ויטוריה (ברזיל)

ויטוריה
Vitória

חוף קנטו בוויטוריה
מדינה ברזיל  ברזיל
מדינה אספיריטו סאנטו  אספיריטו סאנטו
שטח 93 קמ"ר
תאריך ייסוד 1551
אוכלוסייה
  בעיר
  במטרופולין
  צפיפות

313,312  (נכון ל-2005)
1,627,651  (נכון ל-2005)
3,360 נפש לקמ"ר (נכון ל-2005)
אזור זמן UTC -3
http://www.vitoria.es.gov.br

ויטוריהפורטוגזית: Vitória) בירת מדינת אספיריטו סאנטו שבברזיל. ויטוריה שוכנת על אי קטן במפרץ שבו נפגשים מספר נהרות עם הים. שטחה 211 קמ"ר ומתגוררים בה כ-313,300 נפש (נכון ל-2005). בשטח המטרופולין, הכולל בנוסף לאי את אזורי המגורים הסמוכים לאי ביבשת עצמה (הערים וילה וליה, ויאנה, סרה וקריאסיקה) יש 1,612,885 תושבים (2005) והיא ה-14 בגודלה בברזיל. גובהה הממוצע של העיר הוא 3 מטרים בלבד מעל פני הים.

ב-1998 דירג האו"ם את ויטוריה כבירה הרביעית בברזיל באיכות החיים, על סמך דירוג הערים מבחינת בריאות, חינוך ופרויקטים לשיפור חברתי. עם זאת, ויטוריה מדורגת במקום גרוע מבחינת אלימות ופשיעה. שיעורי הרצח בויטוריה ובאזורי הסביבה הם מן הגבוהים בברזיל.

כלכלה

כלכלתה של ויטוריה מבוססת במידה רבה על תעשייה, אך היא גם עיר נמל חשובה ובה 3 נמלים. ככזו, לויטוריה חשיבות רבה לאזור בייצוא מוצרים מקומיים (הן חקלאיים והן תעשייתיים). מישור חשוב נוסף בכלכלה הוא שוק הדיור, שאותו ניתן לראות בקלות דרך רבי הקומות הרבים למגורים.

היסטוריה

ויטוריה הוקמה על האי ב-1551 זמן קצר לאחר בואו של וסקו פרננדס קוטיניו לוילה וליה שם יישב מתיישבים לראשונה. עד מהרה נוספו לאי תושבים רבים כשגברה הסכנה ביבשת. שיקולים אחרים, כדוגמת התקפות מצד סוחרים הולנדים וצרפתיים, בחיפוש קנה סוכר, תרמו אף הם לבחירה של אי זה כבית למתיישבים.

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19, ויטוריה נראתה עדיין כעיר אגררית נחשלת. הבירה המסחרית של אספיריטו סאנטו באותה העת הייתה קשואיירו דה איטפמירין, אשר הייתה מקושרת בעיקר לריו דה ז'ניירו, ועל כן הפיתוח הכלכלי של קשואיירו דה איטפמירין סייע בפיתוח ריו זה ז'ניירו ולא של ויטוריה. רק לאחר הקמת הרפובליקה הישנה ב-1889, פעלו המושלים של אספיריטו סאנטו לפתח את ויטוריה ולהביא למודרניזציה בעיר.

ב-1892 עלה מוניז פריירה לשלטון, בו החזיק במשך שתי כהונות שכל אחת מהן בת ארבע שנים. בהנהגתו החלו בסלילת כבישים, בתכנון פיתוח העיר, ובקבלת הלוואה של 700 מיליון פרנקים צרפתיים לבניית חיבור רכבת לקשואיירו דה איטפמירין. פריירה חשב על הפניית יצוא והכנסות דרך הבירה, וכך לקדם את צמיחתה. ב-1894 הראתה העיר סימני צמיחה שנבעו בעיקר מפעילות נרחבת של נמל ויטוריה, ומהמחירים הגבוהים של הקפה, שהיה מוצר הייצוא העיקרי של המדינה באותה העת. הכסף שנכנס בפעילות כלכלית זו דרבן את המודרניזציה של העיר.

ב-1908 היה ז'רונימו מונטיירו למושל המדינה והמשיך בפיתוח האורבני. במהלך תקופתו בתפקיד עלתה ויטוריה על קשואיירו דה איטפמירין כמרכז מסחרי. עובדה זו נתמכה בסיום בניית קו הרכבת שקישר בין שתי הערים ב-1911 ובשיפור במתקני הנמל. במהלך תקופה זו נבנו מיזמים רבים כדוגמת הקמת בתי ספר, פארק מוסקוסו, בית החולים סנטה קאסה דה מיסריקורדיה ובית הקברות סנטו אנטוניו. מונטיירו היה אחראי גם על מיזמים נוספים כדוגמת יצירת ארכיון ציבורי, ספריית המדינה ומוזיאון המדינה.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.