חסינות עדר

חסינות עדר (או אפקט עדר) היא סוג של הגנה עקיפה מפני מחלות זיהומיות, המתרחשת כשאחוז גדול מהאוכלוסייה הופך חסין למחלה - בין משום שחלה והבריא ובין משום שהתחסן - ובכך מספק אמצעי הגנה לאנשים שאינם מחוסנים[1]. באוכלוסייה שבה רוב האנשים התחסנו, יש פחות אנשים חולים, ופחות מקורות להידבק מהם, כך שגם אנשים לא מחוסנים חשופים פחות לגורמי המחלה[2].

יש אנשים שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות: אצל חלקם מערכת החיסון פגומה, וחיסון מסכן אותם (למשל מי שעוברים דיכוי של מערכת החיסון - כמו בכימותרפיה, או אחרי השתלה); יש כאלה שאף על פי שקיבלו את החיסון, עדיין לא יהיו מחוסנים, כי מערכת החיסון שלהם לא ייצרה את הנוגדנים בצורה יעילה מספיק; וישנם מקרים בהם החיסון לא יהיה יעיל, כמו בתינוקות קטנים מדי, או אצל אנשים מבוגרים מאוד. חיסון אינו יכול לעבוד בכל מצב, וכל האנשים במצב כזה חשופים בצורה קשה יותר למחלות זיהומיות, כמו גם לסיבוכים האופייניים להן[3].

כאשר מספיק פרטים באוכלוסייה מתחסנים, הסיכוי להדבקה יורד עבור אלו שלא חוסנו[4]. במקרים מסוימים - גם אם נדבקים, המחלה קלה יותר, ועם פחות תופעות לוואי. לדוגמה, הירידה במספר המקרים של ילדים מתחת לגיל שנה שנדבקו באבעבועות רוח מאז תחילת החיסונים. במצב שבו מספיק אנשים התחסנו ואין עוד נדבקים חדשים, אזי מחלות יכולות להיעלם מן העולם, כפי שקרה עם אבעבועות שחורות ודבר הבקר. רופאים רואים ב'חסינות העדר' סוג של ערבות הדדית חברתית. אנו מתחסנים כדי להגן על החלשים בחברה, ולא רק על עצמנו[5][6].

היסטוריה

במונח "חסינות עדר" החלו להשתמש ב-1923, בקשר למחקר באוכלוסיות עכברים, בהתייחסות לאחוזים שונים של חיסון. ב-1930 חוקר בשם ודריץ (Wedrich) פרסם מחקר שנעשה על התפרצות מגפת החצבת בבולטימור. לפי מסקנותיו, ככל שיהיו יותר ילדים מחוסנים, כך גם הילדים הלא מחוסנים יידבקו פחות במחלה, ובכך ניתן התוקף למושג החדש. ב-1960, על ידי מבצעי חיסון רחבים כנגד החצבת, הצליחו להוריד את אחוז הנדבקים בחצבת בצורה דרמטית, בילדים מחוסנים ולא מחוסנים כאחד. מאז אותם מבצעי חיסון גדולים נמנעו מגיפות רבות. בשנות ה-70 של המאה העשרים, עלה בידי החוקרים סמית' (ב-1970) ודיאצ' (ב-1975) לחשב את הסף הנדרש ל'חסינות עדר'; בכל מחלה נדרש אחוז שונה של האוכלוסייה להתחסן כדי לייצר אפקט של 'חסינות עדר', לפי קלות ההדבקה, איכות החיסון ועוד פרמטרים[7].

תנאים לחסינות עדר

חסינות עדר יכולה להתרחש רק אם מתקיימים התנאים הבאים:

  • אחוז המתחסנים, או אנשים שכבר חלו במחלה ולא יחלו בה שנית (אחוז הנקרא כיסוי חיסוני), עולה על האחוז הנדרש כדי לייצר חסינות עדר. לכל מחלה נדרש אחוז שונה כדי לייצר חסינות עדר. לדוגמה, על מנת לייצר חסינות עדר נגד חצבת שהיא מחלה מאוד מדבקת, נדרש אחוז מחוסנים של 95%[8].
  • המחלה עוברת ישירות בין אדם לאדם, ולא דרך גורם סביבתי (כמו טטנוס)[9].

מתנגדי חיסונים

חסינות העדר תלויה בכך שאחוזים מאוד גבוהים באוכלוסייה יהיו מחוסנים. כאשר יש אנשים שמתנגדים לחיסונים, מסיבות שונות, הדבר יוצר כיסי הדבקות, שפוגעות בחסינות העדר ומסכנים את אותם חברים באוכלוסייה שלא יכולים להתחסן מסיבות רפואיות[10]. בשנת 2018, בישראל התפרצה מגפת חצבת, כאשר קהילות שלא מחסנות את הילדים שלהם תרמו להתפשטות המחלה[11]. על מנת לחסן כמה שיותר אנשים, ישנה פעילות רבה, והסברה, כנגד מתנגדי החיסונים[12]. אתר האינטרנט "מדעת", המופעל על ידי מתנדבים, מנגיש את המידע על החיסונים, ומפריך את הטענות הנפוצות של המתנגדים. כך גם קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים". מיזם מחוסגן, הוקם על ידי איתי ברדשבסקי, ד"ר ליאור אונגר וד"ר מאיר עזרא אליה, שם לא ניתן להכניס ילדים לגן, אם הם לא מחוסנים (מלבד כאלה שלא יכולים להתחסן מסיבה רפואית). באופן כזה, הילדים לא נחשפים לילדים לא מחוסנים, ומוגנים בחסינות העדר.

חסינות העדר כאסטרטגיה למאבק במגפת הקורונה

על פי פרסומים בתקשורת, בתחילת התפשטותה של מגפת הקורונה, הרעיון המרכזי שעמד בתוכנית של ממשלות בריטניה ושוודיה למיגור המגפה היה "חסינות העדר". אם כי טענה זו, לפחות לגביי שוודיה, הוזמה על ידי האפידמיולוג אנדרס טגנל אשר נחשב לארכיטקט של דרך ההתמודדות השוודית הייחודית עם הקורונה[13].

הממשלה הבריטית שקלה, מתוך הבנה שאי אפשר יהיה למגר את הנגיף בקרוב, לאפשר לרוב האוכלוסייה להידבק בנגיף הקורונה, וכך לפתח חסינות לו לקראת התפרצויות נוספות שלו שצפויות בעתיד. במסגרת התוכנית הזו, הכוונה היא להשקיע מאמץ מיוחד בהגנה על האוכלוסיות הפגיעות ביותר לנגיף, כגון קשישים ובעלי מחלות רקע, אבל להשאיר לגופם של שאר הבריטים, הצעירים יותר והבריאים, לנצח את הנגיף בעצמו[14].

בעקבות הערכות שהתחלואה תוביל לעשרות אלפי מתים ובעקבות הביקורת שנמתחה על מדיניות זו, החליטה בריטניה לאמץ את אותן מגבלות שאומצו על ידי רוב מדינות העולם, בניסיון למגר את ההתפשטות חסרת התקדים של הנגיף[15].

לעומתה, ממשלת שוודיה המשיכה במדיניות של 'מגבלות קלות' (יחסית) שכללו המלצה לעבוד מהבית, להימנע מנסיעות לא הכרחיות, לשמור ריחוק חברתי, להשתדל ככל הניתן להימנע מיציאה מהבית בגילאי 70+ או אם יש אפילו מעט תסמיני מחלת קורונה, וכן הקלות משמעותיות בתשלומים על ימי מחלה. הוגבלה התקהלות ל-50 איש בחוק.

במחקר שנערך באוניברסיטת ג'ורג'יה, הוצג מודל אשר הראה היטב, את אי הסבירות של מדיניות ההגעה לחסינות עדר, כל עוד אין חיסון מאושר ויעיל בייצור המוני. במקום זאת נטען כי צריך לשאוף לרסן את המחלה ולגרום לה לדעוך[16].

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. האם ניתן להסתתר בעדר?, הידען, 2010-04-25
  2. חסינות העדר, מדעת
  3. Libster, Romina, The power of herd immunity (באנגלית), בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2019 
  4. Healthcare Triage (4 באוגוסט 2014), Vaccines and Herd Immunity, בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2019 
  5. גאה להיות חלק מהעדר, הבלוג של אדווה לוטן, 2013-08-13
  6. החיסון החברתי: הילד מוגן מפוליו - למה לחסן?, ynet, 2013-08-11
  7. Fine, P.; Eames, K.; Heymann, D. L. (1 באפריל 2011). ""Herd immunity": A rough guide". Clinical Infectious Diseases 52 (7): 911–16. PMID 21427399. doi:10.1093/cid/cir007. 
  8. אודות מחלת החצבת - עמותת מדעת, מדעת
  9. Herd immunity (Herd protection) | Vaccine Knowledge, vk.ovg.ox.ac.uk
  10. "עוד זה הולך וזה בא" – גרסת המגפות - החצבת פורחת בגלל מתנגדי החיסונים, הידען, 2015-02-05
  11. משרד הבריאות: התפשטות החצבת בישראל - בשיאה, ynet, 2018-11-06
  12. החדשות - האנשים שנאבקים במתנגדי החיסונים, mako, 2018-12-15
  13. אוני, אסף (9 באוקטובר 2020). ""חסינות עדר? זה מסוכן מאוד": אבי המודל השוודי במסר לישראלים". Globes. בדיקה אחרונה ב-10 באוקטובר 2020. 
  14. המודל הבריטי: אין סגר "כדי לא להתיש", ynet
  15. לנהוג בצד השני של כביש הקורונה: כך נכשל "חיסון העדר" של בריטניה, וואלה! בריאות, 2020-03-19
  16. חוקרים: אין אפשרות להגיע לחסינות עדר, חוקרים: אין אפשרות להגיע לחסינות עדר


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטיין • אוניות בתי חולים • בית החולים קנברה • בית החולים יורקשייר והאמבר • התמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיה • הקבינט הלאומי של אוסטרליה • הקואליציה לחידושי מוכנות למגפה • כוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררות • כוח המשימה להאצת מחלות וירוסים • מכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)סוכנות התרופות האירופיתמינהל המזון והתרופות
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדם • חירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומית • מגבלת נסיעות • מידע שגוי • פינויים • תגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות) • חסינות העדר • פיתוח תרופות וחיסונים (BNT162b2 BriLife EpiVacCorona Gam-COVID-Vac mRNA-1273 AZD1222)
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיון • ביטולי אירועים • דת • כלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקה • פוליטיקה • קולנוע • תעופה • הסביבה • יחסי חוץ • פשיעה • מדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פן • ג'אנג וונג-ג'ונג • ליו ון • לי ונליאנג • קורונה רינטואן • שיי לינקה
חוקרים גואן יי • ג'ונג נאנשאן • ג'ורג' פ. גאו • זנג גואנג • וואנג גואנגפה • יואן קוווק-יונג • כריסטיאן דרוסטן • לי לאנג'ואן • ניל פרגוסון • שי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי) • מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי) • מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה) • נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו) • סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואה • צ'ן צ'יושי • קנטרו איווטה • אנדרס טגנל

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.