כיבוש יריחו

כיבוש יריחו
מערכה: כיבוש עבר הירדן המערבי
מלחמה: התנחלות השבטים

הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet
משך הסכסוך: 7 ימים[1]
קרב לפני: כיבוש הבשן
קרב אחרי: כיבוש העי
מקום: יריחו
31°51′20″N 35°27′44″E / 31.8554444444444°N 35.4621805555556°E / 31.8554444444444; 35.4621805555556
עילה: ציווי ה' ליהושע על כך
תוצאה: ניצחון ישראלי
שינויים בטריטוריות: חורבן יריחו
הצדדים הלוחמים
מפקדים

מלך יריחו

כוחות

600,000

לא ידוע

אבדות

לא ידוע

כל תושבי יריחו חוץ מהאנשים ששהו בבית רחב

כיבוש יריחו הוא סיפור מקראי המופיע בספר יהושע, פרק ו'. העיר יריחו נכבשה על ידי עם ישראל בהנהגת יהושע בן נון, בקרב הפתיחה לכיבוש עבר הירדן המערבי, כחלק מהתנחלות השבטים בארץ ישראל.

במקרא

רקע היסטורי וגאופוליטי

בדיוק באותה שנה של כיבוש יריחו, עם ישראל כבש את ממלכות עוג וסיחון החזקות. הכיבוש הצליח בצורה בלתי רגילה, למרות כל חוזק הממלכות שהיו שם.

כיבוש עבר הירדן גרם לאנשי עבר הירדן המערבי לחשוש מפני עם ישראל, שהרי בעבר הירדן המערבי היו רק ממלכות קטנות ומסוכסכות, ולא מעצמות כפי שהיה בעבר הירדן המזרחי, ולכן הסיכוי של אנשי עבר הירדן המערבי לשרוד את הכיבוש הישראלי נמוך בהרבה. הכנענים גם פחדו מאלוקי עם ישראל שהרי שמעו על קריעת ים סוף וראו בעיניהם את מעבר הירדן. אימת הכנענים הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהקלו על עם ישראל לכבוש את עבר הירדן המערבי בכלל ואת יריחו בפרט.

ההכנות לקרב

עם ישראל שלחו שני מרגלים לתוך העיר יריחו עוד לפני שעברו את הירדן כדי לבחון את הלך הרוחות בכנען ואת דרך הכיבוש של העיר. רחב, אישה מיריחו, נתנה להם סיוע ומידע, והמרגלים גמלו לה בשבועה שכל מי שיהיה בביתה לא יהרג. הם התנו את השבועה בכך שבית רחב יהיה מסומן בחוט שני.

אנשי יריחו היו מודעים לכוונות עם ישראל ונקטו בצעדים מתאימים. לאחר מעבר הירדן, מלך יריחו הורה לסגור את שערי החומות ולא לפתוח אותן אפילו לצורך יציאה מהעיר.

סיבוב חומת יריחו

ה' ציווה על יהושע להקיף את חומות יריחו במשך ששה ימים, בכל יום פעם אחת, ושבע פעמים ביום השביעי. ה' ציווה שהעיר תוקף כששבעה כהנים תוקעים בשופרות, ארון הברית מאחוריהם ומאחורי ארון הברית כל העם. בששת הימים הראשונים הקיף ביחד עם כל ישראל את חומת יריחו בכל יום פעם אחת, וביום האחרון הקיפו עם ישראל שבע פעמים את העיר, ולאחר שנשמע קול השופר תוקע תקיעה גדולה עם ישראל הריע וחומות העיר נפלו תחתיהן.

כיבוש העיר והחרם על השלל

הכיבוש אירע לאחר נפילת חומות העיר. עם ישראל הרג את כל האנשים והבהמות שהיו בעיר, חוץ מאלה שהיו בבית רחב.

יהושע עשה בעיר מעין דין עיר הנידחת: העיר נשרפה עם שללה (אולם, בניגוד לעיר הנידחת, כלי הזהב, הכסף הנחושת והברזל נתרמו למשכן ולא נשרפו), ונאסר לבנות את העיר שוב. האנשים שהתחבאו בבית רחב הוצאו מהעיר לפני שנשרפה. לאחר שריפת העיר, יהושע בן נון קילל את מי שיבנה את העיר שנית ואמר שכל בניו ימותו בשעת הקמת העיר מחדש.

תוצאות החרם

עכן בן כרמי, אדם מעם ישראל לקח משלל העיר, ובשל כך הניסיון הראשון לכיבוש העי לא צלח. לאחר שמעשה המעילה התגלה, הוצא עכן להורג.

קללת יהושע

יהושע הטיל קללה על מי שיבנה את יריחו מחדש: "אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" (יהושע, ו', כ"ו).

בספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ל"ד מסופר על חִיאֵל בֵּית הָאֱלִיבית אל), שבתקופת אחאב בנה את יריחו מחדש והתקיימה בו קללת יהושע.

בהמשך (מלכים ב', ב', ה') מצוין שיריחו הייתה משכנם של בני הנביאים. מכאן ניתן להסיק שמשנבנתה יריחו מחדש - לא היה איסור להתיישב בה.

בפרשנות חז"ל

לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית[2], הצבא העם־ישראלי הגיע לחומות העיר וחנה בקרבת מקום בט"ז בניסן ב'תפ"ח, היום הראשון של חול המועד פסח[3], וסיבוב החומות התקיים מייד בתום חג הפסח, בתאריכים כ"ב בניסן - כ"ח בניסן ב'תפ"ח. לפי מדרש שיר השירים רבה "עם המלחמה" שהשתתף בקרב, כלל 60,000 לוחמים ישראלים[4].

על פי חז"ל, עובי החומה היה שווה לאורכה, ולכן החומה נפלה תחתיה ולא על צדה[5]. רבי יוסי סובר שכיבוש יריחו היה בשבת, ולכן הוחרם שלל העיר[6]. רשב"י סובר שגם המשפחות שעמן התחתנו ילדיה של רחב ניצלו בזכותה[7]. על פי ילקוט שמעוני, הכהנים תקעו בשופרות כי חצוצרות הכסף מימי משה נגנזו[7].

על פי הרמב"ם מטרתה של קללת יהושע הייתה שיריחו תישאר בחורבנה, שכל העובר שם יראה כי חומותיה שקעו באופן נסי שלא כדרך הטבע. הרד"ק סובר שמכיוון שהיא העיר הראשונה שנכבשה יש להשאירה כתרומה, ואילו הרלב"ג משער שהסיבה הייתה אמונתם ומעשיהם של אנשי יריחו שהיו מגונים משל תושבי כנען, או הטלת אימה ומורך על עמי כנען האחרים. המפרשים דנו בשאלה מדוע המקרא מציין שחיאל בית האלי בנה את יריחו מחדש בתקופת אחאב מלך ישראל, אף שהעיר הייתה בתחומי ממלכת יהודה. אפשר להסביר את ההקשר, כפי המלבי"ם, בכך שבתקופת אחאב התרופפה האמונה בה', ולכן חיאל החליט לבנות את יריחו, ואולי אף אפשר לומר שעשה זאת בקריצת עין של אחאב, שביקש לקרוא תיגר על סמכות אלוקי ישראל.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. סדר עולם רבה יא
  2. מדרש סדר עולם פסקה יא
  3. סדר עולם רבה יא
  4. שיר השירים רבה ד ד
  5. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נד עמוד ב
  6. מדרש תנחומא נשא כח
  7. 1 2 ירושלמי ועוד, מובא בילקוט שמעוני יהושע רמז טו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.