חוזה ורדן

חוזה ורדן של שנת 843 הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של לואי החסיד, נכדיו של קרל הגדול, חילקו ביניהם את האימפריה הקארולינגית.

ההסכם, שנחתם בורדן אשר בצפון-מזרח צרפת, סיימה את מלחמת האזרחים הקרולינגית בת שלוש השנים.

המאבק על האימפריה

עם מותו של לואי החסיד ב-840 לספירה, תבע בנו הבכור, לותאר הראשון , בעלות על קיסרות אביו ותמך בהמלכתו של אחיינו פפין השני כמלך אקוויטניה. לאחר שאחיו של לותאר, שארל הקירח ולודוויג הגרמני הביסו אותו בקרב על פונטני בשנת 841 וחתמו על שבועות שטרסבורג (842), הסכים לותאר למשא ומתן.

ההסכם

שלושת האחים כבר היו מבוססים בממלכות שונות, לותאר באיטליה, לודוויג בבאווריה, ושארל באקוויטניה.

בשנת 843 התכנסו שלושת האחים בעיר ורדן וחתמו על הסכם לפיו חולקה האימפריה לשלוש ממלכות שונות: לודוויג, לימים "לודוויג הגרמני", זכה בחלקה המזרחי של האימפריה במה שעתיד להיות גרמניה, לותאר זכה בחלק המרכזי של האימפריה, ארצות השפלה, אלזס, בורגונדי, פרובנס ואיטליה. כמו כן, בהיותו הבן הבכור, הוא זכה בתואר קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". שארל זכה בחלק המערבי, שהפך מאוחר יותר לצרפת. פפין השני קיבל את ממלכת אקוויטניה אבל היה תחת סמכותו של שארל.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.