זולתנות

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חוסר פירוט.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

זוּלָתָנוּת (בלועזית: אַלְטְרוּאִיזְם) היא נטייה, רצון או תכונה של עזרה לזולת, המתבטאת בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.

המונח נטבע על ידי הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט בצרפתית, כהפך של אגואיזם.[1][2] הוא נגזר מאיטלקית, מהמילה altrui, אשר בתורה נגזרה מהמילה הלטינית alteri, שמשמעה "אנשים אחרים" או "מישהו אחר".[3]

זולתנות מתבטאת באמצעות הדגשת רווחת אחרים, תוך צמצום או התעלמות מרווחה פרטית. ברמה קיצונית יותר היא יכולה להתבטא גם בהקרבה עצמית מודעת למען הזולת.

זולתנות הוא גם שמה הנרדף של דוקטרינה מוסרית הממליצה על התנהגות זולתנית (אלטרואיסטית). למושגים אלו יש היסטוריה ארוכה בחשיבה הפילוסופית והאתית ולאחרונה הם הפכו לנושאי שיחה בקרב פסיכולוגים, סוציולוגים, אתולוגים ואנשי מחקר באקדמיה. השיטות השונות וההתפתחות בחקר תחומים אלו מובילים לנקודות מבט שונות על האלטרואיזם.

חשוב להדגיש צד נוסף במשוואה - אין הענקה בלי יכולת קבלה כי כל מתנה זקוקה לכתובת. קבלה, בניגוד למה שנהוג לחשוב, אינה החלטה פאסיבית, אלא דרושה החלטה אמיצה לבחור לקבל[דרוש מקור]. דרוש הרבה אמון כדי לדעת לקבל. אמון בנותן ואמון בעצמי שאני ראוי לקבל.

אין זה נכון לחשוב שקיים אדם המסוגל רק לתת, או לחלופין רק לקבל. יש קשר הדוק בין נתינה לקבלה. לעיתים, מי שחסום בקבלתו, חסום גם בנתינתו. כדברי הרמח"ל: "אין המשפיע יכול להשפיע אלא כפי יכולת המקבל לקבל".


זולתנות במקורות

מונח דומה לזולתנות ביהדות הוא גמילות חסדים, אחד מיסודות העולם, עליה נאמר במסכת אבות:

""על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים."

זולתנות בהגדרתה הפילוסופית באה לידי ביטוי בתנ"ך במצוות עשה רבות; לדוגמה: מצוות מתנות עניים, שמיטה, מצוות הצדקה, ציוויי התורה ביחס לגרים, וציוויים דומים ביחס ליתומים ואלמנות,[4] והן בפסוקים כלליים יותר; לדוגמה: עולם חסד יבנה[5] או "ואהבת לרעך כמוך".[6] אמנם יש לציין כי היהדות אינה תומכת בהתמסרות קיצונית למען הזולת על חשבון העצמי, וכדברי רבי עקיבא "חייך קודמים"[7]


ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "altruism (n .)". Online Etymology Dictionary. Douglas Harper. בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2014. 
  2. Teske, Nathan (2009). Political Activists in America: The Identity Construction Model of Political Participation. University Park, Pa.: Pennsylvania State University Press. עמ' 101. ISBN 9780271035468. 
  3. Ciciloni, Ferdinando (1825). A Grammar of the Italian Language. London: John Murray. עמ' 64. 
  4. למשל, "אלמנה ויתום לא תענון", ספר שמות, פרק כ"א, פסוק כ"א
  5. ספר תהילים, פרק פ"ט, פסוק ג'
  6. ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח
  7. בבא מציעא, דף סב, א
  8. ‫פרק מספר, מלחמה או שלום? פרק ראשון מתוך הספר "מחיר האלטרואיזם" מאת אורן הרמן, באתר "הידען", 14 בפברואר 2013‬
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.