העי

הָעָי היא עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל. עיר זו, היא העיר השנייה שיהושע כבש במסעותיו לכיבוש ארץ ישראל (ספר יהושע, פרק ז', פרק ח').

הזיהוי הנפוץ ביותר במחקר המודרני לעי, הוא עם אֶ-תֵל ("התל") הסמוך לבית אל, או בסמוך לה, תחת הגרעין העתיק של הכפר דיר דבוואן.

העי במקרא

העי נזכרת בספר בראשית בסיפור מסעותיו של אברהם אבינו,[2] ולאחר מכן במסגרת כיבושיו של יהושע בן נון, וברשימת הערים אליהם שבו עולי בבל בתקופת שיבת ציון[3]. ישנם המזהים אותה גם עם העיר עַיַּת שנזכרה במסעו של סנחריב לירושלים[4]

כיבוש העי על ידי יהושע

יהושע בן נון שלח מרגלים אל העי, כפי שנהג לפני כיבוש יריחו, כדי ללמוד על מצב העיר לפני ההתקפה. בחזרתם טענו המרגלים כי די ב-2000 עד 3000 חיילים לכיבוש העיר. יהושע אכן שולח 3000 לוחמים אשר נסים בקרב, ו-36 מהם נהרגים.

לאחר המפלה יורד המורל במחנה ישראל, יהושע מתפלל לה' אשר משיב לו כי סיבת הכישלון היא שאחד מישראל מעל בחרם שנלקח שלל ביריחו. יהושע מצווה על העם להתקדש, ולמחרת מטיל גורלות, כדי למצוא מי מעל בחרם. בתום התהליך עולה בגורל עכן בן כרמי אשר מודה, נסקל למוות ונשרף עם רכושו.

לאחר פרשת עכן, ה' מבטיח ליהושע כי בקרב השני ינצחו לוחמיו. ה' מצווה להרוג את כל יושבי העי ואת מלכה, ואת הרכוש לקחת כשלל לבני ישראל. יהושע בוחר 30,000 אנשי צבא, ושולח אותם בלילה למארב. תוכנית הקרב הייתה כי הצבא יתקדם לכיבוש העי וייסוג, כבפעם הראשונה, כך שיושבי העי יצאו מעירם וירדפו אחרי הצבא הנסוג. אז ייצאו הלוחמים מהמארב ויכבשו את העיר.

תוכניתו של יהושע עלתה יפה והלוחמים מן המארב כבשו את העיר ושרפו אותה. משראו לוחמי העי את עירם נשרפת איבדו את רוח הלחימה וניגפו לפני ישראל. בסיום הקרב נמנו כ-12,000 הרוגים מלוחמי העי, ואת המלך תלה יהושע על עץ.

ארכאולוגיה

אֶ-תֵל הוא אתר ארכאולוגי ששטחו מאה דונם בקירוב, ועליו ערמות אבנים גדולות.

האתר נסקר ונחפר על ידי משלחות שונות במהלך המאה השמינית לאלף השישי.

התיעוד הקדום ביותר של חרבת א-תל שנמצא כיום הוא סקר שערך אדוארד רובינסון בארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ח, רובינסון ביקש למצוא את חורבות העיר "העי" המקראית בשטח שממזרח לבית אל והתלבט בין חרבת א-תל וחרבת ח'ין[5] ולבסוף, משלא נמצא תל מתאים יותר נבחרה ח' א-תל. חשוב לציין כי מאוחר יותר התברר שהתכוון רובינסון לתל אשר מוכר כיום בשם אלכּדירה[6] ולא לח' א-תל שממערב לדיר דיבּון.[7]

בשנות התש"י עד שנות התש"ל, נערך סקר נוסף בארץ ישראל בראשות ויקטור גרן, גרן מסכים עם קביעתו של רובינסון בדבר מיקומה של העי המקראית בח' אל כדירה.

יש שהציעו לזהות את א-תל עם העיר הכנענית הגדולה "בית און" שהייתה חרבה בזמן מלחמת יהושע ושימשה רק כנקודת ציון, בעוד שהעי היה יישוב קטן ששכן בסמוך לתל, ואולי נקרא על שמו[8][9].

הגאוגרף וחוקר התנ"ך בן ציון לוריא זיהה את העי עם תל או חורבת "ג'אבר א-תנתאני", אשר נמצאת מדרום מזרח ליריחו בקצה הערבה בדרך העולה כיום לירושלים במרחק של שלושה מילין (כארבעה וחצי ק"מ) מיריחו שלאחר החורבן[10]. הרב יואל בן נון הציע לזהות את העי עם ח'רבת מרג'מה הסמוכה לעין סמיה[11].

לקריאה נוספת

  • לאה מזור, "הסיפור אודות הניצחון על העי (יהושע ח): עיוני נוסח וספרות", בתוך: שרה יפת (עורכת), המקרא בראי מפרשיו: ספר זיכרון לשרה קמין, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ד, עמ' 108-73.
  • רון לביא, "מקדש A בתל העי - איפכא מסתברא", ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, ירושלים: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 2011, עמ' 275-282.
  • בן ציון לוריא, "מקומה של העי", בתוך: גלילות במולדת: מסות ומחקרים בהיסטוריה ובטופוגרפיה של ארץ ישראל, ירושלים: קרית ספר, תש"ז, עמ' 213-231.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. למעשה, המשנה כותבת כי התלייה מתבצעת בקשירת שתי הידיים בחבל ולא סביב הצוואר. ראו משנה, מסכת סנהדרין, פרק ו', משנה ד'.
  2. בראשית, י"ב, ח'; י"ג, ג'.
  3. עזרא, ב', כ"ח; נחמיה, ז', ל"ב.
  4. ישעיהו, י', כ"ח. כך הציע הרב יואל בן נון במאמר על העי באתר דעת, גם נדפס במחקרי יהודה ושומרון, תשנ"ב/1992.
  5. 645854/225604 רשת ישראל החדשה
  6. 645220/225629, רשת ישראל החדשה
  7. Albright, W. F. 1924, Appendix V-Ai And Beth-Aven, AASOR Vol. 4. pp. 141-142.
  8. הרב יהודה אליצור והרב יהודה קיל, אטלס דעת מקרא, מוסד הרב קוק, תשנ"ח 1998, עמ' 132; הרב יהודה אליצור, "ויצא מבית אל לוזה":למהלכו של גבול בנימין-אפרים, באתר "דעת".
  9. בן ציון לוריא, "מקומה של העי", בתוך: גלילות במולדת: מסות ומחקרים בהיסטוריה ובטופוגרפיה של ארץ ישראל, ירושלים: קרית ספר, תש"ז, עמ' 213-231.
  10. הרב יואל בן נון, "בא על עית..." - פתרון חדש לזיהוי העי, באתר "דעת", גם נדפס במחקרי יהודה ושומרון, תשנ"ב/1992.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.