מארש

חסר בערך זה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: אין תיאור על המארש בחצרות החסידות ומודגש תפקידו רק אצל הנכרים.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מארשעברית: שיר לכת; גם: צְעוּדָה) הוא מוזיקה קצבית שמשמשת ללוות ולעודד צועדים בסך, בעיקר במצעדים צבאיים או חגיגיים. המארשים מבוצעים בעיקר בכלי הקשה ובכלי נשיפה, בידי תזמורת צועדת או תזמורת הנמצאת על במה לצד הדרך שבה עובר המצעד. המוזיקה של המארש כתובה בקצב זוגי של ארבעה רבעים או של שני רבעים (אלה ברווה - על החצי), מכיוון שעליה ללוות את קצב הצעידה בימין-שמאל.

סוג נוסף של מארש הוא מארש אבל - מוזיקה איטית יותר המיועדת לצעידה בהלוויות.

מקור

מקורו של המארש הוא כנראה צבאי. המלחינים ניסו לחקות את תנועות החיילים ובכך הצורה הבסיסית של המארש החלה להיווצר. המארשים הלהיבו את החיילים ונתנו להם מוטיבציה להילחם ולכן רבות לפני מלחמה נוגנו מארשים. המארשים החלו להיכתב באופן מסודר רק מהמאה ה-16 והלאה. עד אז המארשים היו רק קטעי תיפוף עם אלתורים של כלי בודד או מספר כלים.

בתקופות הקלאסית והרומנטית, המארשים שולבו בעיקר באופרות, ולעיתים בסונאטות ובסימפוניות. במאה ה-16 החלה התפתחות של כלי הנשיפה ועם הזמן עד למאה ה-19 המארשים נהפכו להיות נפוצים, ונוגנו במיוחד על ידי כלי הנשיפה המפותחים יותר, מבתקופות הבארוק והקלאסית. מהעת החדשה, המארשים היו כבר צורה מוזיקלית מבוססת ומכובדת, ומלחינים רבים יותר ויותר החלו לכתוב מארשים לתזמורת גדולות יותר ויותר, ואף בקצבים שאינם זוגיים (לדוגמה the washington post). כיום המארשים מנוגנים בעיקר באירועים חגיגיים: בתהלוכות, במצעדים, בהכתרות וכו'.

בצה"ל

קובץ:Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מארש צה"ל

מארש צה"ל ("צה"ל צועד") הוא שיר הלכת הרשמי של צה"ל, המושמע בטקסים ובמצעדים המתקיימים במסגרת הצבאית. המארש הולחן על ידי המלחין יואב תלמי. בנוסף למארש צה"ל, מנגנת תזמורת צה"ל גם מארשים אחרים ובהם "אנחנו" ("נבנה ארצנו ארץ מולדת")[1], "כיתה אלמונית"[2], "זמר הפלוגות"[3] ו"אנו נושאים לפידים"[4].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.