התקופה השושלתית הקדומה

התקופה השושלתית הקדומה או התקופה הארכאית היא תקופה בהיסטוריה של מצרים העתיקה. תחילתה עם איחוד מצרים התחתונה עם מצרים העליונה סביב שנת 3100 לפנה"ס, על ידי נערמר. בכך נוסדה שושלת הפרעונים הראשונה, ובאה לידי סיום התקופה הקדם שושלתית.

במהלך תקופה זו שלטו במצרים השושלת הראשונה והשנייה. סופה של התקופה בשנת 2686 לפנה"ס, עם ייסוד הממלכה הקדומה. 

בתקופה זו הומצא הכתב ההירוגליפי במצרים.

השושלת הראשונה

מלכי השושלת הראשונה שלטו במצרים המאוחדת משנת 3050 לפנה"ס ועד ל-2890 לפנה"ס:

שםתאריכי שלטוןהערות
חור אחע3050 לפנה"ס"הורוס הלוחם". יש הרואים בו את מנס, אולם ככל הנראה היה למעשה יורשו
צ'ר57 שנים-
צ'ת-ידוע גם כ ואצ'י, "מלך הנחש"
דן14–20 שניםנקרא גם וּדימוּ
אצ'יב26 שנים-
סמרחת9–18 שנים-
קעבערך 2916–2890 לפנה"סידוע גם ככאע

השושלת השנייה

מלכי השושלת השנייה שלטו במצרים משנת 2890 לפנה"ס ועד ל-2686 לפנה"ס:

שםתאריכי שלטוןהערות
חותפ סח'מויהחל מ-2890 לפנה"ספירוש שמו, "רגיעת שני הכוחות", מרמז על התוהו ששרר בממלכה בתום תקופת השושלת הראשונה
רע נב39 שניםידוע גם כ"נב-רע", שמו קשור לאל השמש רע
ני נתר23 שנים-
וּנג8 שנים-
סֶנֶצ'20 שנים-
פרי יב סן17 שניםשמו הקודם פרי-נ-מעאת, בתקופתו התפלגה החברה למאמיני האל סת ולמאמיני האל הורוס
חעא סח'ם?-
חעא סח'מוי?יש המזהים אותו עם קודמו ברשימה. פירוש שמו: "שני כוחות שווים" מרמז על איחוי הקרע בין מאמיני שני האלים שקרה בתקופת סבו והשגת שקט פוליטי.

ראו גם

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.