מפרשי המקרא

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מכיל כתיבה מנקודת מבט חילונית/אקדמית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל הם ספרי פרשנות וביאורים על סדר פסוקי התנ"ך. ספרי המפרשים נחלקים לשתי תקופות עיקריות, פרשנות הראשונים שהתחילה עוד בתקופת רבי סעדיה גאון עד רלב"ג, ותקופת האחרונים שתחילתה בתקופת רבי עובדיה ספורנו עד סוף האלף החמישי. להבדיל ממדרשי חז"ל אשר עוסקים בעיקרם בהוספת דברי אגדה ומדרשים, המפרשים עוסקים בליבון לשון הפסוקים והבהרתם, ציטוט והשוואה של דברי הגמרא והמדרשים.

הפירוש המפורסם ביותר והמקובל על כל המפרשים האחרים, הוא פירוש רש"י לתורה הכולל פירוש כמעט על כל התנ"ך, הפירוש מבוסס ברובו על מדרשי חז"ל ועוסק בהתאמתם לפשוטו של מקרא בהוספת תוספות נחוצות, ובביאור מילות הכתוב. על פירוש זה בלבד נכתבו עשרות חיבורים.

סגנון הפירוש שונה בין המחברים, לעיתים סגנון החיבור גם הושפע מרוח התקופה:

יש מהמפרשים שדבריהם עסקו גם בעומק כוונת פסוקי התורה – על דרך הפרד"ס (כדוגמת פירוש הרמב"ן), ויש מהמפרשים שנצמדו תמיד לפשוטו של מקרא גם אם הדברים לא תמיד היו בהתאמה מלאה לדברי חז"ל (כדוגמת פירוש האבן עזרא והרד"ק). בתקופת האחרונים מצויים יותר מפרשים אשר עסקו בעיקר בפירוש לפירושו של רש"י (כדוגמת המזרחי, הברטנורא והשפתי חכמים), מפרשים אשר הרחיבו יותר בדרשות עומק ותכחות מוסר (כדוגמת המהר"ל והכלי יקר), מפרשים אשר הרחיבו יותר על ענייני הסודות והרמז הטמונים בפסוקי התורה (כדוגמת האור החיים) ומפרשים אשר התמקדו גם בדקדוק כל מילה (כדוגמת המלבי"ם והעמק דבר).

בתחילת תקופת ההשכלה והרפורמה, ניסו רבים ממנהיגיהם לגעת גם בהגות פירוש התורה, חכמי ישראל שבאותה תקופה לחמו מלחמת חורמה בניסיון לשבש ולהתערב בביאור פסוקי התנ"ך. פירוש המלבי"ם על התנ"ך מבוסס על מלחמה זו (כעין מלחמת האבן עזרא במפרשי הקראים), וכן פירושם של הרש"ר הירש והרד"צ הופמן אשר את חיבורו על התורה כתב בתגובה לתנועת ביקורת המקרא שפשתה בתקופתו.

פרשנות קדומה

פרשנות פילולוגית

פרשנות הראשונים

פרשני ספרד

פרשני צרפת

פרשני פרובנס

פרשני איטליה

  • רבי ישעיה מטראני (רי"ד - חיבורו: "נימוקי החומש"), ד'תתק"ן? - ה'ט"ו?
  • רבי עובדיה המון (חיבורו: "עמר נקא")
  • רבי מנחם רקנאטי (ה'ן - ה'ק)
  • רבי עובדיה ספורנו, ה'ר"ל? - ה'ש"י?

פרשני תימן

  • רבי נתנאל בן ישעיה (חיבורו:"מאור האפלה"), ה'קכ"ט
  • רבי אברהם בן שלמה (חיבר פירוש מקיף ויסודי על כל הנביאים והכתובים), ה'רכ"ב
  • רבי זכריה הרופא (חיבורו:"מדרש החפץ"),סביבות שנת ה'תק'"ץ.
  • רבי סעדיה עדני (חיבורו:"חמדת ישראל" על כל התנ"ך נחשב לעת עתה כאבוד עם עוד למעלה מ25 חיבורים בתורה מדע ורפואה שמיעוטם נמצא, כמו פירושו על הרמב"ם),בחיבוריו מוזכרות השנים ה'ר"ו-ה'רמ"ה.
  • רבי דוד בן ישע הלוי חמדי (חיבורו "אלוגיז אלמוגני"-הקצר המספיק), ה'רמ"ז.

פרשני אשכנז

  • רבי יהודה החסיד (סוף האלף החמישי, תחילת האלף השישי)

פרשני אלג'יר

פרשנות האחרונים


פרשנויות אקדמיות, משכילים, וביקורת המקרא

ביאור המקרא בזמנינו

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.