המטבח הירדני

המטבח הירדני הוא המטבח המסורתי של ממלכת ירדן. מטבח זה התפתח לאורך השנים מהמוצרים המקומיים הגדלים באזור, ובשל השפעות אזוריות של המדינות השונות ששלטו באזור.

רקע

באזור ממלכת ירדן התגלו בחפירות ארכאולוגיות יישובים מלפני 4,000 שנים ויותר. החקלאות האזורית והמטבח המקומי, כבר בעת העתיקה, התבססו על שמן זית, ועל תבלינים כגון שום ובצל.

מאפיינים עיקריים

המאכלים העיקריים המאפיינים את המטבח הירדני דומים לאלה המאפיינים את יתר המטבח הערבי והמטבח הים תיכוני. המתאבן הפופולרי ביותר הוא החומוס, המכיל טחינה, לימון ושום. מתאבן פופולרי נוסף הוא הפול (פול מודאמס).

בתחילת הארוחה מקובל לאכול מגש מזה המכיל מספר מתאבנים: קובה, לבנה, באבא גנוש, טבולה, זיתים כבושים, ומלפפונים חמוצים.

לאחר מגש המזה מוגשת המנה העיקרית. המנסף נחשבת למנה העיקרית המסמלת את המטבח הירדני.

בסיום הארוחה נהוג להגיש מיני מאפים מזרחיים כגון: בקלווה, כנפה, קטאיף; או דברי מתיקה כגון חלווה או מלבי.

בנוסף, בתום הארוחה נהוג לשתות קפה שחור או תה עם נענע.

תרבות האכילה

האכילה יחד מהווה חלק חשוב בתרבות הירדנית. באזורים הכפריים נהוג לאכול את הארוחות בחיק המשפחה, כאשר כל בני המשפחה נוכחים, ולעיתים אף המשפחה המורחבת. גם בערים מפגשים חברתיים נערכים במסעדות או בעת הזמנה לארוחה ביתית.

מאכלים ירדניים

מנות עיקריות

מגש מזה ירדני

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.