שיטתו
  • 1969 - A Conceptual Commentary on the Mekilta - פירוש וניתוח המכילתא
  • 1987 - A Conceptual Commentary on Midrash Leviticus Rabbah - פירוש וניתוח מדרש ויקרא רבה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.