חיל הקשר והתקשוב

חיל הקשר והתקשוב
קובץ:סיכת חיל התקשוב.png
סמל הכומתה, תג ודגל חיל התקשוב.
שליטה ובקרה
פרטים
כינוי חי"ק
מדינה ישראל  ישראל
שיוך צה"ל  צה"ל
סוג חיל
בסיס האם מחנה גדעונים, צריפין
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 1949
מקים היחידה יעקב ינאי
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מכשירי קשר ומחשבים
פיקוד
יחידת אם   אגף התקשוב וההגנה בסייבר
דרגת המפקד   תת אלוף
מפקדים מפקדי החיל

חיל התקשוב (בעבר: חיל הקשר, בראשי תיבות: חי"ק) הוא חיל הקשר של צבא הגנה לישראל, חיל תומך לחימה תחת פיקוד אגף התקשוב. החיל אחראי על כל תחום הקשר, המחשבים והתקשורת של כוחות היבשה בצה"ל. בראש החיל עומד "קצין הקשר והתקשוב הראשי" (קשר"ר) בדרגת תת-אלוף. מפקד החיל הנוכחי הוא תא"ל יריב ניר.

עם הקמת אגף התקשוב הוכפף אליו החיל, אך בשנת 2005, כחלק משינוי ארגוני נרחב במפקדת זרוע היבשה, הוכפפה אליה מפקדת החיל יחד עם חיל החימוש, חיל הלוגיסטיקה וחיל השלישות. במהלך שנת 2007 הוחלט להחזיר את החיל לאגף התקשוב, וההחלטה יושמה במהלך שנת 2008.

החיל איננו אחראי על תחום התקשוב בזרועות אחרות: חיל האויר, חיל הים ואגף המודיעין, אך מכשיר מקצת מכוח האדם המשרת בתחומים המקבילים בזרועות אלו.

היסטוריה ומורשת

1937-1948: שירות הקשר

ערך מורחב – שירות הקשר

שירות הקשר ב"הגנה" הוקם ב־1937, וכבר באותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון. אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב־1938 יובאו ארצה 150 יוני דואר. ב־1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה על ידי האצ"ל, וב־1940, זו של "ההגנה". כך ההגנה יצרה קשר אלחוטי עם ספינות המעפילים שהגיעו לארץ. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב־1947, ובעת המצור על ירושלים הותקנו מכשירי קשר רדיו על משורייני הפלמ"ח שעלו לעיר. באפריל 1948 הועבר בית הספר לקשר משפיים לשייח' מוניס (אזור אוניברסיטת תל אביב של ימינו). כמו כן פעלה במסגרת החיל יחידת היונאים של חיל הקשר.

1948-1956: מלחמת העצמאות ושנות ההקמה

לאחר הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל הוקם חיל הקשר ב־14 באוקטובר 1948, על בסיס שירות הקשר של ארגון "ההגנה", והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השנייה. במלחמת העצמאות בלטה תרומתם של יוני הדואר במבצע חורב, כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מהפיקוד העליון.

עם פרוץ הקרבות הוכשרו סוגים שונים של אנשי קשר כקשרים חטיבתיים, קשרי שריון, עובדי כתב סתר, קציני קשר וכיוצא בזה. עד אפריל 1948 הוכשרו 720 אנשי קשר, הוקמו 25 תחנות מורס חדשות ו-136 תחנות קבועות של אלחוט דיבור. כמו כן סופקו 320 מכשירים ניידים למערך ההגנה.

בסוף מלחמת העצמאות, ביולי 1949, היו לחיל הקשר 12 יחידות קשר חטיבתיות, 25 יחידות קשר גדודיות ו-4 יחידות קשר למפקדות ברמת חזית. בסוף ינואר 1948 נסע מפקד שירות הקשר לארצות הברית למסע רכש מזורז שמטרתו רכישת אלפי מכשירי קשר נייחים וניידים, טלפונים וחלקי חילוף, וכמויות גדולות של ציוד קשר מעודפי הצבא האמריקאי החלו להגיע.[1]

ב־1960 זכה צוות קציני חי"ק בפרס ביטחון ישראל, על פיתוח הצפנה.

מלחמת ששת הימים ואחריה

מאז מלחמת ששת הימים ולאורך מלחמת ההתשה חיל הקשר פרס את מערכותיו בגזרות שונות כך שיאפשרו שליטה בכל הרמות בצבא, החל מהמטכ"ל וכלה ברמות הנמוכות ביותר (גדודים, פלוגות, מחלקות). תחנות ממסר נבנו במרחבים השונים על פסגות ההרים במקומות שהייתה אליהם גישה מוגבלת. ביחידות הדרג המבצע נבנו מפקדות גדודים ופלוגות קשר (כמו גדוד קשר מטכ"ל). לפני המלחמה נערכו תרגילים שבהם נפרסו מערכות קשר חדשות. ברמת הגולן הוקמו שלושה בסיסי קשר קדמיים מרכזיים: בפסגת החרמון, בתל פארס בדרום, ובתל אביטל במרכז.

מלחמת יום הכיפורים

במהלך יום הלחימה הראשון ברמת הגולן נפל בידי הצבא הסורי בסיס הקשר במוצב החרמון. יום לאחר מכן נכבש גם האתר בתל פארס. עקב כך עיקר נטל השליטה על הכוחות ברמת הגולן נפל על צומת הקשר בתל אביטל, שעשה זאת תוך כדי אש ארטילריה מסיבית שהונחתה עליו. בנוסף פעלו צומתי קשר שהפעיל גדוד הקשר בפיקוד מפקד קשר פיקודי סגן אלוף אברהם קיים, ומתקנים שכנו ממערב לירדן. במלחמת יום הכיפורים נהרגו 47 אנשי חיל הקשר ונפצעו 311.

אתר ההנצחה הראשי של חיל הקשר והתקשוב שוכן במרכז העיר יהוד שמאמצת את החיל והוא הוקם ב־1989. אנדרטה נוספת נמצאת ביער חרובית מצפון לכביש 383.

תפקידי החיל

החיל אחראי על קביעת מדיניות התקשוב בזרוע היבשה של צה"ל, וכן על מתן מענה מבצעי וטכנולוגי לצורכי התקשוב השונים.

תפקידים נוספים:

  • קביעת מדיניות בנושא צופן וביטחון, קביעת פקודות ביטחון מערכות מידע, ואכיפת פקודות אלה.
  • ייצוג זרוע היבשה בפני גופים ממשלתיים ואזרחיים בנושאי תקשוב.

מבנה החיל

  • מחלקת אג"ם
  • מחלקת התכנון, הארגון, הלוגיסטיקה והתקציבים
  • מחלקת משאבי האנוש
  • בה"ד 7
  • מרכז ל"א[2]
    • גדוד פסגות[3]

ביחידות של זרוע היבשה משולבים גדודי תקשוב.

הכשרה

ההכשרה בחיל מתבצעת בשני בתי ספר:

  • בית הספר הארצי לתקשוב (בה"ד 7) – בסיס ההדרכה המרכזי של החיל, אשר היה ממוקם במחנה גדעונים, בסמוך למחנה צריפין. הבסיס, שהיה במקור בסיס קשר בריטי, מרכז את רוב ההכשרות בחיל וכן את ההשלמה החילית של צוערי התקשוב. בית הספר עבר לקריית ההדרכה \ מחנה שרון, הידוע בכינויו כ"עיר הבהדים" כחלק מהמעבר של צה"ל לנגב.
  • בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) – כפוף למצפ"ן (בשנים 1997 עד 2013 היה כפוף לבה"ד 7), וממוקם ברמת גן. בית הספר מרכז את הקורסים העוסקים בנושאים הקשורים למחשוב.

שם החיל

עם הקמת החיל בצה"ל, הוא נקרא חיל הקשר. לאחר התווספות מערכות אלקטרוניות שתפקידן לאו דווקא קשר, שונה שם החיל לחיל הקשר והאלקטרוניקה ב־1961. עם העברת מערך המחשבים בצה"ל לאחריות החיל ב־1982, שונה שמו לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. ב־18 במאי 2004 הוחלט לקצר את שם החיל ולקרוא לו "חיל התקשוב".

קציני תקשוב ראשיים לדורותיהם

שםתקופת כהונה כקשר"רהערות
סא"ל יעקב ינאינובמבר 1945 – נובמבר 1949
אל"ם יצחק אלמוגנובמבר 1949 – אוגוסט 1954
אל"ם אריאל עמיעדאוגוסט 1954 – ספטמבר 1957
אל"ם ישעיהו לביאספטמבר 1957 – יוני 1962
אל"ם זלמן שלויוני 1962 – אוגוסט 1966
תא"ל משה גדרוןאוגוסט 1966 – אוגוסט 1972לימים אלוף, ראש אכ"א
תא"ל שלמה ענבראוגוסט 1972 – אוקטובר 1975לימים אלוף, נספח צה"ל בארצות הברית
תא"ל ישראל זמיראוקטובר 1975 – אוגוסט 1979
תא"ל צבי אמידאוגוסט 1979 – ספטמבר 1982
תא"ל מרדכי בר דגןספטמבר 1982 – ספטמבר 1986
תא"ל בני מידןספטמבר 1986 – מאי 1990
תא"ל שלמה וקסמאי 1990 – ספטמבר 1993
תא"ל אביהו דיסטלמןספטמבר 1993 – ספטמבר 1996כיהן כמרכז ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השניה[4]
תא"ל הרצל הלאליספטמבר 1996 – יולי 1999
תא"ל משה מרקוביץיולי 1999 – אוגוסט 2002
תא"ל ארנון זו-ארץאוגוסט 2002 – ספטמבר 2005
תא"ל שמוליק קינןספטמבר 2005 – ספטמבר 2008
תא"ל נחום בסלוספטמבר 2008 – ספטמבר 2011
תא"ל אייל זלינגרספטמבר 2011 – יולי 2015
תא"ל נתנאל (נתי) כהן[5]יולי 2015 - 1 במאי 2018
תא"ל יריב ניר1 במאי 2018 - מכהן

ראו גם


לקריאה נוספת

  • אל"ם (מיל). ד"ר יעקב בעל-שם, קשרים לך, ירושלים במלחמת השחרור, (מבוא: אלוף (מיל). שלמה ענבר), הוצאת העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2013.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּיםאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף כוח האדםאגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף התכנוןאגף התקשוב וההגנה בסב"ראגף אסטרטגיה ומעגל שלישי (בהקמה)
זרועותזרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים מרחבייםפיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספיםדובר צה"להמכללות הצבאיותהגיס הצפוניהגיס המטכ"ליהפרקליטות הצבאיתהרבנות הצבאיתיחידת בתי הדין הצבאייםמפקדת העומקפיקוד ההכשרות והאימונים (בהקמה)
חילות צה"ל
חילות השדהחיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל הגנת הגבולות
חילות נוספיםחיל החינוך והנוערחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל הלוגיסטיקהחיל המודיעיןחיל משאבי האנושחיל המשטרה הצבאיתהחיל הכלליחיל הקשר והתקשובחיל הרפואה
חילות היסטורייםחיל המדעחיל נשיםחיל האיסוף הקרבי
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי
 קטגוריה •  פורטל צה"ל
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.