הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל של הטכניון בחיפה נוסדה בשנת 1954, והיא עוסקת בהכשרה של מהנדסים בתחום התעופה והחלל. דיקאן הפקולטה הוא פרופ' יעקב כהן.

היסטוריה

הפקולטה הוקמה בשנת 1954 כמחלקה להנדסה אווירנאוטית לאחר שפרופסור סידני גולדסטיין שכנע את נשיא הטכניון בזמנו יעקב דורי ואת ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחשיבותה. הפקולטה התרחבה והתפתחה במהירות, במקביל להתפתחותם של התעשיות האווירונאוטיות בישראל. לאחר מלחמת ששת הימים התרחבה הפקולטה בעקבות הגדילה בהיקף הפעילויות בהנדסה אוירונאוטית בפיתוח ובייצור מערכות מוטסות בתעשייה האווירית, ברפאל, ובתעשיות הביטחוניות. עם תחילת הפיתוח והייצור של מטוסים כחול-לבן בתעשייה האווירית, שגדלו הביקושים למהנדסים אוירונאוטיים ולצורך בביצוע מחקרים ופיתוחי תשתית רבים.

בוגרי הפקולטה

מיזם לוויין הטכניון

באמצע שנות ה-90 החלו סטודנטים בטכניון במאמץ פיתוח לוויין זעיר בהסתמך על טכנולוגיות חלל חדישות. הסטודנטים, בליווי אנשי הסגל, בנו לוויין שמשקלו 50 ק"ג ואשר צורך פחות מ-17 ואט. מרבית החומרה ללוויין נתרמה על ידי חברות ישראליות, שרצו לבחון רעיונות חדשים ופיתוחים מקוריים בסביבת חלל, על גבי לוויין. הרעיון, היוזמה והפיתוח היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומר משה שחר.

עלות הפיתוח של שני הלוויינים עמדה על כ-8 מיליון דולר. הלוויין הראשון שנבנה שוגר על גבי טיל רוסי במרץ 1995. השיגור נכשל והלוויין לא הצליח להגיע למסלול. הלוויין "טכסאט-2" שנבנה בעקבותיו שוגר בהצלחה ביולי 1998 ופעל במשך 11 שנים, עד 2010[1].

הלווין הוא פרי פיתוח של הטכניון, במסגרת מכון אשר לחקר החלל, בשיתוף עם המחלקה לפיזיקה, הפקולטה להנדסה אווירונאוטיקה וחלל, סוכנות החלל הישראלית, המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית ותעשיות חלל שונות בארץ, בראשן התעשייה האווירית לישראל. בתכנון הלוויין ובבניית מערכותיו השתתפו מספר מומחים וסטודנטים מהטכניון. הניסויים היו מהראשונים מסוגם בעולם.

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.