חלון אוברטון

חלון אוברטון (ידוע גם כחלון השיח) הוא טווח הרעיונות המקובל בשיח הציבורי. המונח נקרא על שמו של המדען הפוליטי ג'וזף פ. אוברטון, שטען כי יכולת הקיום הפוליטית של רעיון תלויה לא בהעדפות האישיות של הפוליטיקאים, אלא בעיקר בשאלה האם הוא נופל בתוך טווח הדעות המקובלות על הציבור.[1][2] לדברי אוברטון, החלון מכיל את מגוון המדיניויות שפוליטיקאי יכול להמליץ עליהן מבלי להיתפש כקיצוני מדי בדעת הקהל הנוכחית.

סיכום הרעיון

אוברטון תיאר ספקטרום של רמות חופש בהקשר של התערבות ממשלתית, שנמצא על ציר אנכי. ככל שדעה מתרחקת ממרכז החלון, כך היא נעשית פחות מקובלת.

הפרשן הפוליטי ג'ושוע טרביניו אמר כי דרגות הקבלה של רעיונות הן, פחות או יותר:[3]

  • לא יעלה על הדעת
  • קיצוני
  • מקובל
  • הגיוני
  • פופולרי
  • מדיניות

חלון אוברטון הוא גישה לזיהוי אילו רעיונות מגדירים את התחום המקובל בו נמצאות מדיניויות ממשלתיות אפשריות בדמוקרטיה. תומכי מדיניות שנמצאת מחוץ לחלון מבקשים לשכנע את הציבור להזיז או להרחיב את החלון. תומכי המדיניות הנוכחית, או דומות לה, מבקשים לשכנע אנשים כי מדיניויות מחוץ לחלון צריכות להיות בלתי מקובלות.

לאחר מותו של אוברטון, אחרים בחנו את הרעיון של הסחת החלון על ידי קידום מכוון של רעיונות מחוץ לו, או הפיכת רעיונות למקובלים יותר על ידי הצגה של רעיונות קיצוניים מהם.[4][5]

תקדימים היסטוריים

המודל של אוברטון מזכיר מספר רעיונות שקדמו לו, כשהעכשווי מביניהם הוא ספירת האלין של ההיסטוריון והעיתונאי דניאל האלין. האלין השתמש במודל שלו כדי להסביר את החדשות האמריקאיות על מלחמת וייטנאם. המודל של האלין מחלק את הדיון הפוליטי לשלוש ספירות קונצנרטיות: ספירת הקונצנזוס, שהיא תחום הדעות שעיתונאים מניחים שכל הקוראים מסכימים עליו, ספירת המחלוקת, שבה הציפייה מעיתונאים היא להישאר נייטרליים, וספירת הסטייה, שהדיון בה נחשב ללא לגיטימי וממנו עיתונאים יכולים להתעלם.[6]

בנאומו המכונה "אמנציפצית הודו המערבית" בשנת 1857, תיאר פרדריק דאגלס, חבר התנועה לביטול העבדות, כיצד דעת הקהל מגבילה את פעולתם של בעלי הכוח, באופן שמזכיר את חלון אוברטון:[7]

מצא את הדברים להם אנשים ייכנעו בשקט ומצאת את המדד המדויק לאי הצדק שיופעל כלפיהם, ואי צדק זה ימשיך עד שהם יתנגדו במילים או באלימות, או בשניהם. הגבולות של עריצים מוכתבות לפי הסיבולת של אלו אותם הם מדכאים.

ראו גם

הערות שוליים

  1. Joseph Overton biography and article index, Mackinac Center for Public Policy, 30 באוגוסט 2013 (באנגלית)
  2. A Brief Explanation of the Overton Window, Mackinac Center for Public Policy, 7 ביולי 2012 (באנגלית)
  3. thereisnospoon, Why the Right-Wing Gets It--and Why Dems Don't [UPDATED], Daily Kos, 10 במאי 2006 (באנגלית)
  4. תזיזו את "חלון אוברטון" ותוכלו לשנות את הדיון הציבורי במדינה, אתר Epoch Times
  5. חלון אוברטון, אתר הומור ועסקים
  6. האלין, דניאל, The Uncensored War: The Media and Vietnam, 1986, עמ' 116-118, ISBN 978-0-19-503814-9
  7. (1857) FREDERICK DOUGLASS, “IF THERE IS NO STRUGGLE, THERE IS NO PROGRESS”, BLACKPAST, 25 בינואר, 2007 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.