כיש

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

כיש הייתה עיר שומרית. חורבותיה נמצאו בתל אל-אוחימיר במסופוטמיה שבעיראק. מיקום העיר הוא 12 ק"מ ממזרח לבבל, ו-80 ק"מ מדרום לבגדד.

היסטוריה

פרק זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בפרק זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים. ניתן להיעזר בשכתוב פרק זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית.

תחילת ההתיישבות בכיש נעשתה בתקופת ג'מדט נאסר (3200–2900 לפנה"ס). היא הייתה אחת הערים החשובות בתקופת הממלכה הקדומה בשומר. יש מידע מועט לגבי קורותיה של העיר לפני תקופת סרגון מאכד אשר מקורו היה מעיר זו. על פי רשימת המלכים השומרית, כתב יד אשר תעד את המלכים השומרים ושושלות זרות לאחר המבול, כאשר המלוכה ירדה משמים, השושלת הראשונה התחילה במאה ה-29 לפנה"ס לערך בעיר כיש. הרשימה מכילה שמות של 40 מלכים שמלכו בכיש לאורך תקופה של 4 שושלות. הממצאים הארכאולוגיים מאשרים את קיומם של המלכים רק מהמלך ה-22 בשושלת הראשונה של כיש, אנמברגשי. רשימת המלכים כוללת שמות מלכים אשר זוהו כשמות שמיים ואשר מעידים על כך שהאוכלוסייה הקדומה של כיש כללה גם אוכלוסייה ממוצא שמי. על פי רשימת המלכים השומרית, לאחר שכיש הובסה במלחמה במאות ה-2726 לפנה"ס, עברה שושלת המלוכה לארך. אולם למרות הירידה בכוחה הצבאי והכלכלי של כיש, היא המשיכה להיות עיר חשובה מבחינה פוליטית כמו העיר ניפור בדרום. מלכים רצו לשלוט בכיש כדי לתת לגיטימציה לשלטונם, והם נשאו את התואר "מלך כיש" גם אם מקורם היה מאכד, מאור או מבבל. ההתיישבות בכיש נמשכה גם בתקופה הבבלית הקדומה, האשורית החדשה. בתקופה האכדית האליל הפטרון של העיר היה זבבה (או זמאמה), לצד אשתו אִינַנַ.

ארכאולוגיה

האתר הארכאולוגי של כיש משתרע על שטח אליפטי שאורכו כ-9 ק"מ ורוחבו כ-3.5 ק"מ, המקיף 40 תילים קטנים. הגדולים שבהם הם אוחימיר ואינגרה. תל אוחימיר הוא האתר של העיר כיש; משמעות השם הוא "האדום", על שם הלבנים האדומות של הזיגוראת שנמצא בתל. בתל אינגרה נמצא המקדש לאלילה איננ.

במאה ה-19, בעקבות חפירות לא חוקיות באתר, החלו להופיע לוחות חרס בשוק. לוחות אלה איפשרו את זיהוי האתר על ידי חוקר צרפתי כעיר כיש. בשנים 1912 ו-1914 ביצע צוות של ארכאולוגים צרפתיים חפירות ארכאולוגיות מסודרות באתר. הממצאים כללו 1,400 לוחות חרס מהתקופה הבבלית הקדומה. לוחות אלה נמצאים היום במוזאון הלובר בפריז ובמוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול. בשנים 1923 עד 1933 חפרה באתר משלחת משותפת של מוזיאון פילד משיקגו ואוניברסיטת אוקספורד בראשות סטיבן לנגדון. בשנים 1988, 2000 ו-2001 חפרה באתר משלחת יפנית.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.