היסטולוגיה

הִיסְטוֹלוֹגְיָה (Histology, על פי האקדמיה ללשון העברית: תּוֹרַת הָרְקָמוֹת, חֵקֶר הָרְקָמוֹת) היא תחום בביולוגיה החוקר את מבנה הרקמות.

שיטות היסטולוגיות

במסגרת הבדיקה ההיסטולוגית נאספים דוגמאות מבני אדם, בעלי חיים או צמחים וחותכים אותם לפיסות בעובי 5-15 מיקרו מטר. בדרך כלל הדוגמה נצבעת כיוון שרוב התאים חסרי צבע, פרט לכמה יוצאים מהכלל. בשיטות היסטולוגיות משתמשים בבדיקות רקמות שנלקחות מן החי (ביופסיה). עיקר התרומה ניתנת למחקר סרטן ובדיקה של חולים שקיים חשש שחלו בסרטן.

לאחר הצביעה ניתן לחקור את המבנה במיקרוסקופ.

  • צביעות עיקריות
    • המטוקסילין (hematoxyline) מסמנים בדרך כלל בקיצור H.
    • צביעת המטוקסילין-אאוזין - צביעה המבוססת על חומציות ובסיסיות של הרכיבים השונים ברקמה. חלקים חומציים יצבעו בכחול, למשל גרעיני התאים, שמכילים את הדנ"א שמורכב מחומצות גרעין. חלקים בסיסיים ייצבעו בוורוד, לדוגמה המיטוכונדריות, שבהם יש ריכוז של יונים חיוביים.
    • צביעת Periodic acid-Schiff (PAS) - צובעת בעיקר סוכרים באדום. תצבע את הממברנה הבזאלית שמכילה גליקופרוטאינים ופרוטאוגליקנים.
    • צביעת גימזה - צביעת DNA המדגישה את הכרומוזומים.
    • צביעת Masson (טרי כרומטית) - מדגישה קולגן בגווני ירוק/כחול, בעיקר שימושית לאבחנת לייפת.
    • צביעה ויטלית - נעשית על ידי הזרקת חומר לחיה בעודה בחיים. המקרופאגים ברקמות בולעים את חלקיקי הצבע, וכך לאחר הקרבת החיה ויצירת הדגימה ניתן לזהות אותם בקלות.
  • צביעות אימונוהיסטוכימיות - צביעות המבוססות על נוגדנים, בעזרת צביעות אלו אפשר לאבחן נוכחות של אנטיגן ספציפי ברקמה. לדוגמה, צביעה אימונוהיסטוכימית עם נוגדן נגד החלבון ErbB2 מאבחנת את נוכחות חלבון זה ומצדיקה שימוש בתרופת ההרצפטין.

ראו גם

קישורים חיצוניים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.