המסע הלילי של מוחמד

המסע הלילי של מוחמדערבית: الإسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') היא אמונה על מסע "עלייתו" של הנביא מוחמד השמיימה. מאורע זה התרחש, על פי אמונת מרבית המוסלמים כיום, ב-27 ברג'ב (رجب), החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי בשנת 621. בהתאם למסורת המקובלת היום על רובם של המוסלמים, במסעו הלילי נסע הנביא מוחמד ממכה ל"מסגד הקיצון" (הוא מסגד אל-אקצא בירושלים, לפי דעות מאוחרות לתקופת הפרשנות הקלאסית של הקוראן) על גבי בהמה פלאית ששמה אל-בוראק (البراق) ובלוויית המלאך גבריאל "עלה" מהר-הבית לרקיע השביעי. בשמים הוא קיבל את מצוות התפילה (צלאה) - אותה מצווים המוסלמים לערוך חמש פעמים ביום, ואת כיוון התפילה - לכיוון מכה.

מסורות ופרשנויות לגבי המקום שאליו נסע מוחמד

ייתכן ומסורת המסע הלילי מבוססת על המסופר בספר דניאל: "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָף".[1][2]

כיום מקובל כמעט על כל המוסלמים כי המקום המכונה בקוראן אל-מסג'ד אל-אקצא ("המסגד הקיצון"), ואשר אליו נסע מוחמד, הוא הר הבית בירושלים. פירוש הפסוק בקוראן כמסע לילי לירושלים החל בתקופת השליט האומיי, עבד אל-מלכ בן מרואן. באותה תקופה השתלטו מורדים שהתנגדו לשלטון המרכזי על העיר מכה.

ההיסטוריונים אל-ואקדי (סוף המאה ה-8) ואל-אזרקי (המאה ה-9) קבעו ש"המסגד הקיצון" הוא מסגד שנמצא במרחק 10 מילין מהכעבה, ולא בירושלים.[3] לפי הגאוגרף המוסלמי מהמאה ה-9 אחמד אל-יעקובי, ניסה עבד אל-מלכ למנוע מתושבי סוריה לבקר במכה בתקופה זו בעקבות חששו שהם יושפעו מהרעיונות של המורדים. על כן הוא בנה את מסגד אל-אקצא על הר הבית, וטען כי הוא "המסגד הקיצון" שנזכר במסע הלילי של הנביא, כדי לתת למסגד שבנה הילה דתית, כך שירושלים תשמש כתחליף למכה בתקופה הזאת. לדעתו של היסטוריון מוסלמי אחר, מוקדסי, שחי בירושלים במאה העשירית, נבנה מסגד אל-אקצא כמקום קדוש למוסלמים בירושלים בעקבות התחרות הדתית שהייתה בין הנוצרים לבין המוסלמים בעיר. על פי דעה זו, בניית מסגד אל אקצא וייחוסו לפסוק מהקוראן, נועדה להגביל את ביקורי המוסלמים בכנסיות הנוצריות ובמטרה לשכנע את הנוצרים להתאסלם. מאחר שבתקופה זו האמינו הנוצרים כי חורבן בית המקדש היה נס שאותו ייחסו לאותו האיש, האמינו המוסלמים כי בנייתו מחדש על ידי המוסלמים תגרום להחלשת הטענה הזאת, ותוכיח כי הדת המוסלמית היא הדת האמיתית.

אף על-פי-כן, בעבר היו גם מסורות ופרשנויות אחרות בנושא המסע הלילי של הוגים דתיים שהחזיקו בדעת מיעוט ודעתם לא התקבלה. בימי הביניים המוקדמים היו זרמים פוליטיים מסוימים שניסו לתת הילה דתית לעיר אל-מדינה טענו שהמסע הלילי היה לעיר מדינה ולא לירושלים. זרמים שיעים אחרים טענו כי המסע הלילי היה לכופה, בירתו של עלי בן אבו טאלב בניסיון להפוך את העיר כמקום מתחרה לירושלים שזוהתה עם השלטון הסוני של בית אומיה.

מנגד, זרמים רציונליים שלא האמינו בנסים באסלאם, במיוחד זרם המועתזילה טענו כי המסע הלילי לא התרחש מעולם. על מנת לבסס את קביעתם הם טענו שהמסע המוזכר בקוראן (1:17) היה קשור לחלום אשר חלם הנביא בשנתו.[4] ישנה גם מסורת מפי עאישה (אשתו של מוחמד) כי באותו לילה מוחמד כלל לא יצא ממיטתו ולפיכך המסע היה מעין חזון נבואי או משהו דומה.

פרשן הקוראן זמח'שרי מביא מסורות רבות הקובעות שמדובר בחזון שהופיע בחלום לילה.[3]

הכותל המערבי

פינתו הדרומית של הכותל המערבי מכונה "קיר אל-בוראק" על שם הבהמה ששימשה את מוחמד במסע הפלאי, וזהו מקומה של רחבת הכותל כיום. עד מלחמת ששת הימים הייתה צמודה לכותל רחבה קטנה ומצומצמת ביותר, שנשמרה ללא בינוי, ככל הנראה בשל קדושתה לאסלאם. מאורעות 1929 נפתחו בסכסוך סביב זכותם של יהודים להציב מחיצה בין גברים ונשים ברחבת הכותל, ומכונות בערבית "מרד אל-בוראק" או "אינתיפאדת אל-בוראק".

באנציקלופדיית האסלאם אין אזכור לכותל המערבי כקשור לאסלאם וגם בספרי תיירות של הווקף עד 1990 אין אזכור לעניין זה. הדבר מעלה השערות, כי הניסיון לקשור את אמונת האסלאם לכותל המערבי נבע, למעשה, ממניעים פוליטיים.

לילת אל-מעראג'

המוסלמים חוגגים יום זה מדי שנה ב-27 לחודש ההיג'רי רג'ב על פי לוח השנה המוסלמי. החגיגות נערכות בציבור, תוך התמקדות בסיפור המסע הפלאי לילדים המכונסים במסגדים. הסיפורים מתמקדים בדרך כלל בסיפור טיהור ליבו של מוחמד עם הכנסת ידע ואמונה ללבו על ידי שני מלאכים, בהכנה ל"עלייתו" השמיימה ופגישתו עם א-ללה.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ספר דניאל, פרק ט', פסוק כ"א.
  2. הקוראן, תרגום אהרן בן-שמש, 17. בשורת בני ישראל, עמ' 166, הערה 1.
  3. 1 2 הקוראן, תרגום אהרן בן-שמש, 17. בשורת בני ישראל, עמ' 166, הערה 2.
  4. ראו לעיל, 17:60. גם בתיאור המסע המובא בחדית לעיל, הנביא אינו יודע לומר אם מדובר בחלום או במציאות, ולמעשה אבו בכר הוא שהכריע שהמסע התרחש במציאות.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.