חולות ראשון לציון

Click to Shrink Back

מפת אזור חולות ראשון לציון כיום (גוש החולות המערבי ששרד מהדיונה המקורית)

חולות ראשון לציון או חולות יפו הוא מתחם חולות ודיונות שהשתרע מפאתי יפו ועד לנחל שורק. לאחר בניה מסיבית נותרו מהחולות כ-28,000 דונם באזור שבין חולון ועד נחל שורק, על חוף הים התיכון. גושי החולות הגדולים ביותר שנותרו הם חולות ראשון לציון וחולות חולון.

היסטוריה

בעבר השתרעו החולות על שטח רחב של 59,000 דונם, מפאתי יפו ועד לנחל שורק, גבולו המזרחי של האזור חופף בערך לתוואי של כביש 412 שהוקם על הדרך הישנה שעקפה את אזור החולות. בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל הוענק שטח נרחב מהחולות לראשון לציון, שלא יכלה במשך שנים רבות לפתח שטח עצום כזה[1]. עם העלייה השלישית בשנות ה-20 החלו עולים להתיישב בצפון אזור החולות, בשכונות שהיוו את הבסיס לערים בת ים וחולון. לאחר הקמת המדינה התפתחו מאד בת ים וחולון ובת ים שנעדרה עתודות קרקע החלה לדרוש שיועברו לה כמה אלפי דונמים מאזור החולות לצורך פיתוחה של העיר. דרישה זאת נתקלה בהתנגדות עזה של ראש עיריית ראשון לציון[2]. בספטמבר 1973 החליטה ועדה של משרד הפנים להעביר לידי בת ים 900 דונם[3], אולם ביצוע ההעברה התעכב במשך שנים רבות בגלל ערעורים של ראשון לציון[4]. באמצע שנות השבעים הוחל בהקמת שכונות בחולות על ידי עיריית ראשון לציון. תחילה הוקמה גני יהודית, באמצע שנות ה-70[5], ולאחר מכן קריית כורש, שכונה של וילות של עולים מאיראן[6]. בתחילת שנות ה-80 החלה חברת קלרין לשווק דירות בשכונת פואבלו אספניול[7].

בראשית שנות ה-60 הוחל בהקמת השפד"ן באזור[8].

בעקבות הבנייה המסיבית באזור, רק פחות מ-50% מהאזור נותרו כחולות פתוחים. בעתיד, עם מימוש תוכניות הבנייה העתידיות, ייוותר מהשטח רק כחמישית ממה שהיה בו בעבר, כ-12,500 דונם.

מאפייני האזור

חלקים נרחבים מהחולות עשויים מכורכר, חמרה חולית ורכס כורכר חופי. החולות המזרחיים של הגוש מיוצבים מכוסים בצמחייה בגובה בינוני עד גבוה, שאר החולות מיוצבים או מיוצבים-למחצה. קו החוף של רוב האזור הוא נמוך.

מגוון ביולוגי

בעבר גוש החולות היווה בית גידול פורה לצמחי חולות ובעלי חיים ושימש כמסדרון ביולוגי לאזורי החוף הצפוני ובמקרים מסוימים כגבול תפוצה צפוני למינים אחדים. עם תוכניות הפיתוח של האזור נפגעו מינים רבים ואחדים מהם נכחדו מהשטח. שמורת חולות ראשון לציון מגנה על 8,000 דונם אך רק 5,000 דונם מתוך גוש החולות הם חולות לא-מופרים[9].

צמחייה

באזור תועדו עד כה כ-774 מיני צמחים, מתוכם 118 מיני צמחי חולות[9]. הפגיעה בחולות תרמה לפלישת מינים זרים לאזור כגון שיטה כחלחלה וטיונית החולות, המפרים את המערכת הטבעית ומהווים איום על בית הגידול הטבעי. גומא צפוף, ביקיה אנטולית, מגלית מצרית ואשל עב-שיבולת כנראה כבר נכחדו מהשטח. למינים נדירים אחרים כגון קדד לביד, שסיע שעיר וכמה נפוצים יותר כגון קיפודן פלשתי זהו אזור תפוצה צפוני. באזור צומחים 28 מינים אנדמיים[9].

בעלי חיים

החולות מהווים גבול תפוצה צפוני של מיני בעלי חיים חובבי חולות ופרוקי רגליים רבים. ביניהם הלטאה כוח אפור שנסוגה דרומה עקב הרס בתי גידול צפוניים במחצית המאה העשרים והנחש מטבעון מדבר.

חולות ראשון לציון

חולות ראשון לציון הם גוש החולות הגדול ביותר ששרד מהדיונה המקורית. רוב שטחי החולות בחלקיו המזרחיים של הגוש מיוצבים אך כמה אזורים בשטח הצבאי הסגור נותרו שמורים. באזור מוצעת שמורת טבע "חולות ראשון לציון", המשתרעת על כ-9,000 דונם. במרכז האזור נמצא השפד"ן, מפעל לטיהור שפכי גוש דן. חלק גדול מהשמורה הוא אזור צבאי סגור במסגרת מטווח 24. אתרים נוספים באזור הם מנחת ראשון לציון, מתחם יס פלאנט, אצטדיון הברפלד והסופרלנד.

חולות חולון

חולות חולון הם מובלעת חולות בין העיר חולון לראשון לציון. מבחינת מגוון ביולוגי אין הבדל מהותי בינם לחולות ראשון לציון אך האזור אינו מוגן ומיועד כולו לבינוי, פרט לרצועת חולות יחידה אשר נמצאת בנתיב הטיסה של המטוסים הממריאים מנתב"ג. עקב מגבלות רעש, הבינוי ברצועה זו אסור, והיא תיועד לפארק חולות עירוני[10].

תוכנית ח-500 הנמצאת בשלבי תכנון סופיים לפני פרסומה, קובעת כי במרכז המתחם מתוכננת ליבה ירוקה בשטח של כ-1,200 דונם לפיתוח של פארק חולות מטרופוליני. מרכז הפארק, המכונה 'הלב השמור', יכלול דיונות טבעיות בהיקף שלא יקטן מ-400 דונם, על-מנת לשמר מערכות אקולוגיות ייחודיות הכוללות מיני צמחים נדירים ומוגנים, שאין כמותם בשום מקום אחר במישור החוף. הטבעת שתקיף את 'הלב השמור' תהווה מעטפת חיצונית של הפארק, ותיועד לפעילויות  בילוי ופנאי כלל-עירונית[11].

גלריה

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. אברהם תירוש, בת ים: אין כוונה לפגוע בשכנים, יש לנו הבטחה משר הפנים, מעריב (עיתון), 20 בינואר 1970
    אברהם תירוש, ראש עיריית בת ים, מעריב (עיתון), 13 באוגוסט 1973
  2. א. סדומי, בת ים זקוקה לתוספת קרקע, דבר, 21 בספטמבר 1972
  3. א. סדומי, מחלוקת על 900 דונם חולות, דבר, 6 בספטמבר 1973
  4. טלי בשן, מנחם רוטשילד: ראשל"צ קרתנית ומגלומנית, מעריב (עיתון), 17 בדצמבר 1982

  5. שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אגד לשירות הציבור, דבר, 29 ביולי 1977 (מודעה)
  6. נדל"ן - עיריית ראשון לציון תמכור, מעריב (עיתון), 28 באוקטובר 1982
  7. זוג צעיר התחל מלמעלה, מעריב (עיתון), 29 בדצמבר 1980 (מודעה)
  8. אהרן פריאל, התקופה הקריטית של מפעל השפכים בחולות ראשון לציון, מעריב (עיתון), 15 בספטמבר 1970
  9. 1 2 3 שימור חולות מישור החוף: מסמך מדיניות, נובמבר 2003
  10. פארק החולות באתר עיריית חולון
  11. מידע תכנוני באתר מתחם ח-500 חולון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.