מחלת נגיף קורונה 2019

מחלת נגיף קורונה 2019
תסמיני המחלה
שמות נוספים COVID-19
שם בלועזית Coronavirus disease 2019
שכיחות מידבקת מאוד
סיבות מגע עם אדם הנושא את הנגיף, טיפות רוק הנישאות באוויר
טיפול טיפול סימפטומטי וטיפול תומך
מניעה רחצת ידיים, ריחוק חברתי, מסכה רפואית
סיבוכים דלקת ריאות, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS), אי-ספיקת כליות, סערת ציטוקינים, אלח דם, נזק מוחי, דלקת המוח, פסיכוזה, דליריום

מחלת נגיף קורונה 2019 (ידועה גם בשם מחלת הקורונה; באנגלית: Coronavirus disease 2019 ובקיצור COVID-19, קרי: קוֹבִיד־19) היא מחלה זיהומית, הפוגעת בבני אדם ונגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, מתת-משפחת נגיפי קורונה. המחלה התפרצה לראשונה בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין בשנת 2019.

תסמיני המחלה כוללים חום, שיעול, בעיות בדרכי הנשימה, דוגמת קוצר נשימה, וכן אובדן חוש הריח ואובדן חוש הטעם, אם כי יש חולים שיפתחו רק חלק מהתסמינים או שהם אסימפטומטים. במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אי-ספיקה נשימתית, אי-ספיקת כליות ואף למוות[1].

הממצאים מראים שתסמיני המחלה יופיעו תוך חמישה ימים ולרוב עד 14 יום (ובאחוז בודד של המקרים, אף מאוחר יותר). לפי ההערכות, נשאי המחלה מעבירים את הנגיף טרם הופעת התסמינים. מחקר שהתפרסם בחודש מרץ 2020 בכתב העת הרפואי "לאנסט" קובע כי הנגיף נשאר בגוף הנדבקים לתקופה של מעל לחודש[2][3]. מדובר במחלה חדשה, שהמחקר עליה לרבות השפעות ארוכות טווח שלה בעיצומו[4].

גורם

ערך מורחב – SARS-CoV-2

גורם המחלה הוא הנגיף Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (בקיצור SARS-CoV-2) ומשערים שהוא עבר לראשונה לבני אדם מעטלפים, נחשים ואף פרטים מסוימים של פנגולין סיני שנמצאו בשוק רטוב בווהאן בו נמכרו באופן לא חוקי בעלי חיים רבים[5][6]. הנגיף עובר מאדם לאדם באמצעות נתז נשימתי וכן אירוסולים המרחפים באוויר, המועברים דרך שיעול, התעטשות, הפרשות גוף, נשימה, או מגע[7]. הנגיף עובר גם במגע לא ישיר - אדם בריא עלול להידבק אם הוא נוגע בחפץ שנשא נגע בו[1].

ישנן עדויות על בעלי חיים ספורים שנדבקו מהנגיף, אולם ככל הנראה אלה אינם מסוגלים להעבירו לבני האדם[8].

תסמינים

תקופת הדגירה

תקופת הדגירה של הנגיף, במהלכה לא מופיעים תסמינים, היא בעלת שונות מסוימת. החציון הוא 5.1 ימים אך התקופה יכולה לנוע בין יומיים ל-14 יום (99% מהמקרים).[9] במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. במיעוטם של המקרים, כאחוז אחד, יתגלו תסמינים לאחר 14 יום. חלק לא יפתחו תסמינים גם אחרי 14 הימים[10]. תקופת ההדבקה של חולים במהלך תקופת הדגירה היא כ-48 שעות שלפני הופעת תסמינים אך התסמינים אינם ספציפיים, ומועד הופעתם קשה לקביעה[11]. אחר כך, הם ממשיכים להדביק[12]. הזמן מהדבקות חולים עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות[13].

יש חולים עם תסמינים מורגשים וחולים עם תסמינים לא מורגשים. זאת בנוסף לאסימפטומטיים, אנשים מסוימים שנדבקו בנגיף, ככל הנראה לא פיתחו אפילו תסמינים קלים, והחלימו. השימוש היומיומי במונח אסימפטומטיים כולל בתוכו את כל המודבקים שאין להם תסמינים בולטים, או שעוד לא פיתחו כאלה[12].

תסמינים במערכות הנשימה והעיכול

תסמיני המחלה מתבטאים בעיקר במערכת הנשימה העליונה (שיעול, קוצר נשימה, קשיי נשימה, הצטננות, וחום) ובמערכת העיכול (שלשולים וכאבי בטן)[14]. לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית[15].

פגיעה במערכת ההובלה והמוח

חלק מהתסמינים כוללים פגיעה במערכות הלב וכלי הדם[16][17], ירידה תפקודית וקוגניטיבית לאחר אשפוז ממושך והתפתחות חרדה ודיכאון[18]. בנוסף חולים מסוימים עלולים לעבור שבץ מוחי, דלקת קרום המוח ותסמינים מוחיים נוספים[19]. דווח שחלק מהמאושפזים סבלו מהזיות. התופעה, המכונה "מצב בלבולי חריף", עלולה לגרום לדיכאון ולהאריך את תהליך ההחלמה[20].

בכמה מקרים נמצא שצעירים עלולים לפתח זמן מה לאחר ההידבקות בנגיף תסמונת דלקתית רב-מערכתית דמוית מחלת קווסאקי הכוללת בין השאר תסמיני פריחה, פגיעה בשריר הלב, כאבי ראש וקרישי דם[21][22]. כן דווח על אובדן זמני של תחושת טעם וריח[23]. בנוסף, תיתכן תחושת עקצוץ בגוף[24].

תסמינים נוספים

בחלק מהחולים דווח על הופעת אודם בגלגל העין עקב דלקת הלחמית[25]. סיבוך נוסף שנמצא הוא אי-ספיקת כליות.

דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבי שרירים ושינויים בחוש הטעם.[26]בקרב גברים עלולה להיות פגיעה בפוריות[27].

בקרב נשים הרות קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולפגיעה בעובר[28].

בנוסף, נצפו פצעונים בבהונות הרגליים[29].

חלק מהמחלימים התמודדו עם תסמינים ותופעות לוואי גם אחרי ההבראה[30]. זמן קיום הנגיף הוא פרק זמן בלתי מספק כדי לזהות ולאפיין השפעות ארוכות טווח. המחקר בתחלואת ההמשך של הקורונה נמצא בצעדיו הראשונים[31].

אלו היו תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות[32][33]. עייפות זוהתה בקרב כ-10% מהחולים שעברו מחלה בינונית עד קשה, כאשר יש התאמה בין חומרת המחלה לחומרת התסמין. כ-10% מהמחלימים שחוו מחלה בינונית עד קשה חוו סימנים של מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב). לפי הcdc, בעוד שרוב חולי הקורונה מחלימים וחוזרים לבריאות תקינה, ישנם חולים שעלולים לסבול מסימפטומים שיכולים להימשך שבועות ואף חודשים לאחר ההחלמה כולל אנשים שאינם מאושפזים ובעלי מחלה קלה עלולים לחוות קורונה ממושכת.

התפרצות

ערך מורחב – מגפת הקורונה

המחלה התפרצה לראשונה בסוף שנת 2019 בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין, ומשם נפוצה לעשרות מדינות ברחבי העולם. בדצמבר 2019 לי וונליאנג חשף את התפרצות הנגיף אך השלטונות הסיניים הכחישו זאת. התכחשות הממשל והתמהמהות במיגור הנגיף הניחה לו להתפשט בסין וממנה לעולם.

נתוני ארגון הבריאות העולמי, נכון ל־10 בינואר 2021[34], בכל העולם במצטבר:

  • מקרי הדבקה מאומתים: אובחנו כ־88,828,387
  • תמותה: דווחו כ־1,926,625

אבחון המחלה

ערך מורחב – בדיקת קורונה

עם פרוץ המגפה אובחנו החולים במחלה בעיקר באחד משני אופנים:

  • בדיקת PCR - מאתרת את נוכחות הנגיף בגוף
  • בדיקה סרולוגית - מאתרת נוכחות נוגדנים המיוצרים בתגובה לזיהום

אפשרות נוספת לאבחון היא באמצעות ניתוח רדיולוגי של בדיקת דימות.

בנובמבר 2020 אישר ה-FDA בדיקה ביתית מהימנה וזולה יחסית של חברה לוסירה[35][34].

בדיקת PCR

הבדיקה מתבצעת באמצעות לקיחת דגימה מהנבדק. הדגימה יכולה להיות נוזלי גוף שנלקחו מרקמות מערכת הנשימה כמו ליחה או כיח, או לחלופין מאזורים בדרכי הנשימה העליונות כמו ריריות האף והגרון. הדגימות נאספות באמצעות מָטוֹש סטרילי.

מדגימות אלו מפיקים את החומר הגנטי. לווירוס הקורונה יש מטען גנטי הנשמר בצורת RNA. צורה זו אינה יציבה ונוטה להתפרק, לכן בשלב ראשוני יש להשתמש באנזים על מנת לבצע שעתוק הפוך, תהליך אשר הופך מולקולות RNA ל-DNA. לאחר מכן מתבצע שימוש בשיטת rRT-PCR. בשיטה זו מתבצע הגברה של ה-DNA על פי מקטע DNA קטן הנקרא תחל אשר נוצר על פי הגנום של הנגיף[36]. אם אכן יש DNA המכיל את הרצפים המתאימים לתחל הוא יוגבר כאשר תוכנס הדגימה למכשיר ה-PCR. בנוסף להגברה בשיטה זו נפלט אור כאשר נוצרות מולקולות DNA דו גדיליות חדשות דבר המשפר את הדיוק שבספירת מספר מולקולות ה-DNA[37]. שיטת אבחון זו סובלת מסטייה של 3%, כלומר 3% מהנבדקים אשר נושאים את הנגיף ימצאו שליליים[38], או בניסוח אחר-תתקבל תוצאת "False Negative".

בדיקה סרולוגית

חלק מתגובת מערכת החיסון לזיהום הוא ייצור נוגדנים הכוללים IgM ו-IgG. על פי ה-FDA, נוגדנים מסוג IgM ל-SARS-CoV-2 ניתנים בדרך כלל לזיהוי מספר ימים לאחר ההדבקה הראשונית (אך עדיין אין מידע ברור על רמת הנוגדנים).[39] נוגדני IgG לנגיף ניתנים לזיהוי בדרך כלל בין 10–14 יום לאחר ההדבקה (ייתכן זיהוי מוקדם יותר) ולרוב מגיעים לשיא כ-28 יום לאחר הופעת הזיהום[40][41].

אבחון באמצעות דימות

בנוסף לשיטה זו ישנה שיטה המתבססת על CT אשר ככל הנראה בעלת דיוק רב יותר. עם זאת שיטת ה-CT יקרה לאין ערוך ומצריכה שימוש ברדיולוגים מומחים על מנת לנתח את תוצאות הבדיקה[38].

הבדיקה הביתית של חברת לוסירה

הבדיקה של חברת לוסירה אושרה על ידי ה-FDA בנובמבר 2020, ויצרה בכך עניין רב, מכיוון שהיא מסוגלת לספק אחוז מהימנות שאינו רחוק מזה של ה-PCR - למעלה מ-90%, ומסוגלת לעשות זאת בעלות זולה באופן משמעותי, ולספק את התשובה בתוך כחצי שעה. לאחר האישור החלה הבדיקה בתהליך שיווק פנימי בתוך ארצות הברית, שקיבלה עדיפות על פני יתר המדינות[35].

מניעה וטיפול

למניעה מהדבקה בנגיף ה-SARS-CoV-2, ארגון הבריאות העולמי המליץ על:

בנוסף ארגון הבריאות העולמי פרסם[45] מספר דברים: אין חשש להידבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה מסין או מאזור נגוע, אין עדויות להידבקות של חיות מחמד בנגיף (אך מומלץ לרחוץ ידיים לאחר מגע איתם), חיסון נגד דלקת ריאות לא מתאים למניעת SARS-CoV-2, שטיפת האף או שימוש בשטיפת פה אינם יעילים למניעת הדבקה בנגיף, שימוש בשום או בשמן שומשום אינם מועילים למניעת המחלה.

קיימים חילוקי דעות האם טיפול במשככי כאבים המכילים איבופרופן מחמיר את תסמיני הזיהום. רשויות הבריאות באירופה ממליצות על טיפול בפארצטמול כקו הטיפול הראשון[46].

מחקר שנערך בקופת חולים לאומית בשיתוף האוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב הראה קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין סיכון מוגבר להידבק ולחלות בנגיף הקורונה[47]. עם זאת יש המפקפקים במסקנה זו[48].

פיתוח חיסונים

ערכים מורחבים – חיסון נגד קורונה, פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19

חברות פרמצבטיקה וגופי מחקר נרתמו למאמץ למציאת חיסון לקורונה[49], ארגון הבריאות העולמי העריך שפיתוח חיסון לא יסתיים לפני 2021[50].

בינואר 2020 פורסם שהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) מקווים להתחיל ניסויים קליניים לחיסון פוטנציאלי בחודש אפריל[51].

בשבוע האחרון של פברואר 2020 פורסם שחיסון מבוסס mRNA של חברת מודרנה נשלח לשלב הניסויים הקליניים הראשון[52].

עד אמצע אפריל 2020, כ-70 חיסונים פותחו וממתינים להתחיל בניסויים בבני אדם[53].

תרופות וטיפולים נוספים

בניסוי קליני לטיפול בחולים משמשות תרופות אחדות:[54]

בעקבות ממצאים של עליה בולטת ברמת הפריטין אצל חולה במחלה, דבר שמעיד על מצב דלקתי קיצוני (סערת ציטוקינים, הפרשה מוגברת של ציטוקינים דלקתיים), הציע פרופסור יהודה שינפלד, לטפל ב-IVIG (אימונוגלובולינים) שייוצר מדמם של חולים במחלה, פיתוח דומה סייע בעבר בהורדת אחוזי התמותה במקרים של הפרשה מוגברת של ציטוקינים דלקתיים[72].

חלק מחולי הקורונה הקשים נדרשו להנשמה[73][74][75][76]. חלקם נדרשו לשיקום[77][78].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 מערכת וואלה! בריאות, מה הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מנגיף הקורונה?, באתר וואלה! NEWS, 23 בפברואר 2020
  2. מערכת וואלה! בריאות, מחקר: "נגיף הקורונה יכול להשאר בגוף עד 5 שבועות", באתר וואלה! NEWS, 17 במרץ 2020
  3. אסף רונאל, חוקרים: נגיף הקורונה יכול להישאר בגוף יותר מחודש מרגע הופעת התסמינים, באתר הארץ, 13 במרץ 2020
  4. קרן נויבך, ריאיון עם פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, טוויטר, 5 במאי 2020
  5. ד"ר דרור בר ניר, מהו נגיף הקורונה ומדוע הוא מסוכן, באתר "הידען", 27 בינואר 2020
  6. רועי ברק, האם מקור הנגיף בנחש, ולמה בני 40 צריכים לחשוש מהידבקות: שאלות ותשובות על נגיף הקורונה המסתורי והקטלני, באתר גלובס
  7. Transmission of COVID-19, European Centre for Disease Prevention and Control (באנגלית)
  8. נעם לויתן, האם חיות יכולות להידבק בנגיף הקורונה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 באפריל 2020
  9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32150748
  10. החולים הנסתרים של הקורונה, החולים הנסתרים של הקורונה, 2020-04-30
  11. N12 - משרד הבריאות משנה את ההנחיות לאיתור מגעים של חולי..., N12, 2020-07-10
  12. 1 2 האם חסרי תסמינים מדבקים?, האם חסרי תסמינים מדבקים?, 2020-06-15
  13. נדב אייל, הדו"ח של מכון גרטנר, טויטר, 28 ביוני 2020
  14. התסמין המוקדם של מחצית מחולי הקורונה - וואלה! בריאות, וואלה!News, 2020-03-22
  15. וירוס הקורונה: מידע ועדכונים שוטפים באתר שירותי בריאות כללית
  16. מחקר חדש מגלה: לכמה מחולי הקורונה התגלתה הפרעה בתפקוד הלב?, www.maariv.co.il
  17. נגיף הקורונה פוגע קשות בתפקוד כלי הדם של חלק מהחולים - וואלה! בריאות, וואלה!News, 2020-04-22
  18. "לא חזרתי לתפקד": החלימו מהקורונה - ועדיין סובלים מתסמינים, חדשות 13
  19. מגיפת הקורונה תגרום לגל של נזקים מוחיים בקרב מחלימים - וואלה! בריאות, וואלה!News, 2020-07-09
  20. "מתי אחזור להיות אני": חולי קורונה רבים סובלים מהזיות מבעיתות, Haaretz הארץ
  21. ד"ר איתי גל, פריחה בעור, כאבי ראש וקרישי דם: תסמיני קורונה חדשים מתגלים בעולם, באתר ynet, 22 במאי 2020
  22. Riphagen, Shelley; Gomez, Xabier; Gonzalez-Martinez, Carmen; Wilkinson, Nick; Theocharis, Paraskevi (מאי 2020). "Hyperinflammatory shock in children during COVID-19 pandemic". The Lancet. doi:10.1016/s0140-6736(20)31094-1. 
  23. אסף אוני, וירולוג גרמני טוען שאיתר סימפטום חדש של נגיף הקורונה, באתר גלובס
  24. הגולשים מדווחים על תסמין חדש לנדבקים בנגיף קורונה: תחושת עקצוץ בעור, באתר ‏מאקו, ‏12 באפריל 2020‏
  25. רופאים מאיטליה מצאו דרך מפתיעה שבה נגיף הקורונה מופץ ומדבק - וואלה! בריאות, וואלה!News, 2020-04-22
  26. N12 - "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, N12, 2020-06-19
  27. וינרב, גלי (23 באפריל 2020). "מחקר חדש: האם הקורונה פוגעת בפוריות של גברים?". Globes. בדיקה אחרונה ב-26 בספטמבר 2020. 
  28. הריון ולידה בתקופת הקורונה - שאלות ותשובות, הריון ולידה בתקופת הקורונה - שאלות ותשובות
  29. "בהונות קורונה": התופעה הזו מעלה סימני שאלה אצל רופאים - וואלה! בריאות, וואלה!News, 2020-05-03
  30. ""הגוף בגד בי, אני לא אותו בן אדם": רעות, 35, החלימה מקורונה בלי הרבה תסמינים - ואז חייה השתנו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2020. 
  31. חקר המחלות שמהן סובלים המחלימים מקורונה מגלה כמה מעט ידוע עליהן, Haaretz הארץ
  32. מעיין הרוני, כמה חולי קורונה פיתחו תסמינים קשים לאחר ההחלמה?, מעריב, 28 ביוני 2020 (ארכיון)
  33. אילן לוקאץ', "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, N12, 19 ביוני 2020
  34. אתר ארגון הבריאות העולמי=https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019
  35. 1 2 שמעון כהן, ד"ר דני זאבי: בדיקות הקורונה הבייתיות שאושרו על ידי ה-FDA הן לא פחות ממהפכה, גם יעילות ברמה הגבוהה ביותר וגם זולות ופשוטות., באתר ערוץ 7, 19 בנובמבר 2020
  36. איך מאבחנים קורונה, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
  37. מה ההבדל בין PCR ל-real time PCR, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
  38. 1 2 Xie, X., Zhong, Z., Zhao, W., Zheng, C., Wang, F., & Liu, J. (2020). Chest CT for typical 2019-nCoV pneumonia: relationship to negative RT-PCR testing. Radiology, 200343.
  39. "Cellex Emergency Use Authorization". FDA. 1 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2020. 
  40. "Will an Antibody Test Allow Us to Go Back to School or Work?". New York Times. 10 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  41. "Mount Sinai Emergency Use Authorization". FDA. 15 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2020. 
  42. אסף גולן, הזמנתי כרטיס טיסה לסין - האם לבטל? כל מה שרציתם לדעת על התפרצות וירוס הקורונה, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2020
  43. דפנה איזברוך, ‏טיפול מונע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בינואר 2020
  44. ד"ר עידן גורן, כל מה שאתם חייבים לדעת על הווירוס שמפחיד את העולם, באתר וואלה! NEWS, 24 בינואר 2020
  45. Novel Coronavirus (2019-nCoV) advice for the public: Myth busters, באתר ארגון הבריאות העולמי
  46. שימוש בתרופות המכילות איבופרופן והחמרה לכאורה בתסמיני מחלת קורונה, באתר משרד הבריאות
  47. ויטמין D וקורונה: מחקר חדש של לאומית שירותי בריאות ואוניברסיטת בר-אילן מצא כי רמות נמוכות של ויטמין D בדם קשורות בסיכון מוגבר של הידבקות בנגיף הקורונה, אוניברסיטת בר-אילן
  48. האם ויטמין D מגן מקורונה?, מכון דוידסון
  49. גלי וינרב, חיסון לקורונה באופק? החברות שכדאי לעקוב אחרי הפיתוחים שלהן, באתר גלובס, 10 במרץ 2020
  50. James Gallagher, Coronavirus: How close are we to a vaccine?, BBC, 5 March 2020
  51. Scientists race to develop vaccine to deadly China coronavirus
  52. Moderna Ships mRNA Vaccine Against Novel Coronavirus (mRNA-1273) for Phase 1 Study
  53. ד"ר איתי גל, אופטימיות זהירה: החיסון הראשון לקורונה עובר לשלב הבא, באתר ynet, 14 באפריל 2020
  54. שרה פוריה, תרופה או חיסון לקורונה — כמה זה קרוב?, באתר הארץ, 12 במרץ 2020
  55. Ed Silverman, AbbVie waives all worldwide restrictions on making generic copies of its Kaletra HIV pill, STAT, March 23, 2020
  56. איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020
  57. Travis K. Warren, Robert Jordan, Michael K. Lo, Adrian S. Ray, Richard L. Mackman, Veronica Soloveva, Dustin Siegel, Michel Perron, Roy Bannister, Hon C. Hui, Nate Larson, Robert Strickley, Jay Wells, Kelly S. Stuthman, Sean A. Van Tongeren, Nicole L. Garza, Ginger Donnelly, Amy C. Shurtleff, Cary J. Retterer, Dima Gharaibeh, Rouzbeh Zamani, Tara Kenny, Brett P. Eaton, Elizabeth Grimes, Lisa S. Welch, Laura Gomba, Catherine L. Wilhelmsen, Donald K. Nichols, Jonathan E. Nuss, Elyse R. Nagle, Jeffrey R. Kugelman, Gustavo Palacios, Edward Doerffler, Sean Neville, Ernest Carra, Michael O. Clarke, Lijun Zhang, Willard Lew, Bruce Ross, Queenie Wang, Kwon Chun, Lydia Wolfe, Darius Babusis, Yeojin Park, Kirsten M. Stray, Iva Trancheva, Joy Y. Feng, Ona Barauskas, Yili Xu, Pamela Wong, Molly R. Braun, Mike Flint, Laura K. McMullan, Shan-Shan Chen, Rachel Fearns, Swami Swaminathan, Douglas L. Mayers, Christina F. Spiropoulou, William A. Lee, Stuart T. Nichol, Tomas Cihlar, Sina Bavari, Therapeutic efficacy of the small molecule GS-5734 against Ebola virus in rhesus monkeys, Nature 531, 2016, עמ' 381–385 doi: 10.1038/nature17180
  58. נעם ברקן, ציפי שמילוביץ, מומחים: זו התרופה שהיא תקוותם של חולי הקורונה, באתר ynet, 11 במרץ 2020
  59. רוני לינדר, תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker, 13 במרץ 2020
  60. BRIEF-Corrected-Zhejiang Hisun Pharma gets approval for clinical trial to test flu drug Favipiravir for pneumonia caused by new coronavirus. Reuters Healthcare, February 16, 2020.
  61. NHK World News ‘China: Avigan effective in tackling coronavirus’ Archived 2020-03-18 at the Wayback Machine
  62. Huaxia. "Favipiravir shows good clinical efficacy in treating COVID-19: official." Xinhuanet.com, 17 March 2020
  63. איתמר אייכנר, נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים, באתר ynet, 6 באפריל 2020
  64. מהראשונות בעולם: ישראל תבצע ניסוי קליני בתרופה יפנית נגד קורונה, באתר גלובס, 6 באפריל 2020
  65. מעיין הרוני, חדשות טובות: אושר ניסוי קליני בישראל לתרופה מיפן לטיפול בקורונה, באתר מעריב השבוע, 6 באפריל 2020
  66. ניצן קידר, תרופה ניסיונית לקורונה - מיפן לישראל, באתר ערוץ 7, 6 באפריל 2020
  67. Investigational COVID-19 Convalescent Plasma - Emergency INDs באתר ה-FDA
  68. ד"ר איתי גל, מחקר מאוקספורד: זו התרופה שמצילה חיי חולים בקורונה, באתר ynet, 16 ביוני 2020
  69. Justin Rowlatt, Coronavirus: Protein treatment trial 'a breakthrough', BBC, 20.07.2020
  70. פרסום של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, 9 באוקטובר 2020 (הדו"ח המלא)
  71. סמדר רייספלד, האם התרופה לקורונה כבר נמצאת בסופר פארם? יש מי שמשוכנע שכן, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2020
  72. פרופ' יהודה שינפלד, בדיקת דם אחת יוצאת דופן בנפגעי קורונה קשים עשויה להוביל לטיפול המתאים, 24 במרץ 2020, באתר doctorsonly
  73. מורדמים ומונשמים: כך עוזרים לחולי קורונה בטיפול נמרץ, Haaretz הארץ
  74. חודש לאחר שאושפז במצב קשה, חולה הקורונה מאשדוד משתחרר לביתו, ashdodnet.com
  75. "בכמה חולי קורונה מונשמים אפשר לטפל בישראל? פחות ממה שהבטיחו לנו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2020. 
  76. N12 - תמונת המצב המעודכנת: 3,000 מכונות הנשמה מוכנות לשימוש, N12, 2020-04-07
  77. N12 - מהטיפול הנמרץ דרך השיקום ועד החזרה הביתה: הסיפור של..., N12, 2020-06-01
  78. שמחה מהולה בעצב: קובי אלחייאני החלים מקורונה אחרי שאיבד את אביו למחלה, כאן דרום - אשקלון, 2020-06-02
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטיין • אוניות בתי חולים • בית החולים קנברה • בית החולים יורקשייר והאמבר • התמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיה • הקבינט הלאומי של אוסטרליה • הקואליציה לחידושי מוכנות למגפה • כוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררות • כוח המשימה להאצת מחלות וירוסים • מכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)סוכנות התרופות האירופיתמינהל המזון והתרופות
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדם • חירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומית • מגבלת נסיעות • מידע שגוי • פינויים • תגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות) • חסינות העדר • פיתוח תרופות וחיסונים (BNT162b2 BriLife EpiVacCorona Gam-COVID-Vac mRNA-1273 AZD1222)
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיון • ביטולי אירועים • דת • כלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקה • פוליטיקה • קולנוע • תעופה • הסביבה • יחסי חוץ • פשיעה • מדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פן • ג'אנג וונג-ג'ונג • ליו ון • לי ונליאנג • קורונה רינטואן • שיי לינקה
חוקרים גואן יי • ג'ונג נאנשאן • ג'ורג' פ. גאו • זנג גואנג • וואנג גואנגפה • יואן קוווק-יונג • כריסטיאן דרוסטן • לי לאנג'ואן • ניל פרגוסון • שי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי) • מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי) • מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה) • נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו) • סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואה • צ'ן צ'יושי • קנטרו איווטה • אנדרס טגנל

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.