לוקה (עיר)

לוקה
Lucca

תצפית על לוקה
מדינה איטליה  איטליה
מחוז טוסקנה  טוסקנה
נפה לוקה
ראש העיר מאורו פאבילה
שטח 185.5 קמ"ר
גובה 19 מטרים
אוכלוסייה
  בעיר
  צפיפות

84,323  (נכון ל-2009)
450 נפש לקמ"ר (נכון ל-2009)
קואורדינטות 43°51′0″N 10°30′0″E / 43.85000°N 10.50000°E / 43.85000; 10.50000
אזור זמן UTC +1
האתר הרשמי

לוּקָהאיטלקית: Lucca (מידע • עזרה)) היא עיר בטוסקנה שבצפון-מרכז איטליה. העיר שוכנת על רמה ליד הנהר סרקיו ולא רחוק מאזור החוף של הים הליגורי. העיר היא בירת נפת לוקה, וגרים בה 87,467 תושבים (נכון ל-2012).

היסטוריה

לוקה היא עיר עתיקה שנוסדה על ידי האטרוסקים והפכה לקולוניה רומית בשנת 180 לפני הספירה. רשת רחובות העיר העתיקה עדיין משמרים את תכנון הרחובות הרומים, במקום בו נמצאת כיכר סן מישל היה הפורום הרומי של העיר ועדיין אפשר לראות שרידים של אמפי תיאטרון בכיכר דל-אנפיטארטו. בשנת 56 לפנה"ס התקיימה בעיר ועידת לוקה שבה הוכרז הטריומוויראט הראשון.

בימי הביניים המוקדמים, היא הייתה בירתה של טוסקנה בתקופת השלטון של השושלת הקרולינגית עד שנת 1000 לערך, אז עברה הבירה לפירנצה. עם זאת, היא שמרה על עצמאותה מול פירנצה במסגרת הרפובליקה של לוקה. לאחר קונגרס וינה (1814) הועברה העיר לשלטון בית הבסבורג האוסטרי ועד 1847 הייתה עיר עצמאית במסגרת דוכסות לוקה, אז התמזגה לדוכסות הגדולה של טוסקנה עד איחוד איטליה (1859). העיר מפורסמת בין היתר בחומות שמקיפות אותה שנבנו בתקופת הרנסאנס בין 1504 ו-1645 ונותרו בשלמותן, למרות שהעיר התרחבה מעבר לחומות.

יהדות לוקה

בלוקה הייתה קהילה יהודית חשובה ואף ישיבה עוד מימי הביניים. משפחת קלונימוס, שהשפיעה השפעה מכרעת על התפתחות הלימוד התורני באשכנז, היגרה מלוקא שבלומברדיה (ייתכן שהמדובר בלוקה של היום) למגנצא (מיינץ). לעניין הגירתה של המשפחה הוקדש מחקר משמעותי בחקר יהדות ימי הביניים. כמו כן, ידוע שעיקר פעילותו התורנית של רבי משולם בן קלונימוס, מגדולי הדור במאה העשירית, הייתה בלוקא, ולא במגנצא.[1]

בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה ניצלו רבים מיהודי לוקה על ידי רשת "דלאסם", שהייתה חלק מתנועת המחתרת האיטלקית. לאחר המלחמה הקים את הקהילה מחדש ג'ורג'ו ניסים, יהודי פעיל המחתרת האיטלקית, יחד עם רעייתו מרים.

ראו גם

  • ועידת לוקה

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים (קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית), הוצאת מאגנס, ירושלים תשמ"א, עמ' 29
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.