מילן קונדרה

מילן קוּנדֶרָה
Milan Kundera

מילן קונדרה
פטירה -

מילן קוּנדֶרָה (צ'כית: Milan Kundera; נולד ב-1 באפריל 1929) הוא סופר יליד צ'כיה אשר חי בצרפת מאז שנת 1975. קונדרה רואה את עצמו כסופר צרפתי ומתעקש כי כתביו ילמדו כספרות צרפתית ויסווגו כך בחנויות הספרים.

ביוגרפיה

מילן קונדרה נולד בברנו שבצ'כוסלובקיה. אביו, לודויק קונדרה, היה פסנתרן ומוזיקולוג צ'כי חשוב, תלמידו של לאוש יאנאצ'ק. מילן למד אף הוא לנגן בפסנתר ואף המשיך ללימודי מוזיקולוגיה והלחנה. הרקע המוזיקלי של קונדרה בא לידי ביטוי ביצירותיו אשר באחת מהן קונדרה אף משתמש בתווים כדי להבהיר אחד מרעיונותיו. לאחר סיום לימודיו התיכוניים בשנת 1948, למד קונדרה ספרות ואסתטיקה באוניברסיטת קארל בפראג. בהמשך עבר לפקולטה לקולנוע באקדמיה לאומנויות הבמה בפראג, שם גם החל להרצות.

בהיותו כבן 18 הצטרף למפלגה הקומוניסטית וכעבור שנתיים הוצא ממנה. ב-1956, לאחר הוועידה העשרים של המפלגה הסובייטית הקומוניסטית, שב והתקבל בה כחבר, אך ב-1970 שוב סולק משורותיה.

קונדרה היה אחת הדמויות הבולטות במאבק אנשי הרוח נגד המשטר הצ'כוסלובקי, יחד עם סופרים נוספים כמו ואצלב האוול. הרומן הראשון שלו "הבדיחה", ראה אור ב-1967, (לפני האביב של פראג) וגרם לסערת רוחות בארצו. אחרי הפלישה הסובייטית ב-1968, סולק ממשרתו כפרופסור במכון ללימודי הקולנוע וכתביו נאסרו לפרסום.

בשנת 1975, כאשר גם החיים במחתרת נעשו בלתי אפשריים, היגר לצרפת ומתגורר שם מאז. במהלך שנות השמונים החל קונדרה לכתוב בצרפתית.

אחרי פרסום "ספר הצחוק והשכחה" בצרפת, שללה הממשלה הצ'כית את אזרחותו של קונדרה. נושאי "ספר הצחוק והשכחה" הם הפלישה הסובייטית וה"נורמליזציה" שבאה בעקבותיה. הרומן מורכב משבעה סיפורים נפרדים, אשר מבטאים מוטיבים של גלות, פרידה וגעגועים.

ב-1984 פרסם את "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום", המספר את סיפורם של זוג צ'כי המסתגל לחיים תחת הכיבוש הסובייטי. ספר זה זכה לגרסה קולנועית בשנת 1988 בבימויו של פיליפ קופמן ובכיכובם של דניאל דיי-לואיס וז'ולייט בינוש.

במאי 1985 הוענק לו פרס ירושלים לחירות האדם, ובשנת 2020 הוענק לו פרס פרנץ קפקא.

הגות

בספריו נוהג קונדרה לחלוק עם הקורא את מחשבותיו ואת הגותו. ברומנים שלו הוא מרבה לסטות מהדרך הראשית שבה הוא מוליך את הקורא, ולעסוק בסוגיות פילוסופיות תוך כדי בחינה כמו חיצונית של הדמויות ושל המצבים שבהם הן נתונות. את שלוש המסות שלו ("אמנות הרומן – מסה", "צוואות נבגדות" ו"המסך: מסה בשבעה חלקים") הוא מקדיש בעיקר לטיפול ברומן. לטענת קונדרה לרומן תולדות ומאפיינים ייחודיים המבדילים בינו ובין כל שאר הסוגות הספרותיות ויתר האמנויות. תפקידו של הרומן, לדבריו, הוא לחשוף את הצורות השונות האפשריות של הקיום האנושי, ומכאן, בראש ובראשונה, נגזרת האסתטיקה שלו.

ספריו שתורגמו לעברית

(השנים בסוגריים לקוחות מהערך בוויקיפדיה באנגלית; הן אינן תואמות את רישומי זכויות היוצרים בתרגומים לעברית.)

  • הבדיחה (1967), הוצאת עם עובד 1972, תרגם מצ'כית דב קוסטלר (שירי עם תרגם צבי ארד)
  • אהבות מגוחכות (1968), הוצאת זמורה ביתן 1987, תרגמה מצ'כית רות בונדי
  • החיים הם במקום אחר (1969), הוצאת זמורה ביתן 1989, תרגמה מצ'כית רות בונדי
  • מחול אחרון ופרידה (1976), הוצאת עם עובד 1977, תרגם מצרפתית צבי ארד
  • ספר הצחוק והשכחה (1979), הוצאת זמורה ביתן 1981, תרגמה מצ'כית רות בונדי
  • הקלות הבלתי נסבלת של הקיום (1984), הוצאת זמורה ביתן 1985, תרגמה מצ'כית רות בונדי
  • אמנות הרומן – מסה (1985), הוצאת זמורה ביתן 1992, תרגמה מצרפתית חגית בת-עדה
  • אלמוות (1990), הוצאת זמורה ביתן 1990, תרגמה מצ'כית רות בונדי
  • צוואות נבגדות (1993), הוצאת זמורה ביתן 1994, תרגמה מצרפתית חגית בת-עדה
  • ההנאה שבאטיות (1993), הוצאת זמורה ביתן 1995, תרגמה מצרפתית חגית בת-עדה
  • זהות (1998), הוצאת זמורה ביתן 1998, תרגמה מצרפתית חגית בת-עדה
  • בורות (2000), הוצאת זמורה ביתן 2001, תרגמה מצרפתית חגית בת-עדה
  • המסך: מסה בשבעה חלקים (2005), הוצאת זמורה ביתן 2006, תרגמה מצרפתית חגית בת-עדה
  • פגישה (2009), הוצאת זמורה ביתן 2010 תרגמה מצרפתית חגית בת-עדה
  • חגיגת אי המשמעות (2014), הוצאת כנרת זמורה ביתן 2016, תרגמה מצרפתית רמה איילון

לקריאה נוספת

  • אביבה קרינסקי, פו הדב והפילוסופיה של האחר, תל אביב: אור-עם, 2000 (בפרק: "בין בדיון למציאות ברומן "זהות" מאת קונדרה")

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.