זכריה (מושב)

זכריה
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] 268 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,108 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.7% בשנה עד סוף 2018

זְכָרְיָּה, הוא כפר ומושב ליד העיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה. "לפי המסורת נקרא הכפר על שמו של זכריה הנביא שאת קברו מראים בכפר"[2] ושמו נשתמר בשם הכפר הערבי זכריא.[3],[4]

מקורו של היישוב בתקופה הביזנטית, והוא מופיע במפת מידבא. על פי המסורת הנוצרית נקבר במקום זכריה, אבי יוחנן המטביל והישוב נקרא על שמו. המוסלמים שמחשיבים את זכריה לאחד מנביאי האסלאם אימצו את המסורת, ובנו מסגד במקום הקבר. מבנה המסגד הנטוש שוכן עד היום במרכז היישוב.[5]

עד מלחמת העצמאות התגוררו במקום כ-1,200 תושבים[6][7] שהתפרנסו בעיקר מחקלאות וגידול בקר וצאן. בסופה של מלחמת העצמאות נשארו בכפר כ-600 מתושביו.[8] לאחר שהיישוב שהיה יישוב ספר, סבל מהתנכלויות רבות מצד מסתננים וסבל מבעיות כלכליות וחברתיות קשות, הוחלט בהחלטת ממשלה בינואר 1950 לפנות את תושבי הכפר הערבים וליישב במקומם אוכלוסייה יהודית בלבד.[9]

בסוף שנת 1950 יושבו בכפר עולים מכורדיסטן מאזור ברזן שבעיראק[10].

לפי מקורות זרים, בסיס טילי יריחו של מדינת ישראל, הנושאים חימוש גרעיני, ממוקם בסביבות המושב.[11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו זכריה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. זאב וילנאי, היישובים בישראל, הוצאת דבר, תשי"א, 1951, ע"מ 107
  3. ערבית: زكريا
  4. כל מקום ואתר, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1985, ע"מ 146
  5. מירון בנבנישתי, חלום הצבר הלבן, כתר, 2012, עמ' 112
  6. עולים מעיראק לכפר זכריה, מעריב (עיתון), 24 במאי 1950
  7. מיכאל יעקובסון: על המסגד ביישוב שנותר מהכפר הערבי ששכן במקום, 'חלון אחורי', 4.5.12
  8. זכריה, אתר מפה
  9. כפר זכריה יפונה, חרות, 17 במאי 1950
  10. שפי גבאי, עולי כורדיסטן מתערים בישראל, דבר, 13 ביולי 1962
  11. Israeli nuclear forces, 2002
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.