מאזנים (כתב עת)

מאזנים
תדירות ירחון
מייסד חיים נחמן ביאליק
עורך מתן חרמוני
נוסד 1928
שפה עברית
מדינה ישראל
גיליונות מאזניים באתר אגודת הסופרים העברים

מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

היסטוריה

כתב העת נוסד בשנת 1928 באספת הסופרים בראשותו של חיים נחמן ביאליק, לאחר שאלה החליטו לפרוש מבטאונה הקודם של אגודת הסופרים העברים, "כתובים", שנשלט על ידי צעירי האגודה, שנמצאו בוויכוח חריף עם הוותיקים. הגיליון הראשון של "מֹאזְנַיִם" יצא לאור ב-15 במרץ 1929. עורכיו הראשונים היו י"ד ברקוביץ ופישל לחובר, ולצדם חברי המערכת אשר ברש, יעקב פיכמן ושלמה צמח. במאמר הפתיחה של ברקוביץ ניכרים אותות הסכסוך, בין השאר במילים "במקום הכוונה הטובה לעבוד עבודה ספרותית נאמנה, להגביר ולהפרות את כוחות היצירה, להשכיל ולהיטיב את הקהל העברי ולהעלותו למדרגה העליונה – באה האמביציה הקטנה האישית".

עם עורכי מֹאזְנַיִם במהלך השנים נמנו צבי וויסלבסקי, יעקב שטיינברג, משה שמיר, אברהם קריב, בנימין יצחק מיכלי, עזריאל אוכמני, ק"א ברתיני, חיים פסח, אורציון ברתנא אשר רייך, משה בן-שאול, עזריאל קאופמן, ציפי שחרור, דורית זילברמן ומשה גרנות. העורך הנוכחי, מתן חרמוני, נכנס לתפקידו בינואר 2016.

תחילה יצא לאור כשבועון, בתשרי תרצ"ד הפך לירחון, מתשרי תש"ח עד לניסן תש"ח יצא לאור כדו-שבועון. הוצאתו לאור נפסקה עד לשנת תשט"ו, שבה חזר לצאת לאור כירחון.

על מאפייני "מאזנים" עמד ישראל זמורה, מעורכיו של "מאזנים", בגיליון היובל לכתב העת:

תמיד הקפידו כל העורכים על אוירה מיוחדת של "מאזנים" (בחינת "האצילות מחייבת"), שקבעו ראשונים: אוירה של "רשמיות", של איפוק ושל מידה מסוימת של "קלאסיות". על "אוירה" זו שמרו אפילו עורכים שהרשו לעצמם לפרוץ פרצות ופתחו שעריה של במה "מרכזית" לצעירים אקסטרווגנטיים, אבל גם אלה לבשו כאן בגדי-ערב, נשאו עליהם גושפנקא רשמית ואף התגאו בה. תמיד ובכל המקרים היה "סכר" של כיבוד-אבות ודרך-ארץ כלפי "מסורת".

ישראל זמורה, ישראל זמורה, 'מדוכן לדוכן: הרהורים וזכרונות עם יובל "מאזנים"', מאזנים מח, 6–5 (תשל"ט, מאי 1979), 102

לקריאה נוספת

  • מאזנים מח, 6–5 (תשל"ט, מאי 1979) – ספר היובל:
    • גצל קרסל, '"מאזנים" – השבועון', 4–22.
    • חגית הלפרין, זיוה שמיר, 'ראשיתה של "מאזנים"', 23–37.
    • א.ב. יפה, 'יעקב פיכמן כעורך "מאזנים"', 38–44.
    • בנימין יצחק מיכלי, 'מגעי עם שלושה מערכי "מאזנים"', 45–51.
    • חיים תורן, '"מאזנים" בעריכת וויסלבסקי ושטיינברג', 52–54.
    • אבינעם ברשאי, 'קו ומשקולת', 55–57. (על בנימין יצחק מיכלי כעורך "מאזנים")
    • 'עורכי מאזנים כסדרם', 58.
    • 'כרכי הירחון לפי התאריכים', 59.
    • ישראל זמורה, 'מדוכן לדוכן: הרהורים וזכרונות עם יובל "מאזנים"', 100–102. (פורסם שוב בגיליון פב, 3–4 (תשס"ט), 26–28)
  • מאזנים נו, 2 (תשמ"ג):
    • אליעזר גלעד, 'א.ד. שפיר כעורך "מאזנים"', 42–43.
    • יורם ברונובסקי, 'הנסיון הנואש, הגואל, לשוב (זיכרון על א"ד שפיר)', 44–45. (פורסם שוב בתוך מאמריו "ביקורת תהיה" (ירושלים תשס"ו), 202–206)
  • אילן שיינפלד, 'מאזנים – סגירות או פתיחות? (העמדות בשנות השישים)', מאזנים סד, 1–2 (תשמ"ט–תש"ן), 6–10.
  • דוד מלמד, 'תל אביב – עיר הולדתו של "מאזנים": (80 שנה ל"מאזנים", כתב-העת הספרותי הוותיק בארץ שנולד בתל אביב)', מאזנים פב, 3–4 (תשס"ט), 64–65.
  • משה גרנות (עורך), גבורות למאזנים: קובץ ספרותי מיוחד במלאת 80 שנה לביטאון אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, תל אביב: אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, תש"ע
    • שמאי גולן, '"מאזנים": כלי ביטוי של הסופר העברי ליובלו ה-80', 21–28.
    • יערה בן דוד, "על משה בן שאול ועזריאל קאופמן" : שני עורכי "מאזנים" שהלכו לעולמם, 91–85.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.