הגולם מפראג

חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הגולם מפראג הוא דמות אגדית - גולם - במיתולוגיה ובהגיוגרפיה היהודית. על פי האגדה הוא נוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מאת הנוצרים באירופה נגד היהודים.

האגדה

על פי המסופר, הגולם שימש את יוצרו כשליח נאמן והטיל אימה על מפיצי עלילות דם נוראות נגד היהודים. מדי ערב שבת נהג הרב להוציא את רוח החיים מתוך הגולם מחשש פן יחלל זה את השבת, והגולם היה מוטל כגוש חומר עד צאת השבת. באחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים, והגולם חילל את השבת וסיכן את הגויים שחיו בעיר. הרב רדף אחריו והשיגו מחוץ לפתח בית הכנסת העתיק "אלטנוישול" בפראג. שם הוציא ממנו את רוח החיים, והגולם התנפץ לרסיסים. על מצחו של הגולם היו חקוקות האותיות "אמת", והמתתו בוצעה על ידי מחיקת האות א' כך שהכיתוב הפך ל"מת". לפי האגדה נותרו שרידי גופו מונחים בעליית הגג של בית הכנסת עד ימינו אלה.[דרוש מקור]

מקורות האגדה

בפולקלור היהודי נפוצו אגדות שונות אודות גולם, גוש של חומר בדמות אדם שנופחים בו חיים, בדרך כלל על ידי שימוש בשמות קדושים. אחד הסיפורים הנפוצים מימי הביניים נסוב על רבי אליהו בעל שם מחלם מהמאה ה-16, עליו מסופר שיצר גולם על פי ספר יצירה.

כמו כן רבי חיים מוולוזין מעיד שסיפר לו רבו הגאון מווילנא, שבהיותו ילד החל לעסוק ביצירת גולם ע"פ ספר יצירה, והפסיק כאשר ראה דמות מעל ראשו שהבין מזה שמהשמים לא רוצים שיעסוק בזה עקב גילו הצעיר[2].

המקור המודפס הידוע הקדום ביותר לסיפור עד כה הוא ככל הנראה הערת שוליים בספר "Der Jüdische Gil Blas" ("היהודי גיל בלאס") משנת 1834, שחיבר יוסף כהן זליגמן.[3][4][5] מקור נוסף הוא הסופר היהודי ברטולד אוארבך, שפרסם את הסיפור בספרו "שפינוזה", בשנת 1837. עד לשנת 1847 כבר הופיע הסיפור לפחות בחמישה ספרים בשפה הגרמנית שחיברו סופרים יהודים. פרופ' יוסף דייוויס טוען כי בסיפורים מהמאות ה-17 וה-18 על תלמידיו של המהר"ל כדוגמת רבי יום טוב ליפמן הלר, כללו אלמנטים של סיפור הגולם.[6]

לסיפור על הגולם מפראג אין כל ביסוס היסטורי מהימן, והוא ככל הנראה התגלגל מדמויות שונות ובאמצע המאה ה-18 הגיע לפראג שם נקשר לשמו של המהר"ל.[7] חוקרים אחדים הציעו הסבר לפיו נוצר הסיפור כהמצאה ספרותית כחלק מתנועת פולקלור יהודי מקבילה לתנועת הפולקלור הגרמני של התקופה, וכי ייתכן שהוא התבסס על מסורת יהודית שעברה מפה לאוזן.[8]

האגדה התפשטה בקרב יהדות אירופה לאחר שהרב והסופר יהודה יודל רוזנברג הוציא ב- 1909 ספר בשם "נפלאות מהר"ל", שמתיימר להציג עדות ראייה של חתנו של המהר"ל, שסייע לו ביצירת הגולם.[9] הספר מתאר בפרוטרוט ובצבעים חיים את סיפור בריאתו של הגולם, חייו ומותו המסתורי, ובעיקר את מעשיו ההרואיים להצלת יהודי פראג מעלילות הדם ומהכומר טדיאוש הרשע. בהקדמה לספר טוען הרב רוזנברג שהסתמך על כתב יד שרכש מאת יהודי בשם חיים שרפשטיין, שחי במחצית השנייה של המאה ה-19 עסק במחקר ובמכירת עתיקות, שמצא את העותק במוזיאון בעיר מיץ. אולם לדעת החוקרים זהו מעשה זיוף והספר הוא יצירה מקורית של הרב רוזנברג.[10] מנחם מנדל עקשטיין מסיגט, הוציא לאור בשנת ה'תר"ע (1910) את חיבורו "ספר היצירה",[11] שבו טען לראשונה לזיופו של הספר מתוכן ניסוחיו. חוקר הקבלה גרשום שלום סבר אף הוא כי כתב היד אינו מכיל אגדה עתיקה אלא פיקציה מודרנית.[12]

על-פי האגדה הגולם הוטמן בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוישול. עם זאת, בשיפוצים שנערכו במקום בשנים (ה'תשע"ד-ה'תשע"ה) לא היה כל ממצא של ממש שעשוי להעיד על כך,[13] אך גם לא היה בזה כדי להכחיש בבירור את הסיפור, היות שבעבר הרחוק יותר (ה'תרמ"ד) נערכו במקום שיפוצים מוקדמים ולא תועדו בשלמות. סיפור נוסף מספר על קצין נאצי שרצה לבדוק את מהימנות הסיפור אודות הגולם, אך מת במקום. גם לסיפור זה אין בסיס מתועד, והוא קשור כנראה לביקורו של הפרוטקטור ריינהרד היידריך במקום ב-1942, מעט לפני הירצחו ומותו מן הפציעה בבית החולים בפראג. אך עצם קיומו של בית הכנסת, על אף כיבושו של המקום עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, מפזר הילה סביב לסיפור זה.

רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש ציין שהאגדה הייתה מפורסמת עוד קודם הוצאת ספרו של רוזנברג, והוסיף ששמע מפי חותנו, שהוא ביקר בעליית הגג של בית הכנסת האמור, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם.[14] עוד ציין שהראיה הפשוטה על אמיתותו של הגולם היא שהגויים במקום מאמינים בזה, כך שאין זו אגדה יהודית.[15][16] הרב יהושע ענבל העלה את ההשערה, שהגולם מפראג היה אוטיסט, וכינויו 'גולם' היה כינוי חיבה שנבע מהיחס אליו כשוטה למחצה.[17]

במשך השנים חוברו חיבורים שהיו שטענו לגביהם כי הם פסאודואפיגרפיים שכביכול מתארים את יצירת הגולם או עלילותיו ממקור ראשון. כמו "אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם"[18]

בתרבות

סיפור הגולם היווה מקור השראה למחזות, סרטים ואופרות שהוצגו שנים ספורות אחר הוצאת ספרו של הרב רוזנברג שתורגם לשפות רבות[19]. כך גם נכתבו שירים וספרים על הגולם, ודמותו הופיעה בסדרות טלוויזיה. הביטוי "הגולם קם על יוצרו" - שמשמעותו 'מערכת הפוגעת במי שהקים אותה', מקורו בסיפור הגולם מפראג.[20].

גרסאות נוספות של פסל הגולם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת")
  2. הקדמה לביאור הגר"א לספרא דצניעותא
  3. The new earliest known source in print for the Golem of Prague. Onthemainline.blogspot.com (2011-03-03). Retrieved on 2011-09-23.
  4. Kohn, J. S., Der jüdische Gil Blas, Leipzig, 1834, p.20
  5. How the Golem Came to Prague, THE JEWISH QUARTERLY REVIEW, Vol. 103, No. 2 (Spring 2013) 241–258, reference N 20
  6. בהרצאתו: המהר"ל לפני היות הגולם
  7. גרשום שלום, גולם, האנציקלופדיה העברית, כרך י עמ' 909.
  8. Cathy S. Gelbin, The Golem Returns: From German Romantic Literature to Global Jewish Culture, 1808-2008, University of Michigan Press, 2011 - History - 212 pages
  9. נפלאות מהר"ל, באתר HebrewBooks
  10. עלי יסיף, מבוא: "יודל (יהודה) רוזנברג - סופר עממי", בתוך: הגולם מפראג ומעשים נפלאים אחרים, עמ' 15.
  11. עקשטיין, ספר יצירה, באתר HebrewBooks
  12. גרשום שלום, דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, תרגום: יוסף בן שלמה, מוסד ביאליק ,1980 ע' 423
  13. ראו תיעוד ראשון: עליית ה'אלטנוישול' בפראג באתר בחדרי חרדים.
  14. לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים), וכן בספר מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207: "ובנוגע לעיקר העניין שהמהר"ל עשה את הגולם בעצמי שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שראה הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס דמהר"ל בפראג ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'" (ההדגשות במקור).
  15. "קובץ לרגל כ"ב שבט" תשנ"ח, שיצא מטעם ישיבת תות"ל בלוד
  16. הרב דרוקמן תוקף הפרסומים: "הגולם - היה גם היה", באתר COL, יז אלול תשס"ט
  17. מבט חדש על הגולם מפראג, בתוך המעין, טבת תשע"ז
  18. משה יהודה הכהן בלוי, אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם, נדפס לראשונה בספר "אמרי יוסף", באתר HebrewBooks
  19. אחד הסרטים המפורסמים היה "הגולם" (The Golem), משנת 1920, שהיו שטענו כי יש בו נופך אנטישמי.
  20. המאפיין מופיע בספר "הגולם" מאת הסופר היהודי יצחק בשביס זינגר.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.