חומה ומגדל

חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (19361939) ומעט לאחריהם.

מאפיינים

מבצעים אלו באו כתגובה לפרעות שביצעו הערבים ביישוב היהודי, ונועדו לקבוע "עובדות בשטח" על מנת להרחיב את גבולות ההתיישבות העברית - המדינה היהודית העתידית. כך עקפו את גזרות הספר הלבן של פאספילד, שהגביל את ההתיישבות היהודית. את המבצע יזם ארגון ההגנה, על פי הרעיון והתכנון של שלמה גור (גרזובסקי), שאימצו אותו המוסדות המרכזיים של היישוב העברי: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן הקיימת לישראל וההסתדרות. לקחו בו חלק בעיקר קיבוצים ותנועות מכל זרמי ההתיישבות: 12 יישובים מן הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 10 יישובים של הקיבוץ המאוחד, 5 קיבוצים של חבר הקבוצות, 3 יישובים של הקיבוץ הדתי, 13 מושבים של תנועת המושבים, 9 יישובים של הנוער הציוני ושל מכבי הצעיר ויישוב אחד של תנועת בית"ר. כוחות נוטרים ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על הקרקע.

היישובים הוקמו במהירות (לרוב במהלך יום אחד) כשחומרי הגלם הוכנו מראש. בליל ההקמה הוקם מגדל וסביבו גדר כבסיס ליישוב עתידי - ומכאן מקור השם. היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ועד מאי 1938 גם באישור שלטונות המנדט הבריטי. לאחר שהבריטים נמנעו החל ממאי 1939 מלתת אישורים, הוקמו היישובים גם ללא הסכמתם. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים. אזורים שהיו מנותקים זה מזה חוברו, והושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת גבולות מדינת ישראל במסגרת תוכנית החלוקה. סיפורו של גינוסר הוא ייחודי בכך שמטרת הקמת החומה והמגדל הייתה לפחות באופן חלקי, קביעת עובדה מוגמרת בפני אגודת פיק"א, בעלת הקרקע, ולא רק לצורך הגנה מפני ערבים[1].

ישנה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון של חומה ומגדל. למרות שמקובל למנות את כפר חיטים כיישוב "חומה ומגדל" הראשון, ישנם מקורות המציינים את ניר דוד כראשון[2]. טענה זו נסמכת כנראה על כך שכפר חיטים לא היה יישוב חומה ומגדל קלאסי, שכן מקימיו לא הקימו אותו בפועל אלא עלו למבצר שכבר היה קיים במקום[3].

מחלוקת נוספת היא לגבי היישוב האחרון ברשימה. יש המציינים את עמיר (29 באוקטובר 1939) כאחרון ברשימה[4]. יש המציינים את תחילת מלחמת העולם השנייה, 1 בספטמבר 1939, כסיום תקופת חומה ומגדל[5], ויש הכוללים ברשימה גם את כפר ורבורג שנוסד ביום 31 באוקטובר 1939, החורג משני הכללים לעיל.

רשימת היישובים

רשימת יישובי "חומה ומגדל" לפי תאריך הקמתם:[6]

"תֵּל-עָמָל, רִאשׁוֹנָה לְחוֹמָה וּמִגְדָּל...." כך הצהיר נתן אלתרמן בשירו ה"מגדל הראשון".

שם היישובתאריך ייסוד
1תל עמל (ניר דוד) (קיבוץ)10 בדצמבר 1936
2שדה נחום5 בינואר 1937
3גינוסר25 בפברואר 1937
4מסדה21 במרץ 1937
5שער הגולן21 במרץ 1937
6בית יוסף9 באפריל 1937
7משמר השלושה13 באפריל 1937
8טירת צבי30 ביוני 1937
9בני ברית (מולדת)4 ביולי 1937
10עין השופט5 ביולי 1937
11עין גב6 ביולי 1937
12מעוז חיים6 ביולי 1937
13"שער הנגב", שמיקומו מדרום לגדרה נקרא אחר כך (כפר סאלד)[7] ו-(חפץ חיים)[8]15 באוגוסט 1937
14כפר מנחם28 ביולי 1937
15אושה5 באוגוסט 1937
16צור משה13 בספטמבר 1937
17חניתה21 במרץ 1938
18שבי ציון (מושב שיתופי)13 באפריל 1938
19שדה ורבורג17 במאי 1938
20רמת הדר26 במאי 1938
21אלונים26 ביוני 1938
22מעלה החמישה17 ביולי 1938
23תל יצחק25 ביולי 1938
24בית יהושע17 באוגוסט 1938
25עין המפרץ25 באוגוסט 1938
26מעין צבי30 באוגוסט 1938
27שרונה16 בנובמבר 1938
28גאולים17 בנובמבר 1938
29אילון24 בנובמבר 1938
30נווה איתן25 בנובמבר 1938
31כפר רופין25 בנובמבר 1938
32כפר מסריק29 בנובמבר 1938
33מסילות22 בדצמבר 1938
34גשר13 באוגוסט 1939
35דליה1 במאי 1939
36דפנה3 במאי 1939
37דן4 במאי 1939
38שדה אליהו7 במאי 1939
39מחניים23 במאי 1939
40שדמות דבורה23 במאי 1939
41שורשים (ננטש ב-1939)23 במאי 1939
42הזורעים23 במאי 1939
43תל צור23 במאי 1939
44כפר גליקסון23 במאי 1939
45מעפילים23 במאי 1939
46משמר הים28 במאי 1939
47חמדיה23 ביוני 1939
48כפר נטר26 ביוני 1939
49נגבה12 ביולי 1939
50בית אורן1 באוקטובר 1939
51עמיר29 באוקטובר 1939
52כפר ורבורג31 באוקטובר 1939

המגדל ומקורותיו בבניה המחנאית

המגדלים של מפעל "החומה ומגדל" היו מגדלים אותם ניתן היה להקים בקלות ולהרים בקלות. המגדלים הושפעו ממגדלים שנבנו במחנות מחנאות של תנועות הנוער. שמואל מסטצ'קין, עוד בטרם היותו אדריכל בשנת 1928 תכנן מגדל מחנאי בסיסי במחנה הנוער העובד ביער בן שמן. מגדל זה הוא פיתח למגדל מרשים בהרבה במחנה התנועה בהרי הכרמל בשנת 1934. את המגדל השני ראה ידידו שלמה גור, והוא היווה השראה למגדלי המבצע שאף בתכנונם השתתף מסטצ'קין במסגרת פעילותו בהגנה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. דויד שליו, אנשי החומות - 25 שנה ליישובי חומה ומגדל בעמק הירדן, דבר, 30 במאי 1962
  2. אתר ניר דוד
  3. כפר חיטים, באתר "אדם בגליל
  4. כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980 עמ' 377
  5. יהודה זיו, "חוות שנלר", טבע וארץ, ניסן אייר תשמ"ה, מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?"), באתר סנונית
  6. התשתית לרשימה אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, הוצאת מעריב, 1973
  7. כפר סאלד במאגר מידע גלילי באתר בית יגאל אלון
  8. ראו במאמר של יהודה זיו לעיל
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.