כסלון

כסלון
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] 606 מטר
תאריך ייסוד 1952
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 428 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.4% בשנה עד סוף 2018

כְּסָלוֹן הוא מושב ליד העיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה ומהבחינה הארגונית לתנועת האיחוד החקלאי.

היסטוריה

הכפר הערבי כסלא, ששכן כחצי קילומטר מצפון ליישוב הנוכחי, ננטש ביולי 1948. המושב הוקם בתקופת מבצע על כנפי נשרים (19491950), כמעברה לעולים מתימן[2]. בשנת 1952 הפכה המעברה למושב בה יושבו עולי תימן שעזבו את עגור. לאחר זמן עברו עולי תימן למושב נחלה[3] ולמושב הגיעו 37 משפחות של עולים מרומניה[4].

בסוף מרץ 1954 נרצח שומר המושב, משה ליאון, בהתקלות עם מסתננים שגנבו בעלי חיים[5]. הרצח הוזכר כאחת הסיבות לפעולת תגמול שבוצע ב-28 במרץ 1954 על ידי כוח חטיבת הצנחנים בנחאלין[6].

לאחר זמן קצר נטשו תושבי המקום את היישוב והוא אוכלס מחדש בשנת 1955 על ידי עולים מתוניסיה ומרוקו. בדצמבר 1956 נחנך בית הכנסת במושב[7]. בשנת 1960 נקנסה האגודה השיתופית על שלא קיימה באופן סדיר אסיפות שנתיות[8].

בעשור הראשון לקיומו חובר המושב לכביש 395 בדרך עפר באורך של כ-2.5 קילומטר באיכות ירודה כך שבחלק מהזמן לא נכנסו אוטובוסים למושב[9].

נכון ל-2017 מתגוררות במושב כ-70 משפחות.

פרנסה

מפאת הסביבה ההררית, היו יחידות המשק במקום קטנות ביחס של 4 דונם בלבד[10] ונטען שלא הספיקו כדי לאפשר פרנסה בכבוד[11]. עיקר פרנסת התושבים הייתה על ענף הלול, ולמושב ניתנו מכסות גדולות כדי לאפשר פרנסה לתושבים. ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין כל טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי[12]. בשנת 1961 הוכנס ליישוב ענף פיטום אווזים[13]. במקביל נדונה האפשרות של הפיכת היישוב לכפר עבודה תוך צמצום מספר היחידות המשקיות במקום[14].

שם

שמו של המושב הוא כשם "כסלון" המקראית, הנזכרת בספר יהושע בתיאור נחלת שבט יהודה: "וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל-הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל-כֶּתֶף הַר-יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית-שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה"[15]. אוסביוס באונומסטיקון הזכיר כי גם בתקופתו (תחילת המאה ה-4 לספירה) היה היישוב קיים. שם היישוב הקדום השתמר בשם הכפר הערבי "כסלא", שתושביו נמלטו ממנו בזמן מלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור אליו לאחריה. בתחילה, ביקשה ועדת השמות הממשלתית להעניק את השם "כסלון" לרמת רזיאל, אולם לאחר סירוב תושביו לוותר על הנצחתו של דוד רזיאל, הועבר השם למושב כסלון, שנקרא קודם "שופה" או "חורבת שופה"[16].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. דוד גלעדי, ויסעו מעין שמר ויחנו בכסלון, מעריב (עיתון), 28 ביולי 1950
  3. אין מנוחה בנחלה..., מעריב (עיתון), 17 במאי 1960
  4. א. בן דוד, משה ליאון ירה עד הנשימה האחרונה, מעריב (עיתון), 28 במרץ 1954
  5. משה ליאון תושב הכפר כסלון נרצח בידי אויב מן המארב, חרות, 28 במרץ 1954
  6. כפר ירדני הותקף הלילה, מעריב (עיתון), 29 במרץ 1954
  7. תכניות לחנוכה תשי"ז, הצופה, 28 בנובמבר 1956
  8. כפר שלא קיים אסיפותיו נקנס, מעריב (עיתון), 2 במרץ 1960
  9. חודשה התחבורה למושב כסלון, דבר, 1 בספטמבר 1959
  10. מציעים לשלב את היער, דבר, 16 באוגוסט 1962
  11. תנועות ההתיישבות דורשות סקר מהימן של אדמת עדולם, דבר, 25 באפריל 1957
  12. מנחם תלמי, 4 כפרים שהוקמו בטעות, מעריב (עיתון), 30 בינואר 1961
  13. אווזים לפיטום במשקי הפרוזדור, מעריב (עיתון), 22 ביוני 1961
  14. מחלקת ההתישבות מתנגדת, דבר, 12 באוקטובר 1961
    תכנית לצמצום ההתישבות, מעריב (עיתון), 17 באוקטובר 1961
  15. ספר יהושע, טו, י.
  16. רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 648, 654
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.