ליטאים

ליטאים
אוכלוסייה
בין 4 ל-5 מיליון (הערכה)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
ליטא ליטא בערך 3 מיליון

ארצות הברית ארצות הברית 722,879
בריטניה בריטניה 100,000
ברזיל ברזיל 100,000
רוסיה רוסיה 76,000
אירלנד אירלנד 50,000
גרמניה גרמניה 40,000
קנדה קנדה 36,485
לטביה לטביה 33,000
פולין פולין 25,000
ספרד ספרד 15,144
אוסטרליה אוסטרליה 12,317
אוקראינה אוקראינה 11,000
בלארוס בלארוס 9,900
צרפת צרפת 4,000
איסלנד איסלנד 1,300

שפות
ליטאית
דת
בעיקר נצרות קתולית
קבוצות אתניות קשורות
עמים בלטים ועמים סלאבים

ליטאים (ליטאית: lietuviai) הם אומה וקבוצה אתנית שמקורן במדינות הבלטיות, בעיקר במולדתם ליטא שם הם מונים מעט יותר מ-3 מיליון איש. כמיליון ומעלה נוספים מתגוררים בפזורה, במדינות כארצות הברית, ברזיל, קנדה, קולומביה, רוסיה, אנגליה ואירלנד. שפת האם שלהם היא ליטאית.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

שטחן של המדינות הבלטיות כיום, לרבות ליטא המודרנית, היה מיושב על ידי מספר שבטים בלטיים. במשך מאות שנים, ובמיוחד תחת דוכסות ליטא, אוחד חלק מן השבטים הבלטים לתוך אומה אחת שנקראה "האומה הליטאית", איחוד שבוצע בעיקר כהגנה נגד השבטים הסלאבים מהמזרח. השטח שהיה פעם מיושב על ידי הליטאים היה הרבה יותר גדול מליטא של היום, וכלל גם את צפון-מערב בלארוס, קלינינגרד וחלקים מלטביה ופולין. בשנת 1387 קיבלו עליהם הליטאים את הנצרות.

בסוף המאה ה-19 החלה תחייה של הלשון הליטאית, שחיזקה את התנועה הלאומית.

לאחר קבלת העצמאות

האומה הליטאית נמצאת ברובה בארצה ליטא, ובמספר כפרים באזור הצפוני של פולין, כמו גם בלטביה הדרומית ובתפוצות של הפזורה, שם הם מהגרים. יש שעדיין נותרו בבלארוס ובמחוז קלינינגרד הרוסי, אך במספר קטן לעומת פעם. ליטא קיבלה שוב את עצמאותה מברית המועצות ב-1990, וב-1991 הוכרה על ידי רוב המדינות. היא הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.

בין המדינות הבלטיות, ליטא כוללת את האוכלוסייה ההומוגנית ביותר. לפי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2001, 83.45% מכלל האוכלוסייה זיהו עצמם בקבוצה האתנית הליטאית, 6.74% זיהו עצמם כפולנים, רוסים 6.31%, בלארוסים 1.23%, ו2.27% כחברים בקבוצות אתניות אחרות.[1]

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. Population by ethnicity (2001 Census), Department of Statistics to the Government of the Republic of Lithuania (Statistics Lithuania), 2005.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.