חטיבת גולני

חטיבת גולני

תג החטיבה, דגל החטיבה
"גולני שלי"
פרטים
מדינה ישראל  ישראל
שיוך   צה"ל
סוג חטיבת חי"ר סדירה
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 22 בפברואר 1948
מלחמות   מלחמת העצמאות
  מלחמת סיני
  מלחמת ששת הימים
  מלחמת ההתשה
  מלחמת יום הכיפורים
  מלחמת לבנון הראשונה
  מלחמת לבנון השנייה
  מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק אישי: תבור X-95 פלאט-טופ
נשק קל נוסף: מאג, נגב, M2 בראונינג, M24 SWS, ברק 338. נשק נ"ט: M-72 לאו, מטאדור (רקטה), טילי ספייק.
נגמ"ש: נמ"ר.
פיקוד
יחידת אם עוצבת געש  עוצבת געש
דרגת המפקד   אלוף-משנה
מפקד נוכחי ברק חירם
מפקדים מפקדי החטיבה

חטיבת גולני (חטיבה 1) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, שהשתתפה בכל מלחמות ישראל. בחטיבה ארבעה גדודים: גדוד 12 (ברק), גדוד 13 (גדעון), גדוד 51 (הבוקעים הראשון) וסיירת גולני (לשעבר הגדס"ר), והיא נמצאת תחת פיקודה של עוצבת געש.

חיילי חטיבת גולני חובשים כומתה חומה עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים שחורות. הצבע החום מסמל את הלוחמים הראשונים של החטיבה שהיו עובדי אדמה שגויסו. דגל החטיבה הוא בצבעי ירוק וצהוב המסמל את שטחי הלחימה, גם בצפון וגם בדרום. סמלה של החטיבה, הנמצא גם על תג היחידה, הוא עץ זית בעל שורשים עמוקים ביותר. על פי סברה אחרת, זהו עץ אלון[1].

היסטוריה

חטיבת גולני הוקמה ב-22 בפברואר 1948[2][3], יחד עם חטיבת כרמלי, בעקבות פיצולה של חטיבת לבנוני של ההגנה, אשר הוקמה בשנת 1947 והייתה מופקדת על הגנת צפון הארץ. חטיבת גולני, בפיקודו של משה מן, הופקדה על האזור הצפון-מזרחי, וחטיבת כרמלי הופקדה על האזור הצפון-מערבי. בקיץ 1948 החליף נחום גולן את מן בפיקוד על החטיבה, כאשר למספר שבועות בתווך שימש בתפקיד מישאל שחם.

במבוא לספר "אילן ושלח" כתב נחום גולן:

...צמחנו בנוף הגלילי ובמישורי העמקים, ובמרחבי הנגב הרחבנו אופקים - התבגרנו. ההתישבות בעמקים ובגליל היא שנתנה לחטיבה את צביונה וחותמה המיוחד, וממנה ספנה את ערכיה, כי על-כן, היתה החטיבה כפרית באופיה ונאמנה לערכים שינקה בגושי התישבות אלו. צינוה תכונותיו של עובד-האדמה ויושב-הכפר: עקשנות, צמידות למשימה, שורשיות והשקט...סביב אנשי-ההתיישבות התלכדו בחורים מן העיר והמושבה (ביניהם שומרי מסורת לא מעטים), ואנשי גח"ל ומח"ל - כולם נתערו ונתמזגו בתוכה...בחורות לא מעטות שירתו ביחידות החטיבה בתפקידים שונים, ומהן רבות אשר פעלו כבחורים לכל דבר - כקשריות או כחובשות קרביות..."

כחטיבת חי"ר סדירה השתתפה חטיבת גולני בכל מלחמות ישראל, ונפלו בחלקה קרבות קשים ביותר.

מלחמת העצמאות

ערך מורחב – חטיבת גולני במלחמת העצמאות

גולני השתתפה בקרבות הבלימה בעמק הירדן מול צבאות סוריה, לבנון, ירדן ועיראק. נטלה חלק במבצע דקל לשחרור הגליל המערבי וכיבוש נצרת. השתתפה במבצע חירם לסילוק "צבא ההצלה" של פאוזי קאוקג'י מצפון הארץ והגליל. השתתפה במבצע אסף לסילוק נקודות אחיזה מצריות בנגב המערבי ובמבצע חורב, שבו נהדפו כוחות צבא מצרים מאדמת ישראל. גדוד גדעון 13, גדוד הפשיטה 19, שתי סוללות תותחי שדה, סוללת תותחי נ"ט ומחלקת הנדסת שדה של החטיבה השתתפו בכיבוש הערבה ומפרץ אילת במבצע עובדה בסיום מלחמת העצמאות.

מבצע חורב

בלילה שבין 22–23 דצמבר 1948, במסגרת "מבצע חורב" לשחרור הנגב המערבי, נערך אחד הקרבות הידועים של החטיבה על ידי גדוד גדעון - הקרב על גבעה 86. התקיפה של הכוחות המצריים ברצועת עזה הייתה חלק ממבצע הטעיה נרחב. התוכנית כללה תקיפה ברצועה אך למעשה כוחות צה"ל נעו דרך רביבים לניצנה כדי לשחרר את הנגב המערבי. בחצות תקף גדוד גדעון 13 את מוצב 86 המצרי אשר נמצא כשני קילומטר מזרחית למסילת הרכבת בדרך בין ח'אן יונס לעזה. הקרב נערך בגשם עז ובמהלך הלילה הצליחו לוחמי הגדוד לכבוש את המוצב. עקב הגשמים העזים הוצפו הנחלים באזור ומנעו את הגעת שיירת התגבורת והאספקה. בבוקר פתחו המצרים בהתקפת נגד משולבת של חי"ר, שריון וארטילריה. לוחמי גדוד 13, שהיו מצוידים ברובים ובמקלעים מסוג "בזה" בלבד, נלחמו בגבורה עד להוראה של מפקד חזית הדרום יגאל אלון על נסיגה מהגבעה. במהלך הקרב נהרגו 29 לוחמים, 10 נותרו בגדר נעדרים ו-35 לוחמים נפצעו.

פעולות התגמול ומבצע קדש

  • קרב תל מוטילה: בקרב זה, שנמשך ארבעה ימים ב-2 במאי - 6 במאי 1951, נהדף כוח סורי שחדר לשטח ישראל, במחיר כבד לצה"ל: 41 הרוגים וכ-70 פצועים. ב-2 במאי 1951 הסורים השתלטו על שלוש גבעות אשר חלשו על כביש טבריה-מטולה ובתגובה נשלחה יחידה מגדוד מילואים 34 (של חטיבת הגמ"ר 3). עם הסתבכות הקרב נשלח גדוד 13 של חטיבת גולני בפיקודו של רחבעם זאבי לסייע בקרב. בסופו של הקרב, לאחר אבדות רבות לשני הצדדים, הצליחו כוחות צה"ל להשתלט מחדש על שלוש הגבעות שבשטח המפורז. בקרב נהרגו 41 חיילי צה"ל וכ-70 נפצעו, ואף על פי שבסופו הושגה המטרה של פינוי הסורים מהאזור המפורז, הוא נחשב אחד מכישלונות צה"ל.
  • מבצע הר געש (פעולת הסבחה): גדוד 12 השתתף בפעולת הסבחה, שבה תקפו מוצבים מצריים באזור ניצנה ב-2 בנובמבר 1955 על ידי כוחות "גולני", צנחנים ונח"ל. על הגדוד פיקד אורי בר-רצון.
  • מבצע קדש (מלחמת סיני): החטיבה נלחמה במסגרת אוגדה 77, בפיקוד אלוף חיים לסקוב, בצפון סיני ובמיוחד בצומת רפיח. לוחמי החטיבה לקחו חלק בקרב כיבוש מוצבי צומת רפיח שמטרתו הייתה לשחרר את הצומת על מנת שכוחות שריון יוכלו להיכנס לעבר אל עריש. ב-1 בנובמבר הושלמו משימות החטיבה - נכבש מתחם רפיח וחטיבת השריון החלה לנוע לעבר אל עריש.
  • מבצע חרגול (פעולת תאופיק): פשיטה על הכפר הסורי תאופיק אל-תחתא, שנערכה ב-1 בפברואר 1960, כתגמול על התקפות הסורים על קיבוץ תל קציר.
  • מבצע נוקייב (מבצע "סנונית"): פשיטה על המוצבים הסוריים בנוקייב, שנערכה ב-16 במרץ 1962, בעקבות התנכלות של הסורים לדיג בכנרת.
  • מבצע צוק סלע או מבצע שונה: ב-27 במאי 1965 הותקף בסיס מחבלים בח'רבת שונה בעמק הירדן. במבצע פעלו בו-זמנית צוותי קרב חטיבתיים מחטיבות גולני והצנחנים. צוות-קרב משולב דו-גדודי מחטיבת גולני פעל נגד חוות עדנן צדקי ליד ח'ירבת שונה. כוח מגדוד "גדעון" והסיירת בפיקודו של גרובר, מג"ד "גדעון", ביצע את הפשיטה ופוצץ את מבני החווה. כוח בפיקודו של פייקס, מג"ד "הבוקעים הראשון", איבטח את ראש הגשר ליד קיבוץ נווה-אור. שתי כיתות מבית הספר למ"כים פעלו כחסימות. בדרך הנסיגה התפוצץ מטען-צד, ו-7 חיילים נפצעו. צוות-קרב של גדוד צנחנים (בפיקוד סא"ל אפרים חירם) פעל נגד יעדים ליד ג'נין.
  • מבצע מאזניים: ב-27 באוקטובר 1965 נערכה פעולת התראה בכפרים חולא ומיס אל-ג'בל בלבנון, לאחר שמחבלי פת"ח חדרו לישראל דרך כפרים אלה[4].
  • מבצע קלעת: ב-29 באפריל 1966 הותקף בסיס מחבלים בקלעת שבעמק הירדן.

מלחמת ששת הימים

עם פתיחת המלחמה ב-5 ביוני 1967 יחידות החטיבה, בפיקודו אל"ם יונה אפרת, נכנסו לתקופת המתנה מתוחה בצפון, שבה הם התאמנו והתכוננו לפקודת הצטרפות ללחימה. ביום השני ללחימה נקרא גדוד "אריות הגולן" (גדוד 17), יחד עם פלוגת הסגל של בסיס הטירונים בא"ח 1, להילחם תחת פיקוד חטיבת שריון בפריצה לעיר שכם וכיבושה. בשבוע הראשון של הלחימה נכנסה פלוגת הפלחה"ן יחד עם גדוד 12, לג'נין וטובאס. לאחר סיום הקרבות הוחזרה החטיבה לגזרה הסורית.

ביום החמישי למלחמה, 9 ביוני, עם כניסת החזית הסורית למהלך המלחמה, יועדה החטיבה לאחד משני מאמצי ההבקעה העיקריים בצפון רמת הגולן - כיבוש מערך המוצבים הסוריים בין קו הגבול לכפר זעורה. בגלל מצוקת זחל"מים נשאר גדוד "גדעון" כעתודה כללית בידי המח"ט, על-פי התוכנית החטיבתית להבקעת המערך הסורי בצפון הגולן "וניצול הצלחה" להרחבת המאחז מזרחה (למתחם זעורה) וצפונה (למתחם הבניאס).

תוכנית הקרב הייתה: גדוד 12 "ברק" (בפיקודו של מוסא קליין) על גבי זחל"מים ומתוגבר בפלוגת טנקים מחטיבה 37 יכבוש באיגוף ממזרח את תל פאחר ואת בורג' בביל, לאחר מכן יסייע באש לכיוון תל עזזיאת ויהיה מוכן לפעולה בבניאס, עין פית ותל חמרה. גדוד 51 "הבוקעים הראשונים" (בפיקודו של בני ענבר) עם מחלקת טנקים יכבוש את מוצב בחריאת, תל עזזיאת וחירבת סודה. גדוד 13 "גדעון" (בפיקודו של פנחס נוי) הוצב בעתודה ומוכנות לכבוש את אזור הבניאס. גדוד 334, גדוד מרגמות מתנייעות 120 מ"מ, היה חלק אורגני של חטיבת גולני במלחמת ששת הימים. המג"ד אלי עשת, היה בחפ"ק החטיבתי בעת תקיפת הרמה והגדוד נתן סיוע ארטילרי.

המהלך התפתח לקרב תל פאחר, שבו נכבש המוצב הסורי בתל פאחר לאחר חמש שעות של לחימה. גדוד 12 ספג אבדות כבדות: 34 הרוגים, כולל המג"ד סא"ל משה קליין וקצינים אחרים, ופצועים רבים.

גדוד 51 היה אמור להתחיל בהתקפה על תל עזזיאת רק לאחר כיבוש תל פאחר, אולם בשעה 15:47, עוד במהלך הקרבות בתל פאחר, הורה המח"ט יונה אפרת לגדוד 51 להתחיל בהתקפה. הקרב התנהל כמתוכנן ובשעה 17:06 דיווח הגדוד כי כבש את תל עזזיאת. עוד קודם נכבשו מוצב בחריאת שהתגלה כנטוש, וח'רבת א-סודה. לגדוד 51 היה הרוג אחד וכמה פצועים.

בלילה שבין 9 ו-10 ביוני הוטל על החטיבה לכבוש את אזור הבניאס: גדוד 51 נשלח לתפוס את מחנות הבניאס ומבנה המשטרה וגדוד 13 הופנה לתפיסת הכפר בניאס. עד בוקר שבת השלימה חטיבה 1 את משימתה וכבשה את אזור הבניאס ללא התנגדות. בהמשך היום נעה החטיבה בתנועה מהירה לתוך הרמה כדי להספיק לתפוס כמה שיותר שטח עד כניסת הפסקת האש לתוקף. גדוד אחד של החטיבה נע יחד עם חטיבה 45 לכיוון מסעדה ונערך באזור עד הערב. שאר החטיבה התקדמה לכיוון קוניטרה, ומג"ד 13, פנחס נוי, הניף את דגל ישראל מעל בניין הכוחות הסורים בצפון הרמה.

ב-12 ביוני הונחת כוח מגדוד 13 של חטיבה 1 על שלוחה של החרמון בגובה 2,224 מטרים ותפס אותה ללא קרב.

ימים ספורים לאחר המלחמה, ב-15 ביוני 1967 נהרגו 11 לוחמים מגדוד 13 כאשר נכנסו לבונקר ממולכד בבית המכס העליון ברמת הגולן.

לאחר המלחמה, ב-27 בדצמבר 1970, לחמה החטיבה בפשיטה על בסיס המחבלים יעתר ב"פתחלנד" שבדרום לבנון (הפשיטה על יעתר). ב-16 בספטמבר 1972 השתתפו יחידות החטיבה במבצע קלחת 4 מורחבת, מבצע בו הותקפו בסיסי מחבלים ב"פתחלנד" בדרום לבנון, זאת לאחר רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן.

מלחמת יום הכיפורים

ערב מלחמת יום הכיפורים החטיבה התכוננה לטקס 25 שנה להקמתה בפארק הירקון, גדוד גדעון 13 בפיקודו של זאב אורן (אונגר) החזיק את מוצבי צפון רמת הגולן ולא נסוג חרף הוראה ברורה של מפקד הגזרה. עם תחילת המלחמה החלה החטיבה בהתארגנות מהירה ועלתה לסייע בבלימה של הכוחות הסורים וניסיון לכבוש את החרמון לאחר נפילתו, גדוד ברק 12 והסיירת סייעו לגדוד גדעון בכוח אדם ואספקה. אלישיב שמשי בספר "ולא אשוב עד כלותם" מתאר את עמידתם של המוצבים הצפוניים 104 ו 105 בפיקוד גבי אופיר, מפקד פלוגה ג של גדוד גדעון בפני המתקפות העזות של כוחות חיל רגלים ושריון, כך עמידתו של אברהם אלימלך מפקד מחלקה במסייעת של גדוד גדעון אשר עמד יחד עם לוחמיו במוצב פורטוגל 107 בהתקפות בלתי פוסקות החל מהיום הראשון ללחימה ועד לסיום קרבות הבלימה ב-9 באוקטובר. שלושה מחיילי המוצב קיבלו צל"שים. גדוד ברק 12 סייע במהלך הקרבות באספקות, שמירה על צירי התנועה, אבטחה של נפח ובלימה של כוחות סורים אשר חדרו מעבר למוצבים. ב-9 באוקטובר היום אשר קיבל את הכינוי קרב עמק הבכא חדרו כוחות קומנדו סורים לאזור יער אודם (יער מסעדה), בוקעאתא והר ורדה. אל הכוחות הסתערו פלוגת הסיור של חטיבה 7, ובמהלך הקרב נהרגו 24 מלוחמי הפלס"ר, ובאותה עת הסתערו לוחמי גדוד ברק ובראשם מפקד הגדוד יעקב שחר, אשר נפגע אנושות אך המשיך לפקד על הקרב ומת מפצעיו, כך גם עוד 6 לוחמים מהגדוד. בקרב בלמו לוחמי ברק את הסורים והסבו להם אבדות.

ביום השני למלחמה התקבלה בגדוד 13 הוראת נסיגה, זאב אורן, מפקד גדוד גדעון, והסמג"ד אילן בירן החליטו להמשיך ולהגן עם הגדוד על המוצבים. לאחר המלחמה ועדת אגרנט שמעה את עדויותיהם של 58 עדים, בהם זאב אורן שגדודו תפס את מוצבי צפון הרמה ואף מוצב לא נפל, למרות הוראת הנסיגה מהמוצבים שקיבל ביום השני למלחמה. הוועדה חקרה את זאב אורן ובסיום החקירה קיבלו אורן וגדוד 13 שבחים על העמידה האיתנה ואי ביצוע הנסיגה.

החטיבה השתתפה בניסיון הישראלי הראשון לכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים, בקרבות באזור ה"מובלעת" ובמבצע קינוח - כיבוש החרמון על ידי צה"ל בסוף מלחמת יום הכיפורים[5][6]. פלוגת המילואים של הפלחה"ן נלחמה בגזרה הצפונית של רמת הגולן, כבשה את חאדר למרגלות החרמון, את בית ג'ן, מזרעת בית ג'ן וכן שימשה ככוח סיור, פינוי ובדיקת צירים של החטיבה. כמו כן עזרו כוחות הפלוגה בליווי שירות אספקה, בבדיקה וניקוי של מעברי מים ממולכדים, בדיקת בונקרים ומחסני תחמושת ממולכדים, בפיצוץ טנקי אויב, מיקוש השטח המפורז בין ישראל לסוריה, וכיבוש החרמון הסורי במקביל לכיבוש החרמון הישראלי.

לאחר המלחמה נטלו חיילי "גולני" חלק במבצע יונתן לשחרור בני הערובה מאנטבה שבאוגנדה ב-4 ביולי 1976.

מבצע ליטני

בליל 14 במרץ 1978, שלושה ימים לאחר פיגוע כביש החוף יצא צה"ל למבצע ליטני וכבש את אזור דרום לבנון דרומית לנהר הליטני. חטיבת גולני בפיקוד אמיר ראובני, פעלה במבצע כחלק מעוצבת געש. גדוד 13 כבש את העיירה אל חיאם וגדוד 12 (ברק) כבש את תל דהור ותל עכוש. החטיבה כבשה את הציר מע'נדוריה מערבה והרגה כשנים עשר מחבלים. כוחות צה"ל כבשו בתחילה רצועה ברוחב של כ-10 קילומטרים ולאחר מכן הגיעו לנהר הליטני, ועסקו בהשתלטות על הכפרים שבדרום לבנון. ב-21 במרץ, הורה שר הביטחון, עזר ויצמן, לכוחות צה"ל להתחיל בנסיגה לקו הגבול הבינלאומי. בפועל נמשכה נסיגה זו כשלושה חודשים והסתיימה בחודש יוני. כתוצאה מהמבצע נוצרה מציאות חדשה בדרום לבנון. אש"ף נדחק אל מעבר לנהר ליטני ונוצרו שני בלמים - הבלם הראשון היה כניסת כוח ההתערבות הבינלאומי מטעם האו"ם, והבלם השני - מובלעת בדרום לבנון נשלטה על ידי סעד חדאד. לארגוני הטרור הפלסטינים היו כ-300 הרוגים.

מלחמת לבנון הראשונה ורצועת הביטחון

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
ערכים מורחבים – מלחמת לבנון הראשונה

במהלך מבצע שלום הגליל נטלו חיילי החטיבה חלק מרכזי בלחימה, (כולל כיבוש מבצר ה"בופור"), וכן באחזקת המוצבים ברצועת הביטחון לאחר סיומה.

בשבועות הראשונים של המלחמה השתתפה חטיבת גולני בשלושה קרבות קשים: הראשון במחנה הפליטים עין אל-חילווה, השני בכפר סיל שהשקיף על העיר ביירות ליד שדה התעופה כאשר כל כניסתו של צה"ל לביירות הייתה תלויה בכיבושו. השלישי היה חילוץ יחידת המילואים 669 שנלכדה במנצוריה:

  • הקרב על כפר סיל - גדוד 13 לחם בקרב שקיבל את הכינוי "תל פאחר של גדוד גדעון". כפר סיל שולט על הדרך לביירות, כולל המבואות המערביים המזרחיים והדרומיים. ניסיונות קודמים לכבוש אותו לא צלחו. אז נשלחו לוחמי גולני עם טנקים מגדוד סער 74 של חטיבת ברק 188. בכפר היו כוחות סורים רבים וביניהם טנקים רבים, בידיעה שצה"ל עומד לתקוף את הכפר. חלק מהטנקים הסורים הושבתו בגלל רימוני יד שהושלכו לתוך הצריח על ידי חיילים שטיפסו על הטנק, ועל ידי טילי לאו שנשאו איתם. בסיום הלחימה הקשה שנמשכה 18 שעות בשטח בנוי, הצליחו חיילי הגדוד בהובלה של פלוגת החוד ב' לכבוש את הכפר.
  • חילוץ יחידת המילואים של 669 שנלכדה במנצוריה - לאחר כיבוש הכפר המשיכו למערב ביירות ומשם לחילוץ יחידת 669 שנלכדה במנצוריה וסבלה מאבדות על ידי צלפים סורים. משם התקדמו הלאה לכביש ביירות. פלוגה ב' גדוד 13 הייתה הראשונה לנסוע על כביש ביירות-דמשק מערבה לכיוון ביירות.

במלחמה השתתפה הפלנ"ט בכיבוש כפר סיל, בסיוע כוחות שריון. במהלך שהות צה"ל ברצועת הביטחון איישו הלוחמים עמדות של טילי עורב במוצבים השונים, או שיצאו למארבים רגליים כשהם נושאים את מערכת הטיל על גבם. פלוגת החה"ן פוצלה לשניים: כוח מ"פ החה"ן יחד עם חיילי גדוד 51 וחלק מלוחמי הסיירת חצו את נהר הליטני והשתתפו בכיבוש מבצר הבופור ויעדי מחבלים השולטים בסביבתו, ולאחר מכן בכיבוש וטיהור א-נבטיה. הכוח השני של היחידה נע לכיוון א-נבטיה, וביצע חסימות על צירי הבריחה האפשריים של המחבלים מכיוון מערב וצפון.

במחצית השנייה של שנות השמונים, תחת פיקודם של אמיר מיטל ולאחריו ארז גרשטיין[7], ביצעה סיירת גולני סידרה ארוכה של פעולות יזומות רבות בגזרת לבנון והגיעה להישגים מבצעיים רבים[8].

בשנת 1994 נחטף חייל הפלנ"ט נחשון וקסמן על ידי מחבלי חמאס ונהרג מאוחר יותר בקרב החילוץ הכושל.

אסון השרפה בוואדי סלוקי - ב-26 באוגוסט 1997, כוח מגדוד 13 יצא לפעילות מבצעית בנחל סלוקי שבגזרה המזרחית של רצועת הביטחון בדרום לבנון. הלוחמים נתקלו בחוליית מחבלים, אשר את חלקם הצליחו להרוג, אך שריפה שפרצה בשדה הקוצים בו היו גבתה את חייהם של חמישה לוחמים. שישה לוחמים נוספים ובהם מפקד הכוח נפצעו.

האינתיפאדה השנייה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

במהלך המלחמה בטרור הפלסטיני מספטמבר 2000 הובילה החטיבה קו התקפי וכבשה את מחנות הפליטים ג'נין, טולכרם והמוקטעה של ערפאת. חטיבת גולני הייתה החטיבה הדומיננטית ביותר במבצע חומת מגן ולמעשה כבשה את רמאללה, שכם והשתתפה בקרבות בג'נין. בנוסף פעלה החטיבה בצפון רצועת עזה וציר פילדלפי. במשך כל השנים פעילים חיילי החטיבה בגבול הצפון.

בשנת 2004 נחנך סמוך לרגבים בסיס האימונים החדש של החטיבה (בא"ח גולני) להכשרת טירונים, אימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס בתכנונו של האדריכל שמואל שילה היווה פריצת דרך בתכנון בסיסי צה"ל, דבר שלווה בשיפור תנאי החיילים והאימונים.

בשנים 2004 ו-2005 פעלה החטיבה גם ברצועת עזה, בין היתר במבצעים "קשת בענן" לאחר אסון הנגמ"שים וכן מבצע ימי תשובה בתגובה לירי הקאסמים על שדרות, ובמבצע גשמי קיץ לאחר חטיפתו של גלעד שליט.

בקיץ 2005 במהלך תוכנית ההתנתקות לא לקחה החטיבה חלק פעיל בפינוי, כיוון שהצבא חשש מסרבנות בקרב חיילי החטיבה.[דרוש מקור] לכן, הופקדה החטיבה על מעגל הפינוי הרביעי, שאמור להגן על הכוחות המפנים מפני אש פלסטינית. למרות זאת ואף על פי ששיעור המפקדים והחיילים הדתיים בחטיבה גבוה יחסית, השתתפו מפקדי החטיבה בביצוע תוכנית ההתנתקות שבו קציני צה"ל נדברו עם מתיישבי גוש קטיף לפני הפינוי.

מלחמת לבנון השנייה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה

במלחמת לבנון השנייה ב-2006 לקחו מספר גדודים חלק בלחימה והחטיבה איבדה למעלה מעשרה מלוחמיה. אחד הקרבות הקשים בלחימה היה בבינת ג'בייל כאשר בשבוע השלישי למלחמה גדוד 51 חדר לעיירה ונתקל בשתי חוליות מחבלים שארבו לו. בקרב זה אבדו שמונה לוחמים מהגדוד ועשרים ושבעה נפצעו.

ב-23 ביולי נכנסו כוחות החטיבה לעיירה בינת ג'בייל במבצע שנודע מאוחר יותר כקורי פלדה 2. במהלך הלחימה היו לוחמי הגדס"ר מעורבים בשני אירועים בולטים: כוח גדול מהפלנ"ט נפגע מירי דו צדדי כששהה בבית בעיירה במהלכו ניהלו קרב חילוץ קשה[9], והשתתפות בקרב של גדוד 51 בעיירה על ידי לוחמי הפלס"ר והפלחה"ן. לאחר מכן ניהלה היחידה קרבות בכל ימי המלחמה, תחת פיקוד מח"ט גולני.

ב-4 באוגוסט לפנות בוקר, פשט כוח מגדוד 13 של חטיבת גולני על הכפר מרכבה, בעקבות מודיעין שהגיע על בית המכיל אמצעי לחימה. הכפר, שנמצא במרחק שניים וחצי קילומטרים מהגבול, שימש משך כל הלחימה בלבנון כמרחב שיגור רקטות לעבר ישראל. הכוח ניהל קרב יריות באחד הבתים, שבו נהרג חייל אחד. בהמשך התפתח קרב בין כוחות צה"ל למחבלים, שהפעילו מטענים רבים. במהלכו נהרגו בנוסף רופא מילואים וסמל ראשון. חיילי הכוח חילצו את הנפגעים וחיסלו את המחבלים.

הלחימה ברצועת עזה

במהלך מבצע עופרת יצוקה החטיבה לקחה חלק במבצע הקרקעי ברצועת עזה. ב-5 בינואר 2009 פעל גדוד גדעון של חטיבת גולני באזור 'ח'ראת תופאח' שבצפון רצועת עזה. במהלך הפעילות, נורה פגז בשוגג מטנק צה"ל אשר היה בפעילות מבצעית באזור, ופגע במבנה בו שהו לוחמים מהגדוד. מפגז זה נפגעו חיילים רבים ומפקדים, בהם מפקד החטיבה ומפקד הגדוד, ונהרגו שלושה חיילים. לרב-סרן ד"ר אלכסנדר קטייב הוענק ציון לשבח מטעם מפקד פיקוד הדרום, יואב גלנט, על תפקודו באירוע.

במהלך מבצע צוק איתן גדודי החטיבה נטלו חלק בפעילות הקרקעית ברצועת עזה ובפאתי העיר עזה, בשכונת שג'אעיה. ב-20 ביולי 2014 נהרגו 13 מחיילי חטיבת גולני, בהיתקלויות עם מחבלי החמאס. מפקד החטיבה, רסאן עליאן, נפצע בקרב זה אולם לאחר אשפוז של כיומיים חזר לשטח הלחימה ברצועת עזה[10].

זליגת מלחמת האזרחים בסוריה לישראל

ערך מורחב – זליגת מלחמת האזרחים בסוריה לישראל

ב-27 בנובמבר 2016 הותקף כוח של גדס"ר גולני שהיה במארב ברמת הגולן על ידי חולייה של צבא ח'אלד בן אל-וליד. הכוח השיב אש והרג 4 מחבלים, כלי טיס של חיל האוויר הישראלי שבא לסייע הרג 4 מחבלים נוספים. כמה שעות לאחר הקרב הפציץ חיל האוויר הישראלי מוצב של הארגון ששימש כבסיס למחבלים והשמיד אותו.

מבנה חטיבת גולני

לחטיבת גולני ארבעה גדודים: גדוד 12, גדוד 13, גדוד 51 וסיירת גולני (לשעבר הגדס"ר). יחידת אגוז, השייכת כיום לחטיבת הקומנדו, הייתה חלק מהחטיבה מהקמתה בשנת 1995 ועד לדצמבר 2015[11]. גדוד 334 שימש גדוד הסיוע הארטילרי של החטיבה בין השנים 19481970.

גדוד 12 (ברק)

גדוד 12, המכונה גם גדוד ברק, נקרא על שם השופט ברק בן אבינעם שהכריע את סיסרא בעמק הקישון. מספרו של הגדוד משקף שהוא הגדוד השני בחטיבה מספר 1.

בגדוד ישנן חמש פלוגות:

  1. מפקדה ("גמלי הפרא")
  2. מסייעת ("סוסי הפרא")
  3. רובאית א' ("אריות הפרא")
  4. רובאית ב' ("נשרי הפרא")
  5. רובאית ג' ("אווזי הפרא")

מפקדי גדוד 12

מפקדי גדוד 12 (ברק)
שםתקופת כהונההערות
אברהם יפה1948הקים את הגדוד, ולאחר 3 חודשים נקרא להקים את גדוד 13
דוד פרדקין[12]1948נהרג בתפקידו כמג"ד במלחמת העצמאות
יצחק ברושי1948 - 1950
יעקב אליאב1950 - 1952מפקד הגדוד בקרב תל מוטילה
יהודה קלאוז1952
עמנואל שרון1952 - 1953
אליעזר אמיתי1953 - 1954
אורי בר-רצון1954 - 1956
שמואל אלבק (אמיר)1956 - 1957
אורי בידץ1957 - 1958
יקותיאל אדם1958 - 1960לימים ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל. נהרג במלחמת לבנון הראשונה
יעקב שטרן1960 - 1962
זאב עופר1962 - 1964
גבריאל ברשי1964 - 1966
משה קליין1966 - 1967נהרג בתפקידו כמג"ד בקרב תל פאחר במלחמת ששת הימים
חיים יפרחיוני-יולי 1967מ"מ המג"ד במלחמת ששת הימים
משה יוסף1967 - 1968
ברוך גורודיש1968 - 1969
חיים סלע1969 - 1971
אליעזר רם1971 - 1972
אמיר ראובני1972 - 1973
יעקב שחר1973נהרג בתפקידו כמג"ד במלחמת יום הכיפורים
גדעון מאירי1973 - 1974לימים מפקד עוצבת ברעם
עזרא סלע1974 - 1975
ארוין לביא1975 - 1976מ"מ המג"ד במלחמת יום כיפור, לימים מח"ט גולני ומפקד עוצבת הגליל
צבי פולג1976 - 1977לימים מח"ט גולני וראש מטה פיקוד הצפון
עמנואל הרט1977 - 1978המג"ד במבצע ליטני, לאחר שנפצע בתקרית, הוחלף זמנית על ידי סגנו גבי אשכנזי
דובי גזית1978 - 1979
אפי איתם1979 - 1981לימים מח"ט גבעתי ומפקד עוצבת הגליל
ברוך שפיגל1981 - 1982
יוסי בירן[13]1982נפצע כמג"ד במלחמת לבנון הראשונה
מוטי רוזן1982 - 1983
יוסי גז1983 - 1985לימים מפקד חטיבת יהודה, קצין אג"ם של פיקוד הדרום ונספח יבשה בארצות הברית
מוטי שפס1985 - 1987
ניצן נוריאל1987 - 1988לימים ראש החטיבה לקשרי חוץ באגף המבצעים במטכ"ל
אמיר מי-טל1988נהרג בתפקידו כמג"ד במבצע כחול וחום
נמרוד רן1988 - 1990לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
אפי עידן1990 - 1992לימים ראש מטה פיקוד הדרום
יריב קריגר1992 - 1993לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני
משה תמיר1993 - 1995לימים מח"ט גולני ומפקד אוגדת עזה
חוסיין עאמר1995 - 1996נהרג בתפקידו כמג"ד בקרב בלבנון
חגי פלג1996 - 1997לימים מפקד חטיבת עודד
שלומי כהן1997 - 1999
דן חפץ1999 - 2001לימים רמ"ח שיתוף פעולה צבאי בין–לאומי באג"ת
אורן אבמן2001 - 2002לימים ראש חטיבת היבשה במפקדת זרוע היבשה ומפקד עוצבת עידן
מרדכי כהנא2002 - 2004לימים קצין איסוף קרבי ראשי
גיא הלוי2004 - 2006לימים סגן מפקד עוצבת הגליל
עמית פישר2006 - 2008לימים מפקד אוגדת הבשן
פיני יוסף2008 - 2010לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי
אודי בן חמו[14]2010 - 2012לימים רע"ן חי"ר במל"י, מפק"ץ במלט"ק וסמח"ט גולני
שי סימן טוב[14]2012 - 2014נפצע קשה כמג"ד במהלך מבצע צוק איתן, כיום מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי
אביחי זפרני[15]2014 - 2016המג"ד בהמשך מבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת יפתח
סיון בלוך2016 - 2018לימים מפקד בא"ח גולני
איתי מטק2018 - 2020לימים מפקד בא"ח עוז
שחר ברקאייוני 2020 -מפקד הגדוד הנוכחי, לשעבר ראש ענף גדס"ר במא"ש במל"י

גדוד 13 (גדעון)

גדוד 13 - גדוד גדעון, נקרא על שמו של השופט גדעון בן יואש, מכיוון שבראשיתו, תפס הגדוד את גזרת עמק יזרעאל שהייתה נחלתו של גדעון. מספרו משקף שהוא הגדוד השלישי בחטיבה 1.

בגדוד ישנן 5 פלוגות:

  1. פלס"ם ("לב גדעון")
  2. מסייעת ("חיות הפרא")
  3. מבצעית א' ("אריות הזעם")
  4. מבצעית ב' ("זאבי הדממה" ובעבר "קופי הדממה")
  5. מבצעית ג' ("טורפי הלילה")

מפקדי גדוד 13

מפקדי גדוד 13
שםתקופת כהונההערות
אברהם יפה1948המג"ד במלחמת העצמאות, לימים אלוף פיקוד הדרום וצפון
משה (אלן) חורין1948 - 1950
רחבעם זאבי1950 - 1952לימים אלוף פיקוד המרכז וראש אג"ם
מנחם אבירם1952 - 1954לימים מפקד אוגדה 49
שלמה אלטון1954 - 1956לימים מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל
זאב שחם1956 - 1958
צבי ציטרון1958 - 1960
יהודה גביש1960 - 1962לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
יהודה גולן1962 - 1965
משה גת1965 - 1967
פנחס נוי-אלוש1967 - 1968
אמיר דרורי1968 - 1969לימים סגן הרמטכ"ל
מנחם עינן1969 - 1971לימים ראש אג"א
אורי שגיא1971 - 1973לימים ראש אמ"ן
אלי מלמד1973
זאב אונגר-אורן1973 - 1974המג"ד במלחמת יום הכיפורים
יצחק זמיר1974 - 1975
אילן בירן1975 - 1977לימים ראש אט"ל ואלוף פיקוד המרכז
חגי לוי1977 - 1978לימים ראש מטה פיקוד המרכז
שמואל צוקר1978 - 1979לימים מפקד עוצבת הגליל
יעקב סלע1979 - 1980
עדי אדירי1980 - 1981
מוטי מזרחי1981 - 1982נפצע בקרב במלחמת לבנון הראשונה
משה צין1982 - 1984לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
יאיר נוה1984 - 1985לימים סגן הרמטכ"ל
משה קפלינסקי1985 - 1987לימים סגן הרמטכ"ל
צבי ברקאי1987 - 1988לימים מפקד חטיבת עודד
גדי איזנקוט1988 - 1990לימים הרמטכ"ל ה-21
קובי מרום1990 - 1991לימים מפקד עוצבת חירם
יוסי היימן1991 - 1993לימים ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת
אפרים מושקטו1993 - 1994
יואלי אור1994 - 1996לימים מפקד חטיבת כרמלי
ניר רגב[16]1996 - 1998
תמיר ידעי1998 - 1999לימים מפקד פיקוד העורף
רביב ניר1999 - 2001לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי
ניר סלומון2001 - 2003
רפי מילוא2003 - 2005לימים מפקד עוצבת הגליל ומעוטר שני צל"שי אלוף
יואב מרדכי2005 - 2007לימים מפקד חטיבת ירושלים
אורן כהן2007 - 2009לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי
אבינועם סטולוביץ'2009 - 2011לימים מפקד חטיבת החרמון
אלישב בהרב2011 - 2013לימים מפקד חטיבת יפתח
ארז אלקבץ2013 - 2015כיום מפקד חטיבת כרמלי
יאיר פלאי2015 - 2017מעוטר צל"ש מפקד אוגדה[17], כיום מפקד חטיבת מנשה
אבישי ברוקנטל2017 - 2019כיום ראש ענף חי"ר במא"ט במל"י
אברהם מרציאנומאי 2019 -מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד 51 (הבוקעים הראשון)

גדוד 51, המכונה גם גדוד הבוקעים הראשון, נקרא לזכר העובדה שהיה הגדוד הראשון שהבקיע את הדרך לנגב שהיה נצור בעת מלחמת העצמאות (מבצע יואב). הגדוד היה במקור הגדוד הראשון בחטיבת גבעתי 5, וביצע את מעברו לגולני בספטמבר 1956, מספר שבועות לפני מבצע קדש.

בגדוד ישנן 5 פלוגות:

  1. מפקדה
  2. מסייעת ("המוהיקנים", "רוחות הצפון")
  3. רובאית א' ("אחרוני האפצ'ים")
  4. רובאית ב' ("הסמוראי האחרון")
  5. רובאית ג' ("הויקינגים", "הערבים")

הגדוד לקח חלק פעיל בכל מערכות ישראל. במלחמת העצמאות הגדוד לחם במסגרת חטיבת גבעתי, במהלך המלחמה השתתף במבצע בן נון ב', בקרבות בלימה נגד הצבא המצרי, במבצע יואב, ובמבצעים נוספים. נטל חלק בקרב תל עזזיאת במלחמת ששת הימים, בכיבוש החרמון[18], במלחמת יום הכיפורים, בשני אירועים בגזרה המזרחית בדרום לבנון בחודש אוקטובר 1995 שבהם איבדה הפלוגה המסייעת של הגדוד תוך שלושה ימים תשעה מחייליה, בהם מפקד הפלוגה וסגנו, ובאחד הקרבות הקשים שהתרחשו במלחמת לבנון השנייה, קרב בינת ג'בייל, שבו איבד הגדוד שמונה מלוחמיו, כולל הסמג"ד, רועי קליין, ומאוחר יותר גם עוטר בשישה עשר צל"שים פרטניים שונים ובנוסף צל"ש גדודי.

מפקדי גדוד 51

מפקדי גדוד 51
שםתקופת כהונההערות
מאיר פעיל1956 - 1958המפקד הראשון של הגדוד לאחר שהוכפף לחטיבה, לימים מפקד בה"ד 1
אברהם מנדלר1958 - 1960לימים מפקד עוצבת סיני
יונה אפרת1960 - 1962לימים מפקד פיקוד המרכז
אורי שילה1962 - 1963
חגי חפץ1963 - 1964
צבי לבנון1964 - 1966לימים מפקד פיקוד הנח"ל
מיכאל פייקס1966 - 1967נהרג במלחמת ששת הימים
בנימין ענבר1967 - 1968לימים קצין משטרה צבאית ראשי
עמוס מדרוני1968 - 1969לימים מפקד חטיבת הבקעה
דוד כהן1969 - 1971
ראובן אליעז1971 - 1972
מיקי כהן1972 - 1973
יהודה פלד1973 - 1974מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
יואב גולן (לוי)1974 - 1976
אברהם חידו1976 - 1977
ציון זיו (זלוף)1977 - 1978מפקד הגדוד במבצע ליטני
גבי אופיר1978 - 1980לימים מפקד פיקוד העורף
שלום בן משה1980 - 1981לימים קצין משטרה צבאית ראשי וקצין חינוך ראשי
גבי אשכנזי1981 - 1982לימים הרמטכ"ל ה-19
יעקב עמר1982 - 1983נפצע כמג"ד במלחמת לבנון הראשונה
גיורא ענבר1983 - 1984לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון
שוקי שחרור1984 - 1986לימים ראש מטה פיקוד הצפון
אילן הררי1986 - 1987לימים קצין חינוך ראשי
טל רז1987 - 1989
ארז גרשטיין1989 - 1991לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון
שמואל זכאי1991 - 1993לימים מפקד אוגדת עזה
צפריר בן זאב1993 - 1994לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני
אלון פרידמן1994 - 1996לימים ראש מטה פיקוד הצפון
יובל בזק1996 - 1998
אילן אטיאס1998 - 1999סיים את תפקידו לאחר שנפצע במהלך מבצע שבר ענן
אבי פלד1999 - 2001לימים ראש החטיבה לקשרי חוץ באגף התכנון
אופק בוכריס2001 - 2002לימים מפקד המכללה לפיקוד ולמטה
יובל ג'רבי2002 - 2004לימים מפקד מרכז הטסה והכשרות מיוחדות
יניב עשור2004 - 2006לימים ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ
דוד זיני2006 - 2008לימים מפקד עוצבת עידן
שוקי ריבק2008 - 2010לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר
שי קלפר2010 - 2012מעוטר צל"ש מפקד אוגדה, לימים מפקד החטיבה
ברק חירם[19]2012 - 2014מעוטר צל"ש מפקד אוגדה, לימים מפקד החטיבה
ישראל פרידלר2014 - 2016מעוטר צל"ש מפקד אוגדה, מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני ומפקד בא"פ אליקים
עדי גנון2016 - 2018לימים מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי
אפרים תהילה2018 - 2020מעוטר צל"ש אלוף וצל"ש מפקד אוגדה
משה פסליולי 2020 -מפקד הגדוד הנוכחי

גדס"ר גולני

גדוד הסיור (631) של חטיבת גולני (כונה גם גדס"ר גולני), הורכב מארבע פלוגות ייעודיות, והתקיים במתכונת זו עד שנת 2018, אז שונה שמו לסיירת גולני. פלוגות הגדוד היו:

  1. פלוגת סיור (פלס"ר)
  2. פלוגה נגד טנקים (פלנ"ט, נקראה גם עורב)
  3. פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן)
  4. פלוגת קשר ותקשוב (פלחי"ק)

הקמת הגדוד במתכונת זו נעשתה, בדומה לשאר גדס"רי החי"ר, בשנת 2001. בראשית התגלה חוסר אחידות בהסתגלות הפלוגות העצמאיות לשעבר למבנה החדש. בעוד פלוגות הנ"ט והחה"ן קיצרו את מסלולי ההכשרה מ-20 חודשים לשנה, ופעלו תחת מפקדה משותפת אחת, המשיכה פלוגת הסיור להחזיק מפקדה השייכת לה בלבד, ומסלול ההכשרה שלה התפרש על 20 חודשים. בוגרי הגדוד במילואים מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות החי"ר במילואים.

במהלך האינתיפאדה השנייה ובמבצע חומת מגן פעלו היחידות בלחימה בערים הפלסטיניות, במאוחד או בנפרד. בשנת 2003 הוענק לרון וייזל, מפקדו הראשון של הגדס"ר, צל"ש אלוף מאת מפקד פיקוד הצפון, בני גנץ,[20] על האופן בו פיקד על הגדוד בשורה של מבצעים באיו"ש וברצועת עזה, ובהם מבצע "משפחה במצור", פשיטה בעומק שכונת סג'עייה שברצועת עזה, על מנת לעצור שלושה מחבלים בכירים מארגון החמאס. הכוח שבפיקודו הרג אחד-עשר מחבלים והשלים את המשימה[21].

בשנת 2005 שונה מסלול ההכשרה כך שכל הלוחמים עברו מסלול דומה, מלבד הפרק הייעודי, ב"שטח אש 100". המסלול כלל אימוני חי"ר מתקדמים כגון: לוחמה בטרור, ניווטים, צניחה, סיור וקרב מגע. מסלול ההכשרה של כל הפלוגות היה דומה ברובו, אך בעוד הפלס"ר התמקדה באימוני לוט"ר וסיור, הפלנ"ט עברה הכשרת טילי עורב, והפלחה"ן - הכשרת חבלה. למעט חודש אחד במסלול בו כל פלוגה עברה את האימון הייעודי שלה, כל המסלול לכל הפלוגות נעשה במקביל אחת לשנייה.

בשנת 2013 זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות[22].

בשנת 2018 הפך גדוד הסיור לסיירת ושמו שונה לסיירת גולני[23]. כמו כן הוחלט שכל הלוחמים יענדו סמל חדש, שיאגד בתוכו את שלושת הסמלים הקודמים - הנמר של הפלס"ר, הטיל של הפלנ"ט והפיצוץ של הפלחה"ן.

פלס"ר גולני

פלס"ר גולני הייתה פלוגת הסיור של חטיבת גולני, והייתה ידועה גם בשמה העממי סיירת גולני. מוטו היחידה "לכל מקום שנרצה, בכל דרך שנבחר".

במלחמת העצמאות הקים רפי קוצר[24], מפקד מחלקה בגדוד 12 (ברק) את "מחלקת הקומנדו", שהייתה גלגולה הראשון של הסיירת, ופיקד עליה במהלך קרבות סג'רה, הקרב על קיבוץ גשר ומבצע חירם[25]. לקראת תום מלחמת העצמאות המחלקה הורחבה לכדי "פלוגת הג'יפים החטיבתית", תחת פיקודו של מוסה פלד, אשר בדצמבר 1948 הוקמה כחלק מגדוד 19, גדוד הפשיטה של החטיבה, עליו פיקד מאיר עמית[26]. הפלוגה שימשה כיחידת הסיור של החטיבה ופעלה במסגרת זו במבצע חורב ובמבצע עובדה[27].

הפלס"ר השתתפה במספר רב של פעולות, המפורסמת מכולן היא כיבוש הבופור, במלחמת לבנון הראשונה. בפעולה זו נהרג מפקד הסיירת, רס"ן גוני הרניק. היחידה גם פעלה בקרב תל פאחר, במבצע נוקייב, הקרב על החרמון, בו נהרג מפקד היחידה רס"ן שמריהו ויניק, במבצע אנטבה, בפיגוע במשגב עם, מבצע כחול וחום[28], כיבוש המוקטעה ברמאללה[29], ובקרבות מפורסמים רבים אחרים. בין לוחמי הפלס"ר היה גם אורי אילן, בן קיבוץ גן שמואל שבשנת 1955 נתפס בשטח סוריה יחד עם מפקד הסיירת מאיר מוזס במהלך מבצע צרצר והתאבד בכלא הסורי. בשנת 1994, בעת פיקודו של זהר דביר על הסיירת, נהג מפקד אחד הצוותים להעניש ולאמן את חייליו באופן שחורג משמעותית מן הפקודות והכללים[30], אותם קבעו מפקד הסיירת והמח"ט, משה קפלינסקי. הקצין הודח ונשפט[31], האירוע נודע כמקרה "צוות אחי", על שם מפקד הצוות[32].

במסגרת ארגון מחדש של חטיבות החי"ר שהוזכר לעיל, הוכפפה גם פלוגת הסיור למפקדת הגדס"ר. טרם השינוי, היה מסלול הפלס"ר ארוך יותר (שנה ושמונה חודשים) וכלל קורס מכ"ים ותכנים מורחבים יותר בתחום הניווטים ולוחמת החי"ר. אורך מסלול הלוחם היה שנה וחודשיים, בהם עבר קורס לוט"ר, מו"ס, צניחה, אימוני קרב מגע, ניווטים רבים ולוחמת חי"ר. בסיסה היה מחנה שרגא, ושטח האימונים שלה היה שטח 100 בצפון הארץ בו נערכה טירונות היחידה של חיילי הפלוגה. הפלס"ר שימשה כיחידת ההתערבות של פיקוד הצפון, וקיימה כוננות מתמדת כל השנה, כמענה לאירועי טרור[33]. הפלס"ר התקיים במתכונת זו עד שנת 2018.

מפקדי הפלס"ר
מפקדי הפלס"ר
שםתקופת כהונההערות
רפי קוצר1948(מפקדה הראשון כשהסיירת הייתה חלק מגדוד 12 במהלך מלחמת העצמאות)
משה פלד1948 - 1949
אריאל שרון1949 - 1950לימים ראש הממשלה ה-11
יונה אפרת1950 - 1951
ישראל גרנית1951 - 1952
יהודה גביש1952 - 1953
חגי חפץ1953 - 1954
מאיר מוזס1954נפל בשבי כמפקד הסיירת במבצע צרצר
יעקב שטרן1954 - 1955
משה מילמן1955 - 1956
ג'ורג' ווידא-יעקב גולן1956
יעקב כפרי1956
יהודה גולן1956 - 1957
משה גת1957 - 1958
דוד נחמוני1958 - 1959
יוסף קסטל1959 - 1960
אברהם ברעם1960 - 1961
אהרון שריג-סרגוסי1961 - 1962
צביקה עופר1962 - 1963
ישראל שרף1963 - 1964
אורי ירון1964 - 1965
דוד כהן1965 - 1966
ראובן אליעז1966 - 1967בעל עיטור המופת. מפקד הסיירת במלחמת ששת הימים, בין היתר בקרב תל פאחר.
משה ספקטור1967 - 1968
אורי שגיא1968 - 1969מפקד הסיירת במלחמת ההתשה
דוד כץ (דוביד)1969 - 1970מפקד הסיירת במלחמת ההתשה
יהודה פלד (יודקה)1970 - 1972
יעקב אור1972 - 1973
שמריהו ויניק1973בעל עיטור המופת. מפקד הסיירת במלחמת יום הכיפורים
יועד זליבנסקי1973 - 1974
מודי בן ש"ך1974 - 1975
דוד מטק1975 - 1976
אפי איתם1976 - 1977מפקד הסיירת במבצע אנטבה, לימים מפקד עוצבת הגליל ושר בממשלה
אסף שלגי1977 - 1979מפקד הסיירת במבצע ליטני
גיורא ענבר[34]1979 - 1981
גוני הרניק1981 - 1982מעוטר צל"ש מפקד אוגדה
משה קפלינסקי1982נפצע קשה כמפקד הסיירת בקרב על הבופור
גוני הרניק1982חזר לפקד על הסיירת לאחר פציעת מחליפו משה קפלינסקי ונהרג בקרב על הבופור
יאיר נווה1982מונה זמנית למפקד הסיירת עד להגעת נדב פלטי
נדב פלטי1982ממלא מקום מפקד הסיירת לאחר נפילתו של גוני הרניק
משה קפלינסקי1982 - 1984חזר לפקד על הסיירת לאחר שהשתקם מפציעתו
גבי סיבוני[35]1984 - 1985
אמיר מי-טל1985 - 1987
ארז גרשטיין1987 - 1989מפקד הסיירת במבצע כחול וחום
דרור רופא1989 - 1990
משה תמיר1990 - 1991לימים מפקד אוגדת עזה
שגב מנדלסון1991 - 1992
זהר דביר1992 - 1994לימים מפקד הימ"מ ומאוחר יותר סגן מפכ"ל משטרת ישראל
ארז נהיר[36]1994 - 1996
רביב ניר[37]1996 - 1998
אסף ישראלי1998 - 2000
ניר סלומון2000 - 2001
מרדכי כהנא2001 - 2002מפקד הסיירת במבצע חומת מגן, לימים קצין איסוף קרבי ראשי
רפי מילוא2002 - 2003לימים מפקד עוצבת הגליל
שניר ניר2003 - 2004
אילן דיקשטיין2004 - 2005לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני
שי קלפר2005 - 2006מפקד הסיירת במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד חטיבת גולני
אלישב בהרב2006 - 2007לימים מפקד חטיבת יפתח
רועי לוי2007 - 2008לימים מפקד עוצבת ברעם
שמעון בן זכריה2008 - 2009מפקד הסיירת במבצע עופרת יצוקה, לימים סגן מפקד חטיבת בנימין
מוטי הוכמן2009 - 2010
איתי מטק2010 - 2011לימים מפקד גדוד 12
עמית אימברמן2011 - 2013
ליליס מימון[38]2013 - 2014מפקד הסיירת במבצע צוק איתן
שמעון סיסו2014 - 2015לימים מפקד גדס"ר גולני
יפתחאל קר2015 - 2016
עמיחי הוד2016 - 2017
אליעזר מרחביה2017 - 2018
בן אבישר2018 - 2019בתקופתו הוסב הפלס"ר לפלגה בסיירת
יאיר ברק2019 -

פלנ"ט גולני

יחידת הנ"ט (עורב) של החטיבה הוקמה בשנת 1974, על ידי מיקי מוסברג[39], לאחר מלחמת יום הכיפורים, על ידי לוחמים מהפלוגות המסייעות של כל גדוד. היחידה הייתה בגודל של פלוגה, והוספו לה כיתת סיור וכיתת מרגמות. באמצע שנות השבעים היחידה פורקה. היא הוקמה מחדש בשנת 1977 והתקיימה במתכונת זו עד שנת 2018.

מפקדי הפלנ"ט
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
מפקדי הפלנ"ט
שםתקופת כהונההערות
מיקי תדהר-מוסברג
אבי פיינמן
אליעזר אור (אוליבר)
יוסי נלקנבאום
דוד חכים
דני הרמן[40](הקים מחדש את היחידה)
רפי תדהר-מוסברג(אחיו של מיקי מוסברג)
רמי וילמוש
מוטי שפס
מאיר דהאן
יואב שדמה
ציון אוטמזגיןמפקד הפלנ"ט במלחמת לבנון הראשונה
גדי איזנקוט[41]1984 - 1985
ניצן נוריאל[42]
אילן הררי[43]
ציון גזית
דוד מרציאנו
רוני בושארי
יצחק ג'בטאני
עופר מלכה
אלי שלום
יונס נאסר א-דין
רועי מנדל
אילן אטיאס[44]
רביב ניר
שלומי דרוויש
יובל ג'רבי
חיים קניזו
אריק חן (אוחנה)
יואב ירום[45]מפקד הפלנ"ט במבצע חומת מגן
אייל אסרף
ערן אפשטיין
הראל קוהלי
רועי לוי2006 - 2007
צפריר בר אור2007 - 2009מפקד הפלוגה במבצע עופרת יצוקה, נהרג במבצע צוק איתן
נתאי עוקשי2009 - 2010לימים סגן מפקד חטיבת גולני, מעוטר צל"ש אלוף
רועי יונתן2010 - 2011
אברהם מרציאנו2011 -לימים מפקד גדוד 13
נאור עמיחי[46]לימים סגן מפקד עוצבת הגולן
אליה אביחי
תומר גרינברג
אודי שוורץ
בנימין ירסבתקופתו הוסב הפלנ"ט לפלגה בסיירת
הראל שלמה[דרוש מקור]2019 -

פלחה"ן גולני

פלוגת החבלה וההנדסה של חטיבת גולני הוקמה בשנת 1965 על ידי ריכוז של 50 חיילים משלושת גדודי החטיבה במסגרת גדוד 601 של הנדסה קרבית. בשנת 1978 הוקמה הפלוגה הסדירה על ידי המח"ט אמיר ראובני, באישור אביגדור בן-גל, סגל הפלוגה הוקם על ידי פיני דגן (ששימש כמ"פ הראשון של הפלוגה) ו-17 לוחמים מקורס מ"כים שנשלחו להכשרה בקורס משק"י חבלה בבית הספר להנדסה צבאית באדורים. היחידה התקיימה במתכונת זו עד שנת 2018.

מפקדי הפלחה"ן
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
מפקדי הפלחה"ן
שםתקופת כהונההערות
פיני דגן1978 -מקים היחידה ומפקדה הראשון, לימים מפקד גדוד 601 ומפקד בהל"ץ
מוטי סוויסה
יאיר נוה
שוקי שחרור
צבי ברקאימפקד הפלחה"ן במלחמת לבנון הראשונה
יואש רובין
בני תבין
רן תמיר
שמואל אביבי
גברעם הגלילי
שמואל זכאי
צפריר בן זאב
זהר דביר
שגב מנדלסון
יובל בזק
אורן אבמן1993 - 1995
אבי חליפה
אופק בוכריס
יניב עשור1997 - 1999לימים ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ
אופיר לויוס1999 - 2000לימים ראש מחלקת תכנון באג"ת
אילן דיקשטיין
שי קלפר2003 - 2004לימים מפקד חטיבת גולני
אורי חגי
ארז אלקבץ2006 - 2007מפקד הפלוגה במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד חטיבת כרמלי
אייל היימן2007 - 2008לימים מפקד גדוד הסיור של חטיבת ביסלמ"ח
איתי פריד2008שימש סגן מפקד ולזמן קצר מילא את מקום מפקד הפלחה"ן
דביר חבר2008 - 2009מפקד הפלוגה במבצע עופרת יצוקה, לימים מפקד חטיבת עודד
מוטי עמר2009 - 2010
עדי גנון2010 -לימים מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי
עמיחי טרייבר
אבישי ברוקנטל2013 - 2014מפקד הפלוגה במבצע צוק איתן, לימים מפקד גדוד 13
חיים מזרחי2014 - 2015
תאמר בדר2015 - 2016
נחמיה שנייד2016 - 2017
הרון לבאי2017 - 2018
טל תורג'מן2018 -בתקופתו הוסב הפלחה"ן לפלגה בסיירת

ליחידה בסיס קבע בצפון מדינת ישראל.

פלחי"ק גולני

(פלוגה 351) היא פלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת גולני. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט.

הפלוגה מורכבת מ-5 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב, כ"ס, וקצ"ק), ומצוותי לוחמים.

לוחמי הפלחי"ק מבצעים את מסלול הכשרת הלוחם בסיירת גולני. בתקופת השגרה מבצעים פעולות ביטחון שוטף יחד עם סיירת גולני. בחירום ובאימונים משמשים לוחמי הפלחי"ק כקשרי המח"ט ובתוך כך אמונים על אבטחת המח"ט וקציני המטה.

לפלוגה 18 חללים מתוכם שישה נהרגו באסון המסוקים בשאר ישוב ב-1997. מדי שנה נערך "מרוץ השישה" לזכרם. ושניים מחייליה באוקטובר 1995 באסון הנגמ"ש בריחן עם מסייעת 51[47].

מפקדי גדוד הסיור

מפקדי גדוד הסיור
שםתקופת כהונההערות
רון וייזל2001 - 2003מעוטר צל"ש אלוף
אסף ישראלי2003 - 2005
יואב ירום2005 - 2007לימים סגן מפקד עוצבת געש
רסאן עליאן2007 - 2009לימים ראש מטה פיקוד המרכז
אורן כהן2009 - 2011לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי
קובי הלר2011 - 2013לימים מפקד חטיבת עוז
רועי לוי2013 - 2014נפצע קשה במבצע צוק איתן והוחלף על ידי אבינועם סטולוביץ' עד לסיום המבצע[15]. מפקד עוצבת ברעם
אודי בן חמו2014 - 2015מונה לממלא מקום המג"ד לאחר מבצע צוק איתן עד לינואר 2015
יצחק בן בשט2015 - 2016לימים מפקד חטיבת פארן
דביר חבר2016 - 2017לשעבר סגן מפקד חטיבת גולני ומפקד גדוד הדס, לימים מפקד חטיבת עודד

סיירת גולני

בסתיו 2018, ביצע צה"ל שינוי דרסטי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר גולני" ל"סיירת גולני" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלס"ר והפלחה"ן הוסבו לשתי פלגות המתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בסבך, לחימה בתוואי תת-קרקע ולוחמה בטרור, ואילו הפלנ"ט שודרגה ביכולותיה להפעלת אמצעים טכנולוגיים ואמצעי לחימה מתקדמים, בנוסף להתמחותה בהפעלת טילים נגד טנקים[23].

מפקדי סיירת גולני

מפקדי הסיירת
שםתקופת כהונההערות
שמעון סיסו2017 - 2019מעוטר צל"ש אלוף. תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונת גדס"ר לסיירת. לימים מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי
איוב כיוףיולי 2019 -מפקד הסיירת הנוכחי

בא"ח גולני

בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גולני הוא בסיס ההדרכה, ההכשרה והאימונים של חטיבת גולני, והוא משמש להכשרת טירונים באימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס שכן במחנה שרגא, וב-1975 עבר משם לבסיס "בזק" (בין א-זבאבדה לקבטיה) ליד העיר ג'נין. משנת 2004 הבסיס השוכן ברגבים. הבסיס נבנה על פי אותו מודל כמו בא"ח צנחנים בעיצובו של האדריכל שמואל שילה, וידוע בתנאיו המפנקים, לכן הוא מכונה לעיתים כ'לונה בא"ח'. העיצוב לוקח בחשבון את מרכיבי האימונים וגם את צורכי החייל עצמו. הבסיס נבנה על פי מודל אמריקאי כחלק מפרויקט שמימנו האמריקאים, עקב הסכם ואי, במסגרתו התחייב צה"ל להעתיק בסיסים מהשטחים ולהקימם בתחומי הקו הירוק.

ב-2017 החל הבא"ח להפעיל את "קורס אלון" המכשיר סמלים ומפקדי כיתות בתפעול מקצועי של הנמ"ר, עם דגש על מקצועות המפקד, הנהג והקטלן (מפעיל עמדת המקלע קטלנית)[48].

מפקדי הבא"ח

מפקדי בסיס האימונים החטיבתי
שםתקופת כהונההערות
חזי אשל1966 - 1967אביו של אמיר אשל
אורי שגיא1969 - 1970לימים ראש אמ"ן
עמוס מדרוני
דני הררי
איתן לחמן
יוסי מור
אלי אלבז
יורם גלבוע1975 -
יריב חן1976 - 1977
ברוך שפיגל1982 - 1983לימים מח"ט גולני
משה גבעתי1983 - 1984לימים מפקד חטיבת יהודה
יוסי בירן1984 - 1985
יצחק אברכהן
יאיר נוהלימים סגן הרמטכ"ל
ניצן נוריאללימים ראש החטיבה לקשרי חוץ באגף המבצעים במטכ"ל
אילן הררי1989 - 1991לימים קצין חינוך ראשי
נמרוד רןלימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
קובי מרום- 1994
אפרים מושקטולימים תא"ל בפיקוד העורף
יואלי אור1996 - 1998לימים מפקד חטיבת כרמלי
יובל בזק1998 - 2000
אילן אטיאס2000 - 2002
רביב ניר2002 - 2004לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי
יובל ג'רבי2004 - 2006לימים מפקד מרכז הטסה והכשרות מיוחדות
דודי אוברמן2006 - 2007לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש
גיא הלוי2007 - 2008לימים סגן מפקד עוצבת הגליל
עמית פישר2008 - 2010לימים מפקד אוגדת הבשן
אייל אסרף2010 - 2012לימים סגן מפקד עוצבת געש
אבינועם סטולוביץ'2012 - 2014לימים מפקד חטיבת החרמון
ברק חירם2014 - 2016לימים מפקד החטיבה
אביחי זפרני2016 - 2018לימים מפקד חטיבת יפתח
סיון בלוךיולי 2018 -

מפקדי החטיבה

מפקדי החטיבה
שםתקופת כהונההערות
משה מןפברואר – מאי 1948המפקד הראשון, פרש מהתפקיד בעקבות מות אשתו
מישאל שחםמאי – יולי 1948
נחום גולן1948 – 1950
דן לנר1950
אברהם יפה1950 – 1951לימים מפקד פיקוד הדרום והצפון, וחבר הכנסת
מאיר עמית1951 – 1952לימים ראש אמ"ן, ראש המוסד ושר בממשלת ישראל
אסף שמחוני1952– 1954לימים מ"מ מפקד פיקוד הצפון, נהרג בתאונת מטוס לאחר מבצע קדש, בהיותו מ"מ מפקד פיקוד הדרום
יששכר שדמי1954 – 1955
חיים בן-דוד1955 – 1956לימים ראש אכ"א
בנימין גיבלי1956 – 1957לשעבר ראש אמ"ן
אהרון דורון1957 – 1958לימים ראש אכ"א
אלעד פלד1958 – 1960לימים ראש אג"ם
אהרן יריב1960 – 1961לימים ראש אמ"ן
מרדכי גור1961 – 1963לימים הרמטכ"ל ה-10
אורי בר-רצון1963 – 1965
שלמה אלטון1965 – 1966נהרג במלחמת ששת הימים
יונה אפרת1966 – 1968מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים, לימים מפקד פיקוד המרכז
יקותיאל אדם1968 – 1970לימים סגן הרמטכ"ל, נהרג במלחמת לבנון הראשונה
יהודה גולן1970 – 1972
אמיר דרורי1972 – 1974מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים, לימים סגן הרמטכ"ל
אורי שמחוני1974 – 1975לימים נספח צה"ל בארצות הברית
חיים בנימיני1975 – 1976לימים קצין מודיעין ראשי
אורי שגיא1976 – 1977לימים ראש אמ"ן
אמיר ראובני1977 – 1978
דוד כץ1978 – 1980לימים מפקד עוצבת נתיב האש. יזם מרוץ גולני ושביל גולני
אילן בירן1980 – 1981לימים מפקד פיקוד המרכז
ארוין לביא1981 – 1982מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. לימים נספח צבאי בסינגפור
עמנואל הרט1982 – 1984
צבי פולג1984 – 1986לימים ראש מטה פיקוד הצפון וראש עיריית נתניה
גבי אופיר1986 – 1987לימים מפקד פיקוד העורף
גבי אשכנזי1987 – 1988לימים הרמטכ"ל ה-19
ברוך שפיגל1988 – 1990לימים סגן מתאם פעולות הממשלה בשטחים
משה צין1990 – 1991לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
יאיר נוה1991 – 1993לימים סגן הרמטכ"ל
משה קפלינסקי1993 – 1995לימים סגן הרמטכ"ל
ארז גרשטיין1995 – 1997לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון, נהרג בדרום לבנון
גדי איזנקוט1997 – 1999לימים הרמטכ"ל ה-21
שמואל זכאי1999 – 2001לימים מפקד אוגדת עזה
משה תמיר2001 – 2003לימים מפקד אוגדת עזה
ארז צוקרמן2003– 2005לימים מפקד עוצבת נתיב האש
תמיר ידעי2005 – 2008מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד פיקוד העורף
אבי פלד2008 – 2010מפקד החטיבה במבצע עופרת יצוקה
אופק בוכריס2010 – 2012לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
יניב עשור2012 – 2014לימים ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ
רסאן עליאן2014 – 2016מפקד החטיבה במהלך מבצע צוק איתן. לימים ראש המנהל האזרחי
שלומי בינדר2016 – 2018לימים מפקד עוצבת הגליל
שי קלפר2018 - 2020לימים ראש חטיבת ההדרכה בזרוע היבשה
ברק חירם2 באוגוסט 2020 -מפקד החטיבה הנוכחי

ציונים לשבח ליחידות החטיבה

  • צל"ש רמטכ"ל - מאת הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק הוענק ליחידת אגוז בשנת 1998 על פעילות היחידה בלחימה בלבנון[49].
  • צל"ש רמטכ"ל - מאת הרמטכ"ל משה יעלון הוענק ליחידת אגוז ב-14 באפריל 2005 "על פעילותה המבצעית בשנת 2004. במבצעים הרבים בהם השתתפה היחידה היא הגיעה להישגים מבצעיים מרשימים, הפיקה לקחים והשכילה להנחילם לכלל היחידות המשתתפות בלחימה"[50].
  • צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הצפון עמירם לוין הוענק לסיירת גולני בשנת 1996 "על הנחישות והיוזמה בתכנון, התעוזה ואומץ הלב, במבצע בשטח לבנון"[51].
  • צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הצפון הוענק לסיירת גולני בשנת 1997[52]
  • צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הצפון בני גנץ הוענק לגדוד הבוקעים הראשון (51) באוקטובר 2002 "על חלקו בלחימה ביו"ש במהלך מבצע חומת מגן"[53].
  • צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הצפון גדי איזנקוט הוענק לגדוד הבוקעים הראשון (51) בספטמבר 2007 "על שהראה רעות, נחישות, מקצועיות ואומץ לב במהלך מלחמת לבנון השנייה"[54].
  • צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט הוענק לגדוד הבוקעים הראשון (51) ב-27 באפריל 2008 "על לחימה ממושכת ברצועת עזה תוך גילוי יוזמה, נחישות, דבקות במשימה וחתירה לניצחון"[55].

אמצעי לחימה

חטיבת גולני מצוידת כיום באמצעי הלחימה הסטנדרטיים של חיל הרגלים הישראלי ובנוסף גם בנגמ"שי "נמ"ר", הנחשב אחד מהכלים הממוגנים ביותר שבשימוש צה"ל.

בשנים 20082012 הנשק האישי התקני של לוחמי החטיבה היה רובה הסער (רוס"ר) תבור מדגם "קומנדו" ("מקוצר"). ב-2012 הוחלף ה"תבור" במיקרו-תבור, וב-2019 הוחלף בתבור X-95 פלאט-טופ (מיקרו-תבור דור ג').

אמצעי לחימה אחרים בהם מצוידים לוחמי החטיבה:

צבע הכומתה

צבע הכומתה חום. הצבע נקבע לחטיבה ב-1976. לפני כן היו הכומתות של גולני בצבע חאקי כמו לשאר יחידות צה"ל. רק לוחמי סיירת גולני חבשו כומתות שחורות. אל"ם יום-טוב חזן היה אז מפקד היחידות המיוחדות של החטיבה, סיפר: "עשינו מלחמת חורמה כדי לקבל כומתה משלנו, שלא נהיה דומים לג'ובניקים. רפול ז"ל היה הקחצ"ר, והוא אמר לנו 'לכו תקבעו צבע'. נתתי לו ארבע אפשרויות והוא פסל את כולן מכל מני סיבות 'רפוליות'. הוא אמר לי: 'לך תסתובב בין היחידות, שהחיילים יחליטו'. הם רצו חום כי זה מסמל את הקשר שלנו לאדמה". הפעם הראשונה שחולקה הכומתה הייתה בסף אימון קיץ במדבר יהודה. המח"ט חיים בנימיני חילק אותה לקצינים והמג"דים חילקו לחיילים[56].

הנצחה

"גולני - ריאליטי טירונות"

בשנת 2013 פורסמה ב-ynet סדרה בבימויו של ניר (שוקו) כהן[59] שנקראה: "גולני - ריאליטי טירונות"[60]. הסדרה ליוותה את מחזור הגיוס של אוגוסט 2011 של גדוד 51, מהגעתם לבסיס ההכשרה של החטיבה ועד לסיום ההכשרה במסע הכומתה. הסדרה אפשרה הצצה לתהליך הפיכתם של הטירונים ללוחמים, תוך שהיא מספרת את סיפוריהם האישיים של החיילים והמפקדים בפלוגה. צילומי הסדרה נערכו במהלך שישה חודשים בבסיס ההכשרה בסמוך לקיבוץ רגבים.

ביוני 2013 רכש ערוץ 10 את זכויות השידור של הסדרה ושידר אותה כסרט דוקומנטרי בן שני חלקים[61].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

קובץ:Commons-logo.svg ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. אחיקם משה דוד, שורשי האגדה: נמצא העץ של חטיבת גולני?, באתר nrg, 9 בפברואר 2011
  2. אלה גדודי חטיבת גולני, צה"ל
  3. Golani: Serving With Pride Since 1948, Israel Defense Forces
  4. אלי לנדאו, כוחות צה"ל פוצצו בית ו-3 בארות בכפרי לבנון משם יצאו לחבל בישראל, מעריב (עיתון), 29 באוקטובר 1965, המשך
    הרמטכ"ל: העבר הטוב של היחסים עם לבנון אינו פוטר אותה מאחריות לחבלות, דבר, 31 באוקטובר 1965
  5. אורי דרומי, פיקד על הכיבוש מחדש של החרמון, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2007
  6. אבי צור, גיבור בעל כורחו, ראיון עם יואב גולן קצין האג"ם של חטיבת גולני שפיקד על השלמת כיבוש החרמון, מתוך ביטאון "הלוחם" של ארגון נכי צה"ל, גיליון 196 דצמבר 2005, כפי שפורסם באתר "פרש", "זה לא חלף לי בראש ולו לרגע אחד. אפילו לא פסיק של מחשבה כזו. היה לי ברור בכל שנייה ושנייה במהלך הקרב הזה שאנחנו כובשים את החרמון. תבין, בתודעה שלי לא הייתה בכלל אפשרות אחרת"
  7. אהוד ערן, "תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 91–96
  8. משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמודים 27-29
  9. אחיה ראב"ד, פצוע: רוצה לפגוש את הרופאה שהצילה את חיי, באתר ynet, 1 באוגוסט 2006
  10. יואב זיתון, 13 לוחמי גולני נהרגו בעזה הבוקר והלילה, באתר ynet, 20 ביולי 2014
  11. אחרי 20 שנה: גולני נפרדת מיחידת אגוז באתר ערוץ 7
  12. יואב גלבר, גרעין לצבא עברי סדיר, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1986, עמ' 556
  13. אביחי בקר, הכריזמה של ארבינקא האפור, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2003
  14. 1 2 מתן גלין, מפקדים חדשים לגדוד 12 ויחידת אגוז של גולני, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 ביולי 2012
  15. 1 2 לילך שובל, תפסו פיקוד בקרב, באתר ישראל היום, 5 באוגוסט 2014
  16. אמיר בוחבוט, "הלוחמים בכפיר סוללים לעצמם את הדרך", באתר וואלה! NEWS, 15 במאי 2013
  17. צל"ש מפקד אוגדה - יאיר פלאי, באתר הגבורה
  18. אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 65, "'אנחנו נאלצים לסגת מהגבעה, יש פצועים', דיווח חייל אלמוני מפלוגה א' לקצין האג"ם. 'קחו אותם ודלגו לאחור', הורה לו לוי, ולאחר שווידא שאין יותר חיילים על גבעה 17 הפעיל ארטילריה לעברה. זה היה המהלך שהכריע סופית את הסורים"
  19. יואב זיתון, המג"ד שאיבד עין בלבנון ה-2 נערך ללבנון ה-3, באתר ynet, 16 ביוני 2013
  20. סא"ל רון וייסל - צל"ש האלוף, באתר הגבורה, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה"
  21. יוסי יהושוע ואיתן גליקמן, צל"ש הוענק למפקד גדוד הסיור של גולני, ידיעות אחרונות, 10 בדצמבר 2003 10, כפי שהועלה באתר גדס"ר גולני
  22. יואב זיתון, מגן בגבול סוריה: פרס הרמטכ"ל לגדס"ר גולני, באתר ynet, 30 בדצמבר 2013
  23. 1 2 מיכאל אוריה, הצצה למהפכה המיוחדת ביחידת חוד החנית של גולני, באתר צה"ל, 27 בנובמבר 2018
  24. רפי קוצר, באתר גדוד הסיור של גולני
  25. רפי קוצר, "מחלקת הקומנדו". בתוך: בנימין עציוני (עורך), "אילן ושלח - דרך הקרבות של חטיבת גולני", הוצאת מערכות, 1950, עמודים 291-287
  26. מאיר עמית, "גדוד הפשיטה הממוכן". בתוך: בנימין עציוני (עורך), "אילן ושלח - דרך הקרבות של חטיבת גולני", הוצאת מערכות, 1950, עמוד 67
  27. משה ("מוסה") פלד ז"ל (1948-1949), מתוך אתר גדוד הסיור של גולני
  28. אביחי בקר, ארז של לבנון, הארץ, 1 במרץ 1999, כפי שהועלה באתר פרש
  29. חן קוטס-בר, "דווקא בגלל שאני כהנא", באתר nrg, 12 בפברואר 2004
  30. עמוס הראל, ערעורו של הנאשם המרכזי בהתעללויות בגולני נדחה ברובו, באתר הארץ, 19 באפריל 2001
  31. עמוס הראל, פרק 1 || תדע כל אם עברייה, באתר הארץ, 18 באפריל 2013
  32. אביחי בקר, "כבר לא שטן", הארץ, 26 במאי 2000
  33. עידן סונסינו, אימון מיוחד: סיירת גולני תרגלה שחרור בני ערובה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 במאי 2012
  34. איתי רום, זה כאילו קרה רק אתמול, באתר גלובס, 27 ביולי 2006
  35. עמוס הראל ואבי יששכרוף, "קורי עכביש", הוצאת ידיעות ספרים, 2008, עמוד 308
  36. אהוד ערן, "תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 166-163
  37. יואב לימור ואלון בן דוד, מקום ראשון: סיירת גולני, באתר ynet, 30 בינואר 2008
  38. ערו נבון, גולני של ליליס, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2014
  39. רקע על מיקי מוסברג
  40. איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 15
  41. עמוס הראל, אייזנקוט כבר לא יזכה לאידיליה עם המתנחלים, באתר הארץ, 17 ביוני 2003
  42. ניצן נוריאל - פרופיל, באתר גדס"רגולני
  43. אילן הררי, באתר גדס"ר גולני
  44. אביחי בקר, "שמע, הייתה לי טעות", הארץ, 26.03.1999, כפי שהועלה באתר פרש
  45. המ"פ שנפצע אתמול בכפר טובאס איבד רגל בלבנון, באתר הארץ, 14 ביוני 2002
  46. יואב איתיאל, חיילי עורב גולני לדורותיהם ציינו 40 שנה לפלוגה, "מגזין המושבות", 11.09.2014
  47. אביחי בקר, אל"ם א’ מח"ט גולני, דיוקן, מעריב מוסף שבת, 20 באוקטובר 1995, עמודים 8–9 ו-15, כפי שהועלה באתר פרש
  48. הצצה ראשונה לקורס שישנה את חטיבת גולני, אתר צה"ל, 29 בנובמבר 2017
  49. צל"ש יחידתי - גדוד אגוז, באתר הגבורה
  50. צל"ש יחידתי - גדוד אגוז, באתר הגבורה
  51. צל"ש יחידתי - פלס"ר גולני, באתר הגבורה
  52. צל"ש יחידתי - פלס"ר גולני, באתר הגבורה
  53. צל"ש יחידתי - גדוד 51, באתר הגבורה
  54. צל"ש יחידתי - גדוד 51, באתר הגבורה
  55. צל"ש יחידתי - גדוד 51 (הבוקעים הראשון) מגולני, באתר הגבורה
  56. תופסים צבע / מאת משה דוד, מוסף "המגזין", של מעריב 11/07/2011 עמודים 4-5
  57. מרוץ גולני, עמותת גולני
  58. מרוץ גולני, קרן לב"י האגודה למען החייל
  59. ניר (שוקו) כהן, שתי דקות, זוז: גולני, ריאליטי טירונות, באתר ynet, 16 באפריל 2013
  60. גולני - ריאליטי טירונות - פרקי הסדרה
  61. ערוץ 10 רכש מ-ynet את הסדרה "גולני – ריאליטי טירונות", באתר כלכליסט, 16 ביוני 2013
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.