זקרפטיה

זקרפטסקה אובלאסט (מחוז)
Закарпатська область

מבט על העיר רחיב
מדינה אוקראינה  אוקראינה
מושל גנדי מוסקל
מחוז משנה במחוז 13 + 5 ערי מחוז
ערים במחוז 11
בירת המחוז אוז'הורוד
שפה רשמית אוקראינית ובנוסף הונגרית במספר כפרים באזור מוקצ'בו שבמחוז
שטח 12,777 קמ"ר
אוכלוסייה
  במחוז
  צפיפות

1,241,887  (נכון ל-2006)
97.2 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
http://www.carpathia.gov.ua

לחצו כדי להקטין חזרה

מחוז זקרפטיה (אוקראינית: Закарпатська область - "זקרפטסקה אובלאסט", הונגרית: Kárpátontúli, רוסינית: Подкарпатьска област, סלובקית: Zakarpatská oblasť; ידוע גם כטרנסקרפטיה, קרפטורוס בפי תושבי המחוז או רותניה הקרפטית) הוא מחוז במערב אוקראינה. העיר העיקרית במחוז היא אוז'הורוד. ערים חשובות אחרות הן מוקצ'בו, ברהובה, חוסט וצ'ופ.

האזור נודע בעבר כרוס הקרפטית, ומשתרע על שטח של כ-12,800 קמ"ר.

היסטוריה

זקרפטיה הייתה חלק מאוסטרו-הונגריה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. אז עברה בין רומניה והונגריה בשנים 19181919. לבסוף צורף המחוז לצ'כוסלובקיה שהוקמה באותה עת יחד עם בוהמיה, מוראביה וסלובקיה. על פי ההסכמות של בוררות וינה הראשונה מ-2 בנובמבר 1938, השתלטה הונגריה על האזור. לאחר שחרורה ב-1944 בידי הסובייטים, זקרפטיה שוב הייתה לחלק מצ'כוסלובקיה אך הוענקה לברית המועצות בידי ממשלתו של קלמנט גוטוואלד כחלק מהרפובליקה הסובייטית האוקראינית ביוני 1945. לאחר התפרקות ברית המועצות נותר המחוז באוקראינה העצמאית, למרות שעלו דרישות במחוז מצד חלק מהתושבים לחזרה לצ'כוסלובקיה, מה שהפך בלתי ישים עם התפרקותה של זו האחרונה.

דמוגרפיה

אוכלוסיית החבל נאמדת ב-1,243,400 נפש נכון לשנת 2009. על פי מפקד האוכלוסין של אוקראינה שנערך בשנת 2001 במחוז מתגוררים 1,254,614 תושבים. כ-80.5% הם אוקראינים אתניים, 12.1% הונגרים, 2.6% רומנים, 2.5% רוסים, 1.1% צוענים, 0.5% סלובקים ו-0.3% גרמנים. מועדונים, בתי ספר ומרכזי תרבות פועלים עבור כל אחת מהקהילות בשפתה. על אף שבמפקד האוכלוסין של 2001 לא נכללה האפשרות לבחור בלאום הרוסיני[1] ציינו 10,100 משתתפים במפקד את עובדת היותם רוסינים. ב 7 במאי 2007 המועצה של המחוז הכירה ברוסינים כמיעוט לאומי במחוז, עם זאת אוקראינה עצמה לא מכירה בלאום הרותני. בזקרפטיה שוכנים כ-14,000 צוענים, רוב צועני אוקראינה.

חלוקת האוכלוסייה על פי לאום במפקדים של: 1880, 1989, 2001 **
לאוםאוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 2001אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 2001אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1989אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1989אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1880אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1880
אוקראינים1,010,10080.5976,74978.4
הונגרים151,50012.1155,71112.5105,34325.7
רוסים31,0002.549,4564
רומנים32,1002.629,4852.416,7134.1
צוענים14,0001.11
רוסינים10,1000.8244,74259.8
צ'כים וסלובקים *5,6000.50.68,6112.1
גרמנים3,5000.30.331,7457.8
אחרים1,8170.5
  • * במפקדים של 2001 ו-1989 המספרים מתייחסים לסלובקים בלבד.
  • ** לגבי כל המפקדים מתייחס לאזורים השייכים למחוז זקרפטיה.

יהודים

עדויות כתובות ראשונות להימצאות של יהודים באזור קיימות החל מהמאה ה-17. בעקבות פרעות חמלניצקי היגרו יהודים לחבל. בסוף הרבע הראשון של המאה ה-18 נספרו בחבל כ-450 יהודים השייכים לכ-100 משפחות. לאחר חלוקת פולין של שנת 1772 והפיכתה של גליציה לחלק מאוסטריה גבר זרם המהגרים היהודים מגליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גרמה ההתקפה הרוסית לגל פליטים יהודים מגליציה ויותר מאוחר בעקבות פלישת רומניה לדרומה של טרנסילבניה גל נוסף של פליטים יהודים הגיע מדרום.
בשנת 1924 הוקמה גימנסיה עברית במוקצ'בו שבראשה עמד חיים קוגל וכעבור עשור בשנת 1934 הוקמה גימנסיה עברית נוספת באוז'הורוד.
כמאה אלף יהודים התגוררו בחבל במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, עד גירושם באביב 1944 לאושוויץ. עוד לפני כן בקיץ 1941 גורשו על ידי הונגריה כ-20 אלף יהודים בעלי אזרחות זרה[2] מהחבל לגליציה ומרביתם נמסרו לאיינזצגרופן בקמניץ פודולסקי, כ-15 אלף מהם נרצחו ביריות במשך 3 ימים בסוף 1941. באפריל 1944 הוקמו 17 מחנות ריכוז עיקריים בחבל בהם הוחזקו 144,000 יהודים. החל מ-15 במאי 1944 עד ה-7 ביוני גורשו בכל יום 14,000 יהודים מהגטאות הללו לאושוויץ. רוב יהודי החבל נספו בשואה.
כיום מתגוררים כמה מאות יהודים בחבל, בעיקר בערים חוסט, מוקצ'בו, ואוז'הורוד.

מספר היהודים בזקרפטיה על פי מפקדי אוכלוסין
שנהעורכת המפקדמספר יהודים שנמנואחוז מכלל האוכלוסייה
1910*אוסטרו-הונגריה129,00015.21
1921צ'כוסלובקיה93,023**15.28
1930צ'כוסלובקיה102,542כ-15
1941הונגריה146,19914.2
  • האזורים שנכללו במפקדים שונים במעט ממפקד למפקד בהתאם למדינה שבריבונותה ישב המחוז.
  • * כולל דרום מרמורש וחלקו הדרומי של אזור אוגוצ'ה.
  • ** על פי[3] מספר היהודים במפקד של 1921 היינו 93,341.
חלוקת היהודים בזקרפטיה לאזורים על פי מפקד אוכלוסין משנת 1910
אזוריישובאחוז היהודים מכלל האוכלוסייהכלל האוכלוסייה
אונגווראונגוור (אוז'הורוד)13.416,919
אונגוורשאר האזור8.5145,170
ברגברגסז (ברהובו)30.212,933
ברגמונקאץ' (מוקצ'בו)44.417,275
ברגשאר האזור10.7206,403
אוגוצ'הכל האזור12.991,755
מרמורשמרמורשסיגט (סיגט)37.421,370
מרמורששאר האזור17.2336,335
כל זקרפטיהכל החבל15.21848,000

כלכלה

כלכלת המחוז מבוססת בעיקרה על סחר עם המדינות השכנות, גידול גפנים ליין ויערנות.

גאוגרפיה

זקרפטיה ממוקמת בדרומה של מערב אוקראינה. המחוז גובל בצפונו במחוז איוונו-פרנקיבסק ובמחוז לבוב שבאוקראינה, בפינתו הצפון מערבית גובל המחוז בפרובינציית פודקרפאטי של פולין, במערב בקרבת נהר אוּז' (ס: וּה, ה: וּנג) גובל המחוז במחוז פרשוב ומחוז קושיצה של סלובקיה, בדרום מערב בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סאבולץ'-סאטמר-ברג של הונגריה, בדרום בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סאטו מארה ובמחוז מרמורש שברומניה.

המחוז נמצא כולו בהרי הקרפטים ושטחו הוא 12,777 קמ"ר. המרחק ממזרח למערב המחוז הוא 184 ק"מ ואילו מהצפון לדרום 80 ק"מ.

חלוקה אדמיניסטרטיבית

המחוז מחולק ל-13 מחוזות משנה ו-5 ערים הכפופות ישירות למחוז: ברהובה, צ'ופ, חוסט, מוקצ'בה ובירת המחוז אוז'הורוד. במחוז 11 ערים, 19 עיירות ו-579 כפרים.

רשימת 13 מחוזות משנה שבמחוז:

  1. אזור ברהובה
  2. אזור אירשבה
  3. אזור חוסט
  4. אזור מיז'היריה
  5. אזור מוקצ'בו
  6. אזור פרצ'ין
  7. אזור רחיב
  8. אזור סבליאבה
  9. אזור טייצ'יב
  10. אזור אוז'הורוד
  11. אזור וליקי ברזני
  12. אזור וולווטס
  13. אזור וינוהרדיב
הערים והעיירות הגדולות ביותר בזקרפטיה
עיר/עיירהמספר תושבים
אוז'הורוד116,400
מוקצ'בו93,738
חוסט31,083
וינוהרדיב27,600
ברהובה24,274
רחיב17,000
סבליאבה16,217
טייצ'יב9,256
מיז'היריה9,133
אירשבה9,000
וליקי ביצ'קיב8,920
סולוטבינו8,774
דוּבוֹבה8,745
וליקי לוצ'קי8,540
צ'ופ8,436
אילניצה8,420
בושטינה8,091

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Eden, Joseph, The Jews of Kaszony, Subcarpathia, New York: self-publishing, 1988.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. האפשרות לבחור בלאום הרותני לא נכללה במפקד האוכלוסין בשל העובדה שאוקראינה לא מכירה ברוסינים כלאום נפרד אלא כקבוצה אתנית המהווה חלק מהלאום האוקראיני.
  2. רוב בעלי האזרחות הזרה היו שייכים למשפחות שהתגוררו באזור במשך 50–100 השנים שקדמו לגירוש.
  3. The Jews of Kaszony, Subcarpathia by Joseph (Einczig) Eden.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.