מדוזות אמיתיות

מדוזות אמיתיות
מיון מדעי
ממלכה בעלי חיים
מערכה צורבים
מחלקה מדוזות אמיתיות
שם מדעי
Scyphozoa

מדוזות אמיתיות או מדוזות סוכך (שם מדעי: Scyphozoa) הם מחלקה של בעלי חיים ימיים, רב-תאים, חסרי חוליות ופרימיטיבים, השייכים למערכת הצורבים. במחלקה זו יותר מ-200 מינים, שכולם חיים בים. כל המדוזות ארסיות, אם כי לחלקן הארס חלש ואינו מורגש.

השם מדוזה הושאל מדמותה של מדוזה המופיעה במיתולוגיה היוונית שהייתה דמות נשית מפלצתית עם נחשים מתפתלים במקום שיער.

מינים נוספים המכונים מדוזות עקב מראם הדומה, אך שייכים למחלקות אחרות של צורבים הם: הידרתים, המחלקה Staurozoa (בעלי גבעול) ומדוזות הקוביה.

מבנה המדוזה

גוף מדוזת הסוכך הוא בצורת פעמון. מבנה המדוזה בסיסי ביותר: היא חסרת ראש, חסרת סנפירים, או לב (לכן אינה נחשבת לדג) אך כולן בעלות עיניים ובמקום מוח יש לה רשת עצבים ראשונית בלתי מפותחת. גופה של המדוזה עשוי שתי שכבות, חיצונית ופנימית. בין שתי השכבות מצויה שכבה ספוגית שרובה מים.

במרכז השכבה המרכזית הפנימית מצוי חלל הקיבה. חלל זה משמש הן לתזונה והן לרבייה. בתחתית הגוף מצוי קנה ובקצהו פה, המשמש הן להכנסת מזון והן לפליטת פסולת. גוף המדוזה מורכב בעיקר ממים (מכ-94% עד לכ-98%), מלחים, מינרלים וחלבון.

מן הקנה יוצאות ארבע זרועות ציד, המתפצלות בהמשך חיי המדוזה לשמונה. לאורכן יש רבבות תאים צורבים המשמשים הן להגנה והן לציד של דגיגים, סרטנים ואצות מים. תאים צורבים נמצאים גם בתוך חלל העיכול, והם ממשיכים בפעולת השיתוק וההמתה של טרף שלא הומת קודם לכן.

המדוזה המצויה מגיעה לגודל של עד 60 סנטימטר. צבעה לבן, צהבהב או תכלכל. סביב כיפתה היא מעוטרת במעין זר כחול כהה. יש סוגי מדוזות המגיעות לאורך של עד 300 סנטימטר ואפילו יותר. פריטים אלו נדירים ביותר, אך הארס שלהן לרוב איננו מסוכן משל מדוזה מצויה.

פגיעת מדוזות בבני אדם

המדוזה מוכרת בעיקר בשל פגיעתה הצורבת במתרחצים לאורך חופי הים. לעיתים בעת סערה מושלכות מאות מדוזות אל החוף. אפשר להיפגע מצריבת המדוזה הן בעת שהיא במים והן על החוף. הצריבה במים היא לא רק במגע הישיר עימה, אלא באמצעות תאי ארס משוטטים.[1] רוב המדוזות אינן קטלניות, וניתן להקל את צריבתן על ידי שטיפה בחומץ[2] (לא במים, משום שהדבר גורם להתפוצצות תאי הארס עקב אוסמוזה).

מחזור חיים

למדוזות מחזור חיים כפול - שלב רבייה פלאגי (שוחה חופשית) ושלב רבייה אל זוויגית ישיב (מחובר למצע כגון סלעים ועלים). המדוזות צדות את טרפן באמצעות תאים צורבים - נמטוציטים - המצויים בארבע זרועות הציד שלהן, שהן המשכו של הקנה. תאים אלו כוללים שוט שנשלף בעת זיהוי הטרף, חודר לתוכו ומשמש מעין מזרק להחדרת הארס המשתק. בהמשך מתפצלת כל זרוע ציד לשתיים. בשלב זה יש למדוזה שמונה זרועות אך מיפתח הקנה נסגר ואינו מאפשר קליטה של דגיגים וסרטנאים. התזונה בשלב זה מתבצעת על ידי נקבים זעירים רבים המצויים לאורך הזרועות, הקולטים פלנקטון ובעלי חיים מיקרוסקופיים, היישר לחלל הקיבה.

מדוזות נאכלות על ידי כרישים, צבים ודולפינים. אלה טועים מדי פעם ואוכלים שקיות שקופות שנראות דומות למדוזות, דבר המביא לחנק שלהם. מדוזות נאכלות לעיתים גם על ידי בני אדם, בעיקר בסין.



טקסונומיה

במשך מאות שנים לא נחשבה המדוזה לבעל חיים. מלומדים בתקופת הרנסאנס החשיבו אותה לצמח. במאה ה-18 הסכימו המלומדים להכניס את המדוזה להגדרה של "זאופיטה" - יצור כלאיים בין צמח לבעל חיים. מהמאה ה-19 הוגדרה המדוזה חד־משמעית כבעל חיים, לאחר שנמצא שהיא מתפתחת מביצית מופרית, ואיבריה מתפתחים משתי שכבות רקמה בסיסיות: אנדודרמה ואקטודרמה. לבעלי החיים המפותחים יותר יש שכבה נוספת הנקראת מזודרמה, אך היעדרה של זו אינו פוסל את המדוזה מלהיות בעל חיים.

מיון:

  • מחלקה מדוזות אמיתיות (Scyphozoa)
      • סדרה מדוזות הכתר (Coronatae)
          • משפחה Atollidae
          • משפחה Atorellidae
          • משפחה Linuchidae
          • משפחה Nausithoidae
          • משפחה Paraphyllinidae
          • משפחה Periphyllidae - בה המין מדוזת הקסדה
    • תת-מחלקה Discomedusae

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.