לשם

לֶשֶׁם היא האבן הראשונה בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט דן.

הלשם במקורות

וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.

וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.

דן על לשם, ונקרא אטופסי, ובו פרצוף אדם מהופך על שם שהפכו שבט דן את הקערה על פיה, והפכו לשם לסמל בפסל מיכה. וכתיב בספר יהושע בחילוק הארץ ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם, שהוא עיר מארץ ישראל.

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

לשם היה גם כינוי לעיר ששבט דן כבש[1], והסב את שמה ל-'דן'. כנראה שלשם וליש הם שמות נרדפים לאותה עיר.[2] כנראה שבעיר זו הוקם המקדש של שבט הדני, בו הוצב פסל מיכה, ובו שירתו בני השושלת של יהונתן בן גרשום ככהנים עבור השבט.

זיהוי

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

אבני חן ומינרלים המיוחסים ללשם

ראו גם

  • לשם שבו ואחלמה

לקריאה נוספת

  • מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
  • עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

אבני החושן
אודם פטדה ברקת
נופך ספיר יהלום
לשם שבו אחלמה
תרשיש שוהם ישפה
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.