מונה-וי

מונה-וי
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים דאלין לארסן
תאריך הקמה 2005
משרד ראשי סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית
מוצרים עיקריים מיצי פירות המתבססים על פרי האסאי
הכנסות כ-855 מיליוני דולר (2009)[1]
אנשי מפתח דאלין לארסן, הנרי מארש, דל בראון, רנדי לארסן, דווין ת'ורפ, איימי קאולי, בריג הארט, סטיב וג'ינה מריט ואורין וודוורד
עובדים 450
MonaVie.com

מונה-ויאנגלית: MonaVie) היא חברה אמריקאית אשר נוסדה בשנת 2005 על ידי דאלין לארסן, המייצרת מספר מיצי פירות המתבססים על פרי האסאי ומפיצה את מוצריה בשיטת השיווק הרשתי באמצעות קרוב ל-100,000 מפיצים עצמאיים ברחבי העולם. החברה צמחה באופן איתן מאז הקמתה, וסך הכנסותיה משנת 2009 נאמדו בכ- 855 מיליוני דולר.[1]

על פי פרסומים שונים של החברה ושל מפיצי החברה, למשקה ישנם סגולות רפואיות הניתנות לו בשל הרמה הגבוהה של נוגדי החמצון בפרי האסאי.[2]

היסטוריה

חברת מונה-וי הוקמה בינואר 2005 ביוטה שבארצות הברית על ידי דאלין לארסן. היא פעלה תחילה בפלורידה ובקליפורניה, ולאחר מכן במדינות אחרות בארצות הברית ובעולם. מייסדה, דאלין לארסן, היה אחד ממנהלי חברת השיווק הרשתי "Dynamic Essentials", אשר מכרה משקה פירות דומה, בשם "Royal Tongan Limu juice", באותה שיטה. "דיינמיק" פורקה עקב החלטת מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לאסור עליה למכור משקאות, לאחר שפעלה בשיטות עסקיות בלתי חוקיות, כגון שיווק מוצריה "באופן שקרי כמוצרים אשר מסוגלים לרפא אנשים ממחלת הסרטן, מדלקות מפרקים ומהפרעות קשב וריכוז".[3]

לפי מחקר שערך כתב העת האמריקני ניוזוויק, סיים לארסן את תפקידו הבכיר ב-"Dynamic Essentials" במהלך שנת 2002, כשנה בלבד לפני שהחברה פורקה. בעקבות ההצהרות והודעת ה-FDA הוגשו נגד "Dynamic Essentials" גם תביעות משפטיות שונות. התביעות הללו הוגשו כשנה לאחר שדאלין סיים את תפקידו הבכיר כאחד המנהלים בחברה, אך הן התייחסו גם לתקופה בה כיהן בתפקיד. יחד עם זאת, דאלין עצמו לא נתבע ולא הואשם בדבר.

בשנת 2009 דורגה לראשונה חברת מונה-וי ב"רשימת Inc500" של אתר Inc.com, המדרג את החברות הפרטיות בארצות הברית שהכנסתן צמחה בשיעור הגבוה ביותר.[4] מונה-וי הגיעה למקום ה-18 מבין כל החברות בדירוג הכללי של ה-INC500 ולמקום הראשון מבין חברות המזון והמשקאות.

בשנת 2009 זכה לארסן בתואר "יזם השנה" של חברת ארנסט אנד יאנג.[5]

פריסת החברה

מונה-וי התחילה את דרכה בפלורידה וקליפורניה שבארצות הברית. לאחר מכן יצאה לשאר המדינות בארצות הברית ולמדינות הבאות (לפי הסדר): קנדה, ברזיל, ניו זילנד, אוסטרליה, סינגפור, יפן, ישראל, מקסיקו, פולין, בריטניה, הונג קונג, מלזיה, קוריאה, גרמניה, צרפת ותאילנד.

מוצרי החברה

כל המוצרים של חברת מונה-וי מתבססים על פרי האסאי. למונה-וי מספר פטנטים על האסאי, אחד מהם נקרא AcaVie. AcaVie הוא פרי אסאי שעובר תהליך ייבוש בהקפאה.

למונה-וי שלושה סוגי מוצרים בארצות הברית:

מיצי פירות המתבססים על אסאי (AcaVie)

  • Mona Vie Essential - המוצר הראשון של חברת מונה-וי
  • Mona Vie Kosher - המוצר הכשר, ההקבלה של המוצר הראשון בגרסה הכשרה.
  • Mona Vie Active - המוצר השני של חברת מונה-וי, מוצר זה הוא בעצם המוצר הראשון בתוספת גלוקוזמין מן הצומח
  • Mona Vie Pulse - המוצר השלישי של חברת מונה-וי
  • (Mona Vie M(mun - המוצר הרביעי של חברת מונה-וי

משקאות אנרגיה המתבססים על אסאי (AcaVie)

  • EMV - משקה אנרגיה מוגז המגיע בפחית
  • EMV lite - גרסת EMV מופחתת קלוריות ומופחתת סוכר.

מוצר הרזיה ובקרת משקל

  • RVL - מוצר זה מורכב משילוב של אבקה המשמשת להכנת שייק, חטיפים ותוסף תזונה המגיע בקפסולות.

פעילות צדקה

בשנת 2006 הקימה מונה-וי עמותה הנקראת "פרויקט MORE"[6] - ראשי התיבות של "Monavie Opreation REscew". מונה-וי מעבירה 10% מרווחיה לעמותה זו. במסגרת מיזם תרומה זה מונה-וי פותחת בתי יתומים, בתי תמחוי, בתי ספר, מעבירה חוגים, בונה בתים למשפחות דרי רחוב ומלמדת אותם מקצוע. בתחילה פעל "פרויקט MORE" בברזיל ולאחר מכן החלה פעילות שלו גם במקסיקו.

ביקורת על החברה

האשמות בדבר ניהול תרמית פירמידה

למרות ההצלחה היחסית של המוצר בשווקים. על פי מאמר של המגזין האמריקני ניוזוויק המתבסס על דו"ח גילוי הכנסות מפיצי החברה לשנת 2007, פחות מ-1% מאנשים הרשומים לחברה כמפיצים (פחות מ-10%) או כלקוחות סיטונאים (יותר מ-90%) קיבלו עמלות, ומתוכם רק 10% הרוויחו מעל ל-100 דולרים בשבוע (רק למפיצים קיימת האפשרות לקבל עמלות מהחברה)[7], באתר מונה-וי ניתן לראות את דו"ח גילוי הכנסות מפיצי מונה-וי העדכני לשנה האחרונה[8].

במגזין פורבס עלתה הטענה כי ייתכן וחברת TEAM הוא הנה למעשה תרמית פירמידה במסווה חברת תמיכה במפיצים של אורין וודוורד (מפיץ שעבר מחברת AMWAY לחברת מונה-וי ושמר על אותה שיטת עבודה)[9]

טענות בדבר פרסומים מטעים אודות יכולות ריפוי של המוצר

המגזין האמריקני ניוזוויק התייחס בעבר לכך שמפיצים רבים של מוצרי מונה-וי משתמשים בעדויות מטעות, לפיהן המוצר מסוגל למנוע ולטפל במגוון של בעיות רפואיות.[7] במגזין צויין כי "ה-FDA הזהיר את חברת מונה-וי מפני פרסום באתר האינטרנט שלה של טענות בדבר יכולות ריפוי של המשקה", בהתייחסו לפעולות שנקט מנהל המזון והתרופות האמריקאי במהלך יולי 2007 נגד המפיץ של חברת מונה-וי קווין ווקס. במכתב האזהרה ששלח ט מנהל המזון והתרופות האמריקאי לקווין ווקס צויין כי ווקס שיווק את מונה-וי כתרופה, תוך שהוא מפר את חוק המזון, התרופות והקוסמטיקה הפדרלי (Federal Food, Drug, and Cosmetic Act), כאשר הוא טען כי המוצר יעיל לטיפול בדלקת, רמת כולסטרול גבוהה, ובכאבים בשרירים ובפרקים.[10] בסופו של דבר מנהל המזון והתרופות האמריקאי התרצה לאחר שחברת מונה-וי דאגה שהטענות שפורסמו באתר שונו באופן ניכר.[11] במאמר שפורסם בשנת 2008 במגזין פורבס העיתונאים אמילי למברט וקלאוס ניל ציינו כי בעדות וידאו אשר פורסמה על ידי המפיץ של מונה-וי לואיס נילס צויין אף כי המוצר מסוגל לרפא ממחלת הסרטן.[12] נילס, טען בסרטון כי הוא הוא רופא אשר מתמחה במחלת הסרטן, ומוצג במהלך הסרטון, בעת פגישה עסקית, על ידי המנהל של מונה-וי ג'ייסון ליון. מנהלי החברה הודו באופן חוזר ונשנה בכך שהמפיצים של מונה-וי לעיתים נוהגים, באופן בלתי חוקי, לשווק את המוצר בתור מוצר המסוגל לטפל ולמנוע מחלות. במאמר שפורסם בניוזוויק ב-2 באוגוסט 2008, ציין המנכ"ל דאלין לארסן כי הוא חושש מכך שצוות המכירות שלו יסבך אותו עם הבולשת הפדרלית. כמו כן, לארסן התייחס ליכולת של החברה לחקור מפיצים אשר חשודים שהפיצו טענות שקריות בדבר יכולות ריפוי של המוצר, באומרו כי "זה כמעט בלתי אפשרי".[11] ב-4 בנובמבר 2008 החברה הצהירה כי מפיצים רבים עסקו בשיטות שיווק אשר הפרו את המדיניות של חברת מונה-וי.[13] בכתבה שפורסמה ב-14 במאי 2009 בעיתון "Bloomberg News" ציין רנדי לארסן (סגן המנכ"ל ש מונה-וי ואחד המייסדים של החברה), כי החברה נמצאת במאבק נגד מפיצים עצמאיים מסוימים אשר מקדמים את המשקה בתור "תרופת פלא".[14]

קישורים חיצוניים

כתבות בעיתונות ובתקשורת

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.