ישיבת סורא

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא. הוקמה על ידי האמורא רב, תלמידו של רבי יהודה הנשיא. על החכמים המפורסמים שעמדו בראש הישיבה נמנו רב הונא, רב חסדא, רב אשי, רב יהודאי גאון, רב נטרונאי גאון, רב סעדיה גאון, ועוד.

היסטוריה

רב הגיע לסורא וראה את חיי הציבור הדתיים שאינם מפותחים, ומשום שחרד להמשכה של קהילת היהודים בבבל, עזב את נהרדעא ואת חברו שמואל, והחל ליצור גרעין של ישיבה בסורא. לאחר בואו של רב לסורא, נהרו לישיבתו החדשה תלמידים רבים (לאו דווקא מסורא, אלא גם ממקומות אחרים). הקמת ישיבת סורא הייתה בשנת ג'תתקפ"ה, וכ-6 או כ-7 שנים לאחר בואו לבבל.

מדי זמן, הועברה ישיבת סורא ל"מתא מחסיא", פרברים של העיר סורא, שלאחר זמן רב הוקם גם בהם מרכז של תורה. ישיבת רב כללה בזמנו כ-1,200 תלמידים, ומפני הקהל הרב, החלה הישיבה להתחלק לכמה חלקים: "אכסדרא" (מעין מבוא לישיבה, המהווה חציצה בין רחובות העיר לישיבה), "קיטון" (חדרים קטנים בישיבה, שהיו משמשים לצרכיהם המיוחדים של רבני ומורי הישיבה), "גינתא" (גינת ירק, שתנובותיה היו משמשים לכלכלת הישיבה ותלמידיה) ו"ציפי" (מחצלאות ששימשו לישיבה לשם מנוחה ונופש). זמן קצר לאחר היווסדה של ישיבת סורא, היא עלתה גם על ישיבת נהרדעא.

על פי רבי שרירא גאון, סורא עצמה היא העיר מתא מחסיא המוזכרת בתלמוד[1], ואולם, מתא מחסיא, המוזכרת בתלמוד, מובאת שם פעמים רבות כעיר סמוכה או כפרבר של העיר סורא, והישיבה שהתקיימה במתא מחסיא הועברה או שימשה מעת לעת כסניף נוסף לישיבת סורא.

מסופר כי רב משרשיא שלח את בניו ללמוד בישיבת מתא מחסיא, כשהוא מזהיר אותם כי עדיף להתגורר בבית חרב וישן במתא מחסיא, מאשר להתגורר בארמון בפומבדיתא, שכן בישיבת מתא מחסיא היו תלמידי חכמים מופלגים ראויים להוראה, ויראי שמים, בצורה מיוחדת, לעומת ישיבת פומבדיתא[2].

באמצע המאה ה-11 חלו תמורות רבות באזור שהשפיעו עמוקות על יהדות בבל, שישיבת סורא הייתה חלק ממנה. כתוצאה מגל קור קיצוני שנמשך משנת 1027 ועד 1060, שהשפיע באופן עקבי על גידולי החקלאות, כבר בשנים 1031-1027 תיעדו תושבי האזור בכתביהם רעב גדול, מגפות ותופעות של נוודים אלימים, אשר מחפשים מזון וכרי מרעה פוריים במקביל לפשיטות ביזה על יישובים. בשנת 1038 החלו להיסגר ישיבות חשובות באזור, ביניהן ישיבת סורא[3].

ראשי ישיבת סורא

תקופת האמוראים:

תקופת הסבוראים:

תקופת הגאונים:[4]

  • רב מר בר רב הונא - ד'שנ"א
  • רב חנניה (חיננאי) - בערך ד'ש"ע
  • רב הונאי (הונא) - בערך ד'ת"י
  • רב ששנא (משרשיא בר תחליפא) - בערך ד'ת"ל
  • רב חנניה הכהן מנהר פקוד (חיננאי) - ד'תמ"ט - ד'תנ"ד
  • רב נהילאי (הילאי) הלוי מנרש - ד'תנ"ד -ד'תע"ב
  • רב יעקב הכהן מנהר פקוד - ד'תע"ב - ד'ת"ץ
  • רב שמואל גאון מפומבדיתא, נכדו של רב רבה - ד'ת"ץ - ד'תק"ח
  • רב מרי הכהן מנהר פקוד - ד'תק"ח - ד'תקט"ז
  • רב אחא גאון - ב-ד'תקט"ז
  • רב יהודאי בן נחמן - ד'תקי"ז - ד'תקכ"א, מחבר הספר הלכות פסוקות
  • רב אחונאי (אהונאי) כהנא בן פפא - ד'תקכ"א - ד'תקכ"ט
  • רב חנינאי כהנא בן הונא - ד'תקכ"ט - ד'תקל"ד
  • רב יהודאי בן נחונאי הכהן גאון - ד'תקי"ט - ד'תקכ"ד
  • רב מרי הלוי בן משרשיא - ד'תקל"ד - ד'תקל"ח
  • רב ביבוי הלוי בר רבא מנהר פקוד - ד'תקל"ח - ד'תקמ"ט
  • רב הילאי בן מרי - ד'תקמ"ט - ד'תקנ"ח
  • רב יעקב הכהן בן מרדכי- ד'תקנ"ח
  • רב איבומאי אחיו של רב מרדכי
  • רב צדוק בן אשי (יצחק בן ישי) - ד'תק"ע - ד'תקע"ב
  • רב הילאי בן חנניה - ד'תקע"ב - ד'תקע"ו
  • רב קימוי בן אשי - ד'תקע"ו - ד'תק"פ
  • רב משה (משרשיא) גאון בר רב יעקב - ד'תק"פ - ד'תק"ץ
  • שנתיים ללא גאון
  • רב כהן צדק בן איבומאי - ד'תקצ"ב - ד'תקצ"ג
  • רב שר שלום בן בועז - ד'תר"ג - ד'תרי"ג
  • רב נטרונאי גאון בן הילאי - ד'תרי"ג - ד'תרכ"א
  • רב עמרם גאון בן ששנא - ד'תרכ"א - ד'תרל"ב, כתב את סידור התפילה הראשון
  • רב נחשון בן צדוק - ד'תרל"ב - ד'תרל"ט
  • רב צמח בן חיים - אחיו של רב נחשון מאמו, ד'תרל"ט - ד'תרמ"ו
  • רב מלכא -ד'תרמ"ו
  • רב האי בן נחשון בן צדוק - ד'תרמ"ו - ד'תרנ"ו
  • רב הילאי בן נטרונאי בן הילאי - ד'תרנ"ו - ד'תרס"ד
  • רב שלום בן מישאל - ד'תרס"ד
  • רב יעקב בן נטרונאי - ד'תרע"א - ד'תרפ"ד
  • רב יום טוב כהנא בן יעקב - ד'תרפ"ד
  • רב סעדיה גאון בר רב יוסף אלפיומי, היה במחלוקת עם ראש הגולה דוד בן זכאי ד'תרפ"ח- ד'תש"ב
  • רב יוסף בן יעקב בר סטיא ד'תר"ץ בקירוב
  • הישיבה נסגרה כ-45 שנה
  • רב צמח צדק - בן יצחק בן פלטוי - ד'תש"ן בקירוב-ד'תשנ"ח בקירוב[5]
  • רב שמואל הכהן בן חפני ד'תשנ"ח בקירוב-ד'תשע"ב, היה חותנו של רב האי גאון וחיבר ספרים רבים.
  • רב דוסא גאון ד'תשע"ב–ד'תשע"ח, בנו של רב סעדיה גאון
  • רב ישראל הכהן בן שמואל בן חפני - ד'תשע"ח-ד'תשצ"ג
  • רב עזריה הכהן בן ישראל בן שמואל
  • רב יצחק - גאון אחרון בסורא

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. סורא, אנציקלופדית דעת
  2. תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף יב עמוד א.
  3. היסטוריה ושינויי אקלים - 05, דקות 17:50-4:06
  4. התאריכים בפסקה זו הם על פי "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", פרופ' משה גיל, התשנ"ז-1997. חלק מן המידע בעניין התאריכים מסתמך על מקורות עובדתיים, אבל חלקו מסתמך על השערות, בהיעדר מקורות מוסמכים או בשל סתירה בין מקורות. לכן ישנם חילוקי דעות בין החוקרים בנוגע לחלק מן התאריכים, ולא הכול מוסכם.
  5. ספר אוצר הגדולים אלופי יעקב לר' נפתלי יעקב הכהן, חלק ח', אות צ', ערך כ"ח
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.