מטיט

מַטִּיט(נהגה לפעמים 'מדיד'. בערבית ‏مطيط נקרא גם 'זָוּם' (zowm) الزوم ) הוא תבשיל חלבי מהמטבח התימני. ה"זום" הוא נזיד ארומטי מעורר תיאבון ומשביע ועם זאת קל לעיכול. רבים נוהגים לאוכלו בעת שבירת הצום. בתימן נאכל לארוחת בוקר. התבשיל סמיך טעמו חמצמץ ופיקנטי. מאכל קרוב לזה הוא ה"עצ'יט" (אסיד).

בערים שונות בתימן נקרא נְשׁוּף, כמו בחיידאן ונג'ראן. לעיתים כשיש בו בעיקר חתיכות לחם נקרא בערבית פתות.

מרכיבים

מרכיביו הם מים, חלב, ומעט קמח, וכן, נוהגים לעיתים להוסיף חתיכות לחם יבש (במקור נוספו חתיכות הלחם כדי לנצל לחם שכבר לא ניתן לאוכלו בדרך אחר). למאכל מוסיפים סחוג, שמנת או אשל, להשבחת הטעם גם חמאה או סאמנה, מיץ לימון, וזעתר (בעיקר מן הקורנית והצתרה שטעמם מעודן יותר מן הזעתר, נהגה "סעתר" נקרא בישראל זעתר פארסי) או תימין. יש המוסיפים לו גם את התבלין התימני חוויג' המשנה את צבעו לצהוב.

קיים דמיון מסוים בין מרכיביו למרכיבי המטבל הבבלי העתיק כותח.

ברכתו

ברכתו שהכל, אם אין בו פירורי לחם או קמח. כאשר נוסף בו לחם ברכתו בורא מיני מזונות, מאחר שחתיכות הלחם פחותות מכזית[1] ובנוסף איבדו את צורתן המקורית על ידי הבישול.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אם בכל חתיכה יש שיעור כזית ישנה מחלוקת בראשונים, ראה ספר כסף משנה על משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ג', הלכה ח'.
  2. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קסח, סעיף י .
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.