ישיבת פומבדיתא

ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11. הישיבה נוסדה על ידי רב יהודה, בדור השני לאמוראים והתקיימה לאורכה של תקופת הגאונים, כ-800 שנה כישיבה מרכזית ומשפיעה, במקביל לישיבת סורא.

ציוני דרך

לאחר פטירתם של רב ושמואל, בסוף הדור הראשון של האמוראים, במקביל למינויו של רב הונא כראש ישיבת סורא, הלך רב יהודה לעיר פומבדיתא והקים שם ישיבה חדשה, ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, במשך תקופות האמוראים, הסבוראים והגאונים, עד לימיו של רב האי גאון. העיר פומבדיתא הייתה מיושבת ביהודים זמן רב קודם לכן, עוד מימי בית המקדש השני.[1] העיר ניצבה על חופו המזרחי של הפרת, ליד מוצא תעלה גדולה שחיברה בינו ובין החידקל. פירוש השם בארמית "פומא בדיתא" לאמור "פי התעלה". פומבדיתא מזוהה היום באזור העיר העיראקית פלוג'ה.

ישיבת פומבדיתא וישיבת סורא היו לישיבות הדומיננטיות בעולם היהודי, ומהן יצאה תורה והוראה לכל תפוצות הגולה. ישיבת פומבדיתא העמידה בראשה במהלך הדורות גדולי תורה לדורותיהם, בהם רבה ורב יוסף, אביי ורבא, רפרם (בדור חתימת הגמרא), רב יוסי הסבוראי, רב סימונא, רב רבא גאון, רב פלטוי גאון, רב שרירא גאון ובנו רב האי גאון. בתקופת הדור השלישי והרביעי של האמוראים הייתה ישיבת פומבדיתא בתפארתה. בתקופתו של רבא עברה הישיבה למחוזא, ולאחר פטירתו חזרה לפומבדיתא.

עם חיתום התלמוד הבבלי בידי רבינא האחרון (בסורא) החלה תקופת הסבוראים (ד'ר"ס - ד'שמ"ט, 499-589), שברובה לא התקיימו לימודים סדירים בסורא, בגלל פרעות כנגד היהודים, אלא רק בפומבדיתא. כשהגיעו הרדיפות גם לפומבדיתא, הוצרכו חכמי הישיבה להעביר אותה לעיר פירוז שבור למשך כ-50 שנה, עד לפתיחתה מחדש בפומבדיתא בשנת ד'שמ"ט (589) בידי רב חנן מאישקיא.

גם במהלך תקופת הגאונים התקיימו שתי הישיבות זו לצד זו. גאון פומבדיתא, רב האי בר רב דוד (ד'תר"נ- ד'תרנ"ח, 890- 898 לערך), העביר את הישיבה לעיר בגדאד, מפני שבתקופתו התמעטו היהודים שעסקו בחקלאות, ורבים עסקו במסחר והיגרו לערים הגדולות, בעיקר לבגדאד (מלבד תופעת ההגירה אל מחוץ לבבל). ברם, שמה של הישיבה לא השתנה ונשאר "ישיבת פומבדיתא". תקופת פריחה אחרונה הגיעה לישיבה בימיהם של רב שרירא גאון ובנו רב האי, בסיומה של תקופת הגאונים. אלפי מכתבים ובהם שאלות בכל תחומי היהדות הגיעו לראשי ישיבת פומבדיתא מכל תפוצות הגולה, והגאונים עמלו להשיב לשואליהם. עם פטירת רב האי גאון, בשנת ד'תשצ"ח (1038), באה לסיומה תקופת הגאונים. לראש הישיבה התמנה ראש הגולה רב חזקיה בן דוד, אולם 20 שנה לאחר מכן הוצא להורג בעינויים בידי הח'ליפה המוסלמי, אל-קאא'ם הראשון, וישיבת פומבדיתא נסגרה.[2]

ראשי הישיבה

ראש ישיבה הערה
תקופת האמוראים (על פי אגרת רש"ג נוסח צרפת מהדורת ב"מ לוין)
רב יהודה בר יחזקאלראש הישיבה הראשון (תלמיד של רב ושמואל) נפטר 299.
רב הונא בר חייא[3]
רבה בר נחמנינפטר 320
רב יוסףנפטר 323
אביינפטר 337
רבאלאחר פטירת אביי הישיבה התאחדה סביבו ועברה לעירו מחוזא- נפטר 352
רב נחמן בר יצחקנפטר 356
רב חמאנפטר 374
רב זבידנפטר 385
רב דימי דמן נהרדעאנפטר 388
רפרםעמד בראש הישיבה בשנים: 388–395.[4] היה חברו של רב אשי.
רב כהנא (הרביעי)נפטר 414
רב אחא בריה דרבאנפטר 419
רב גביהה מבי כתילנפטר 433
רפרם (השני)עמד בראש הישיבה מ-423 ועד פטירתו ב-443. היה תלמידו של האמורא- רב אשי וחברו של רבינא האחרון.[5]
רב רחומינפטר 456
רב סמא בריה דרבאנפטר 476
תקופת הסבוראים
רבה יוסיראש הדור הראשון של הסבוראים, עמד בראשות הישיבה משנת ד'רל"ו (476) עד לפטירתו בשנת ד'רע"ד (514)
רב סימונאנפטר בשנת ד'ש' (540)
רב רבאי מרובהישיבה הועברה לעיר פירוז שבור בגלל פרעות, וחזרה לפומבדיתא אחרי כ- 50 שנה
תקופת הגאונים[6]
רב חנן מאישקיאמ-589
רב מרי בר רב דימי סורגובערך 591
חנא (הונא)בערך 630
רב רבה (רבא, ראבא)651
רב בוסאי (בוסתנאי)בערך 660
רב הונא מרי בן מר יוסףבערך 689
רב חייא ממישןבערך 700
רב רביא בן רב אביי (מורונאי)סביב 710
רב נטרונאי בן נחמיה (בר מר ינקא)מ-719
רב יהודה גאוןסביב 730
רב יוסף גאון (בר כותנאי)748-739
רב שמואל בן רב מרי755-748
רב נטרוי כהנא בן אמונהשמשו של רב אחאי, בערך 755 עד 761
רב אברהם כהנאכנראה ב-681
רב דודאי בן נחמן (רב דוראי)אחיו של רב יהודאי גאון סורא, 767-761
רב חנניא בן משרשיא771-767
רב מלכא בן אחא773-771
רב רבא (אבא) בר דודאי782-773
רב שנויב-782
רב חנינאי כהנא בן אברהם786-782
רב הונא הלוי בן יצחק788-786
רב מנשה בן יוסף796-788
רב ישעיה הלוי בן אבא798-796
רב יוסף בן שילא משלחי804-798
רב רברבי כהנא בן חנינאי810-804
רב איכומאי (אחונאי) כהנא בן אברהם814-810
רב יוסף בן אבא816-814
רב אברהם בן שרירא828-816
רב יוסף בן מר חייא833-828
רב יצחק בן חנניה839-833
רב יוסף בן רברבי841-839
רב פלטוי בן אביי858-841
רב אחא כהנא בן מר רבב-858
רב מנחם בן יוסף בן חייא860-858
רב מתתיהו הכהן בן רברבי בן חנינא869-860
רב אבא (רבה) בן אמי בן שמואל872-869
רב צמח בן פלטוי889-872
רב האי בן דוד898-890 הישיבה הועברה לעיר בגדאד מכיוון שרוב היהודים באותה תקופה חדלו להיות חקלאים ועברו לערים הגדולות. שמה של הישיבה נשמר
רב קימוי בן אחאי905-896
רב מבשר הכהן בן קימוי905-917
רב כהן צדק בן יוסף917-922
רב צמח בן כפנאי937-935
רב חנניה בן יהודה 943937, אביו של רב שרירא גאון
רב אהרן הכהן בן יוסף (כלף סרג'דו)960-943
רב נחמיה בן כהן צדק 968960
רב שרירא גאון 9681006, העביר בחייו את התפקיד לבנו רב האי גאון. האיגרת שחיבר נחשבת למקור היסטורי חשוב מאוד לתולדות העם היהודי.
רב האי גאון בן רב שרירא, 1004נפטר בשנת 1038. פטירתו נחשבת לסיומה של תקופת הגאונים.
רב חזקיה בן דודראש הגולה. נרצח על ידי הח'ליפה המוסלמי.

הנצחה

השם "פומבדיתא" ניתן לרחובות בערים: ירושלים, תל אביב ורמת גן. ברחוב פומבדיתא בתל אביב שוכנת ישיבה ופנימיה בשם זה. בירושלים נוסד בשנת תשנ"ו (1996) מכון למחקר תורני "פומבדיתא", העוסק בכתיבת ובעריכת ספרי הלכה ומנהג, ובההדרת ספרי קדמונים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אברהם נפתל, התלמוד ויוצריו, ספרות התלמוד בהתהוותה, הרקע הרוחני, החברתי והמדיני, בארץ ובתפוצות, ישיבות בבל וארץ ישראל, צמיחתן וגידולן, היקף השפעתן, סדריהן ודרכי-לימודן, מעצבי רוח הדורות, תולדותם, אישיותם ופעלם, תל אביב ויבנה: תשכ"ט-1969 - תשנ"ז-1997. ‬

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רב שרירא גאון באיגרתו, על פי בבלי, ראש השנה כ"ג ע"ב.
  2. על פי איגרת רב שרירא גאון ו"ספר הקבלה" להראב"ד.
  3. ראו בערך אודות המינוי.
  4. שנת פטירתו חסרה בנוסח צרפת, בנוסח ספרד נמצא 395.
  5. ראו עוד במרדכי מרגליות (עורך), הערך "רפרם", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 321.
  6. התאריכים בפסקה זו הם על פי "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", פרופ' משה גיל, התשנ"ז-1997. חלק מן המידע בעניין התאריכים מסתמך על מקורות עובדתיים, אבל חלקו מסתמך על השערות, בהיעדר מקורות מוסמכים או בשל סתירה בין מקורות. לכן ישנם חילוקי דעות בין החוקרים בנוגע לחלק מן התאריכים, ולא הכול מוסכם.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.