טחול

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מתייחס לטחול האדם בלבד, ואילו הכותרת היא כוללת, יש לשנות את הערך שיכלול טחול של כלל בע"ח, ואת מה שכתוב בערך להכניס תחת פיסקה "הטחול באדם".
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הטחול הוא איבר פנימי רך בצבע סגול אדום, שגודלו כגודל אגרוף. משקלו 150-200 גרם (גדול יותר בגברים). הוא שוכן בחלקו העליון השמאלי של חלל הבטן, לצד הקיבה ומאחורי הצלעות התחתונות. הטחול מהווה חלק ממערכת הלימפה.

מבנה הטחול

הטחול מורכב משני סוגי רקמה:

  • מוך לבן: רקמה הדומה לרקמת לימפה רגילה, בנוי מלימפוציטים שמקיפים עורק ומונוציטים (מקרופאג'ים).
  • מוך אדום: רקמה ספוגית מלאת דם וורידים גדולים בה מתרחש פירוק תאי הדם האדומים.מכיל venous sinuses ובהיקפו יש הרבה מאד קישריות לימפטיות.

מחזור הדם בטחול

עורק הטחול (A. Lienalis) מביא את הדם לשער הטחול, ושם הוא מסתעף לענפים קטנים החודרים עם הכפסיסים לעומק עמוק, שבו הם מוקפים על ידי קשרי לימפה. כל קשריר לימפה מוחדר ומוזן על ידי ענף עורקי קטן. הדם היוצא מן הקשריר בנימיות, נשפך למערכת הסינוסואידית-ורידית.

תפקידי הטחול

בעובר, הטחול מייצר תאי דם לבנים. אולם, תהליך זה נפסק לקראת הטרימסטר השלישי להריון, ואצל האדם הבוגר עיקר ייצור תאי הדם הלבנים נעשה במח העצם.

הטחול הוא איבר השייך למערכת הלימפה. בתור שכזה, יש לטחול תפקיד חשוב כמקום מפגש בין תאי הדם הלבנים השונים (לימפוציטים ומקרופאג'ים). קרבה פיזית זו מאפשרת אינטראקציה בין התאים, התורמת הן לתגובה החיסונית הנרכשת (בין היתר יצירת נוגדנים) והן לתגובה החיסונית המולדת כמו פירוק חיידקים.

למקרופאג'ים השוכנים בטחול תפקיד גם בפירוק תאי דם אדומים פגומים או מתים ומחזור הברזל המצוי בהם, ובפירוק טסיות הדם. שתי פעולות אלה מבוצעות גם על ידי הכבד.

מחלות הטחול

בטחול יכולות להתפתח מחלות שונות כגון זיהומים, שאתות וכו'. המחלות הללו יכולות להיות מחלות בפני עצמן, או סימפטום של מחלה. טחול מוגדל היה תוצאה ידועה של מחלת המלריה. כמו כן, הטחול עלול להתפוצץ כתוצאה ממאמץ יתר, בעיקר כאשר הגוף חולה במחלת הנשיקה ובמחלות אוטואימוניות נוספות, ואז יש להוציאו בניתוח. גם בעת העתיקה היה נהוג לנתח ספורטאים ולוחמים ולהוציא את הטחול, כדי שלא יתפוצץ ממאמץ יתר[1].

ילדים קטנים חסרי טחול רגישים מאד לזיהומים על ידי חיידקים. לעומת זאת, אצל מבוגרים חסרי טחול לא נמצאה עלייה ברגישות לגבי זיהומים אך לעיתים חוסר טחול יכול לגרום לסיבוכים אחרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.