מאדאם טוסו

מאדאם טוסו
פרטים
סוג מוזיאון שעווה

מאדאם טוסואנגלית: "Madame Tussauds") היא רשת של מוזיאונים לבובות שעווה הקרויה על שם מארי טוסו. סניפה הראשי של הרשת נמצא בלונדון שבאנגליה. המוזיאונים ברשת זו מציגים אישים היסטוריים או אישים מפורסמים בכל תחום שהוא (מדינאים, בדרנים וכדומה), במטרה להמחיש כיצד נראו ומה עשו, בעזרת בובות השעווה המוצגות בהם.

היסטוריית מוזיאון מאדאם טוסו הראשון

המוזיאון הראשון ברשת מאדאם טוסו הוקם על ידי מארי טוסו, שהייתה פסלת שעווה.

תערוכת פסלי השעווה הראשונה נערכה בשנת 1770 בעיר פריז שבצרפת, ובה הוצגו פסליו של הרופא פיליפ קורטיוס. עקב הצלחתה הרבה והתגובות החיוביות של המבקרים הועברה התערוכה לפאלה רויאל בפריז ב-1776. בשנת 1782 נפתחה תערוכה נוספת בבולוור דו טמפל.

אמה של טוסו הייתה סוכנת הבית בביתו של קורטיוס, והוא לימד את הבת את אמנות הפיסול בשעווה. טוסו יצרה את פסלה הראשון, פסל של וולטר, בשנת 1777. בעקבות פסל מוצלח זה ביקשו מפורסמים נוספים כי תפסל אותם ובהם בנג'מין פרנקלין וז'אן ז'אק רוסו. לאחר מותו של קורטיוס ירשה טוסו את אוסף פסליו.

בשנת 1792 עברה מארי טוסו לאנגליה עם אוסף הפסלים שלה. בשנת 1835 נפתח המוזיאון ברחוב בייקר ובשנת 1884 עבר למשכנו הנוכחי, בדרך מרילבון בלונדון.

מעמד המוזיאון הלונדוני כיום

מוזיאון מאדאם טוסו נחשב לאטרקציה תיירותית גם כיום. פַסלי השעווה שלמדו את עבודתה של מארי טוסו ממשיכים לפסל דמויות עכשוויות, דבר המושך אנשים רבים למקום, להצטלם עם הדמויות.

בעוד שבעבר פוסלו בעיקר פוליטיקאים ושחקנים ותיקים, בשנות האלפיים ניתן למצוא בין הדמויות המפוסלות ידוענים כגון בריטני ספירס, בראד פיט, אנג'לינה ג'ולי, ביל קאוליץ, וחברי להקת הביטלס. מלבד הפסלים ישנו במוזיאון "חדר אימים", המציג בין היתר מסכות מוות של בני אצולה צרפתים שראשם נכרת בגיליוטינה, וכן פסלי פושעים ורוצחים.

סניפי המוזיאון

למוזיאון המצליח סניפים נוספים בערים מתיירות נוספות, כגון אמסטרדם, ברלין, בנגקוק, הונג קונג, פריז, וושינגטון, לאס וגאס, וינה וניו יורק. הבובות במוזיאונים השונים אינן זהות, ובכל מקום ניתן למצוא בובות המתאימות לרוח המקום, וכן בובות של ידוענים או פוליטיקאים מקומיים, שאין להם מקום במוזיאון במדינה אחרת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.