מחתה

מחתה היא אחד הכלים ששימשו במשכן ובבית המקדש לצורך הקרבת הקרבנות.

המחתה מוזכרת בספר שמות פרק כ"ז: (פסוקים א' - ג')

וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ... וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו, לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו, וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל-כֵּלָיו, תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.

תפקידה העיקרי של המחתה הוא העברת גחלים ממקום למקום, והשם "מחתה" נובע מפעולת החתייה בגחלים. הובלת הגחלים נעשית למטרות שונות: קיום מצוות תרומת הדשן, בה יש להניח בכל בוקר בבית הדשן שליד המזבח מעט מן הגחלים והאפר שהצטברו מקרבנות יום אתמול. פינוי שאריות הקרבנות ממערכת העצים שבראש המזבח אל ה"תפוח" שבמרכזו. הובלת גחלים מן המזבח החיצון, שעומד בחצר המקדש, אל המזבח הפנימי, העומד בהיכל, לצורך הקטרת הקטורת. הובלת גחלים ביום הכיפורים אל קדש הקדשים, לצורך הקטרת קטורת על המחתה עצמה, ועוד.

צורת המחתה היא כעין כף בעלת שלוש דפנות המחוברת לידית ארוכה.

במקרא הוזכרו מחתות מנחושת. במשנה מסופר גם על קיומן של מחתות מזהב וכסף בבית המקדש השני.

המחתה נחשבת ל"כלי שרת" שיש בו קדושה, כמו שאר הכלים המשמשים לעבודת המקדש.

לקריאה נוספת

  • הרב ישראל דנדרוביץ, בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום (על הזהב ששימש לייצור המחתות), בתוך: ספר הנחמדים מזהב, ערד תש"ע, פרק יח, עמודים: 261-282.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.