ירידת אברהם לגרר

ירידת אברהם לגרר הוא אירוע שהתרחש עם אברהם אבינו, תיאור האירוע מופיע בספר בראשית, פרק כ'. אברהם מתיישב בגרר אשר בארץ הנגב. בהגיעו לשם הוא מספר ששרה היא אחותו ולא אשתו. שרה נלקחת לבית אבימלך מלך גרר. בלילה, ה' מופיע בחלומו של אבימלך, וזה טוען כי עשה זאת בתום לב כי אברהם טען בפניו שאחותו היא. אבימלך קורא לאברהם ומשלח אותו ואת שרה עם "צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת"[1].

סיבת המעבר

הכתוב עצמו אינו מוסר את הסיבה לעקירת מקום מושבו של אברהם מאלוני ממרא לגרר. במפרשים נמסרו כמה סיבות למעבר:

רש"י מפרש כי סיבת עזיבתו של אברהם הינה בעקבות שריפת הערים סדום ועמורה וסיפור לוט ובנותיו, משני טעמים: "ויסע משם אברהם. כְּשֶׁרָאָה שֶׁחָרְבוּ הַכְּרַכִּים וּפָסְקוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, נָסַע לוֹ מִשָּׁם.[2] שאברהם חיפש תמיד אורחים בקרבתו על מנת שיוכל לזכות בהכנסת אורחים. וכיוון שהתמעטו אורחיו, עבר לגור למקום בו יוכל לקיים יותר את מצוות הכנסת אורחים). טעם נוסף: "דָּ"אַ לְהִתְרַחֵק מִלּוֹט, שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם רָע, שֶׁבָּא עַל בְּנוֹתָיו."[3]

רד"ק מפרש כי זהו מנהגו של אברהם במסעותיו לנדוד ממקום למקום ולממש את הבטחתו של ה' אליו שארץ כנען תהיה שייכת לו ולזרעו ובכללם אזור גרר: "יסע משם" - מאלוני ממרא שהיה שוכן שם[4]. ולא אמר הכתוב למה נסע משם; כי מפני רעב לא נסע משם כי לא היה רעב בארץ בימי אברהם אלא פעם אחת, כמו שאומר ביצחק "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם"[5]; משמע, שלא היה רעב אחר בארץ בימי אברהם, אלא אותו הראשון[6]. ואולי נסע משם לארץ פלשתים כדי לִשְׁכּן בכל הארץ אשר נתן לו הקל, פעם בזה ופעם בזה, כדי שיחזיק בכולה".[7]

האברבנאל מפרש, שהסיבה היא מפני שהיה המקום קרוב לסדום, וממקום מושבו באלוני ממרא היה משקיף על האזור החרב, ומראה המרחב המלוח העציב את ליבו. כמו כן העציבו העובדה שלוט איבד שם את כל רכושו. כמו כן סדום הייתה צינור חשוב לאספקת המזון לכל האזור, והמחסור במזון הורגש אחר ההפיכה. לכן החליט אברהם לעזוב את האזור.

טעם נוסף לעזיבתו, מפני שתקופה זו צוה עליו ה' להחליף את שמו, שלא יקרא עוד את שמו אברם כי אם אברהם, ומכיוון שידע שלא יוכל לשנות את שמו במקומו - מפני שאנשי מקומו ימשכו לקרוא לו בשמו הקודם, לכן המתין עד לאחר ריפוי מילתו, ואז עבר למקום רחוק שלא יכירוהו בשמו הקודם.[8]

לקיחת שרה

מיד כאשר התיישב אברהם בגרר הוא אמר על שרה אשתו: "אֲחֹתִי הִוא" ומיד אבימלך מלך גרר שולח לקחתה אליו. כאשר המילים בפסוק במשפט: "אֶל-שָׂרָה"[9] הכוונה בהם הוא "עַל שָׂרָה".

חלום אבימלך

ה' נגלה אל אבימלך בחלום הלילה ומאיים עליו: "הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל."[10] הקל מתגלה לנוכריים כדי להזהירם. [11] והמדרש בבראשית רבה מבאר: "משל למלך שהיתה לו אישה ופילגש. כשבא אצל אשתו, בא אצלה בפרהסיא, וכבא אל פילגשו בא אצלה בסתר. כך אין הקב"ה נגלה על נביאי האומות אלא בלילה..."[12]

ה' איים על אבימלך, שאם יבעל את שרה שהיא אשת איש הוא ימות, בכך ה' מנע מאבימלך לחטוא בחטא הניאוף. בסוף תיאור האירוע מובא כי ה' הכה את אבימלך ובני ביתו באי יכולת ללדת.[13] ה' במהלך התגלותו לאבימלך פעל מספר דברים: הוא גרם לשרה ואבימלך לא לחטוא. ה' אמר לאבימלך כיצד הוא ובני ביתו יוכלו להירפא מהמכה שנחתה עליהם. ה' אמר לאבימלך להשיב את האישה לבעלה ובעזרת תפילתו של אברהם יתרפא.

דו שיח אבימלך ואברהם

למחרת בבוקר אבימלך "השכים" וקרא מיד לאברהם. כשהוא שואל אותו: "מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה: מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי".[14] אבימלך מאשים את אברהם כי כמעט הפיל על ממלכתו: "חֲטָאָה גְדֹלָה".[15] על כך השיב אברהם כי הוא חשש לחייו, וגם ששרה היא באמת אחותו. היא אמנם אינה בת אמו אך בתו של אביו[16]. אברהם הסביר את חששו לחייו מאחר שאֵין-יִרְאַת אֱלֹקים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה"[17] יחד עם זאת הוא אמר, שביקש משרה לספר בכל מקום שיגיעו אליו: "אָחִי הוּא".[18]

השבתה של שרה אל אברהם

נוכח הסבריו של אברהם מעניק אבימלך לאברהם: "צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת"[19] ומשיב לו את אשתו. בהמשך אבימלך גם פיצה את שרה עצמה בסכום כסף: "הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא-לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם, לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ; וְאֵת כֹּל, וְנֹכָחַת."[20] רשב"ם מפרש כי הפיצוי שניתן לשרה נועד לפצותה על שמה הטוב שנפגע: "שלא יראו בך לגנאי"[21]. אז אברהם גם התפלל אל אלוקים שירפא את בית אבימלך מעונש העקרות שפקד עליהם ה', ואז ה' אכן ריפא אותם.[22]

אירועים מקבילים

בתורה מובאים שני מקרים מקבילים שבהם מלך לקח לעצמו את אחת האמהות:

שרה בבית פרעה

כשאברהם יורד למצרים, הוא מצהיר גם שם על שרה אשתו שהיא אחותו. מלך מצרים פרעה, מחליט לקחת את שרה לעצמו, פרעה נענש על דבר המעשה ומשלח את אברהם חזרה לארצו ברכוש גדול[23].

יצחק ורבקה בגרר

בבואו של יצחק עובר לגרר אומר שרבקה היא אחותו אך לעומת סיפורי שרה בבית פרעה ושרה בבית אבימלך מלך גרר, רבקה אינה נלקחת ממנו. כאשר תושבי גרר מגלים שאינה אחותו קמה זעקה על החטא שיכול היה להיות במידה ורבקה הייתה נלקחת[24].

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.