דריווש (ארתחששתא)

אין לראות את דף זה כערך אנציקלופדי. נא הימנעו מעריכה בו לפני שכתובו על בסיס הגרסה המקורית
דף זה יובא ו/או טופל בעבר שלא על פי מדיניות המכלול, ומשכך ייתכן שנעדר ממנו תוכן ראוי או ששוכתב בצורה בלתי תקינה.
תוכלו להשוות את הערך מול הערך המקורי, וכן לצפות בשינויים שבוצעו בו. אתם מוזמנים לשכתב אותו מחדש או לנהל דיון מקדים בדף השיחה.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג (זמני)

פרמטרים ריקים [ בת-זוג, בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דָרְיָוֶשׁ
פסלו של ארתחששתא מקברו בפרספוליס
מדינה ממלכת פרס
שושלת השושלת האחמנית
תואר מלך פרס
כינוי דריווש, אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, כורש
מלך פרס
תקופת כהונה ג'ת"ו - ג'תמ"ב
הקודם בתפקיד אחשוורוש

דָרְיָוֶשׁ או אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא או כורש (בספרי האומות הוא מכונה 'אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא הראשון') היה מלך מלכות פרס בשנים ג'ת"ו - ג'תמ"ב[1] חז"ל מתארים אותו כ'מלך כשר' מפני שנתן רישיון לבנות את בית המקדש ואף נדב לו מכספו. הוא מלך אחרי אביו אחשוורוש יש מחז"ל שדרשו שהוא אף היה בנה של אסתר.

על פי ספרי אומות הוא עלה למלוכה לאחר שאביו אחשוורוש נרצח על ידי אחד מווזיריו - ארטבון.

דריווש ארתחשסתא ותולדות ישראל

בשנה השניה למלכותו (ג'ת"ח) הושלמו שבעים שנה לחורבות ירושלים מגלות צדקיהו וחורבן הבית (ג'של"ח) , בשנה זו החלו לבנות את בית המקדש בדבר ה' ביד חגי . ""בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ וְאֶכָּבְדָ֖ה אָמַ֥ר ה'." " (ספר חגי, פרק א', פסוק א') ומספר חודשים אחר כך היה דבר ה' ביד זכריה  "וַיַּעַן מַלְאַךְ  ה' וַיֹּאמַר ה' צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה.  וַיַּעַן ה' אֶת הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נִחֻמִים.וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַ‍ִם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה... לָכֵן כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַ‍ִם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם ה' צְבָאוֹת " (ספר זכריה, פרק א')

אולם תתני הפחה מנסה להתנכל לבניית המקדש ומתלונן עליהם באגרת לדריוש. אך דריווש משיב בצו

כָּעֵת, תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר, שְׁתַר בּוֹזְנַי וְחַבְרֵיהֶם, הַאַפַּרְסְכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, מְרֻחָקִים הֱיוּ מִשָּׁם. הַנִּיחוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹקִים הַזֶּה, פַּחַת הַיְּהוּדִים וּלְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים, בֵּית אֱלֹקִים זֶה יִבְנוּ עַל מְקוֹמוֹ. וּמִמֶּנִּי הוּשַׂם צַו, לְמַה שֶׁתַּעֲשׂוּ עִם זִקְנֵי הַיְּהוּדִים הָאֵלֶּה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית הָאֱלֹקִים הַזֶּה, וּמִנִּכְסֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְמָס עֵבֶר הַנָּהָר, בִּמְהֵרָה הַהוֹצָאָה תִּהְיֶה נִתֶּנֶת לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא לְבַטֵּל. וּמַה שֶׁצָּרִיךְ, וּבְנֵי בָקָר וְאֵילִים וּכְבָשִׁים לְעוֹלוֹת לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, חִטִּים, מֶלַח, יַיִן וָשֶׁמֶן, כְּמַאֲמַר הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, יְהִי נִתָּן לָהֶם יוֹם בְּיוֹם בְּלֹא מִשְׁגֶּה. אֲשֶׁר יִהְיוּ מַקְרִיבִים נִיחוֹחִים לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וּמִתְפַּלְּלִים לְחַיֵּי הַמֶּלֶךְ וּבָנָיו. וּמִמֶּנִּי הוּשַׂם צַו, שֶׁכָּל אִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה דָּבָר זֶה, יֵעָקֵר עֵץ מִבֵּיתוֹ, וְזָקוּף יִתָּלֶה עָלָיו, וּבֵיתוֹ אַשְׁפָּה יֵעָשֶׂה עַל זֶה. וְהָאֱלֹקִים, אֲשֶׁר שִׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, יְמַגֵּר כָּל מֶלֶךְ וְעַם, אֲשֶׁר יִשְׁלַח יָדוֹ לְשַׁנּוֹת, לְחַבֵּל אֶת בֵּית הָאֱלֹקִים הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם; אֲנִי דָרְיָוֶשׁ נָתַתִּי צַו, מְהֵרָה יֵעָשֶׂה!

בשנה השישית למלכותו ג'תי"ב נשלמה מלאכת בניית בית המקדש השני (עזרא ו: ט"ו)

אֲזַי תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר, שְׁתַר בּוֹזְנַי וְחַבְרֵיהֶם, לְעֻמַּת אֲשֶׁר שָׁלַח דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, כֵּן מְהֵרָה עָשׂוּ. וְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים בּוֹנִים וּמַצְלִיחִים, בִּנְבוּאַת חַגַּי הַנָּבִיא וּזְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹא, וּבָנוּ וְתִקְּנוּ, בְּמִצְוַת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְמִצְוַתכּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרַס. וְנִשְׁלַם בַּיִת זֶה עַד יוֹם שְׁלֹשָׁה לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁהִיא שְׁנַת שֵׁשׁ לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ. וְעָשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים וּשְׁאָר בְּנֵי הַגּוֹלָה, חֲנֻכַּת בֵּית הָאֱלֹקִים הַזֶּה בְּחֶדְוָה. וְהִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית הָאֱלֹקִים הַזֶּה, פָּרִים מֵאָה, אֵילִים מָאתַיִם, כְּבָשִׁים אַרְבַּע מֵאוֹת, וּצְפִירֵי עִזִּים, לְחַטֵּא עַל כָּל  יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵים עָשָׂר, לְמִנְיַן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וְהֵקִימוּ הַכֹּהֲנִים בִּפְלֻגּוֹתֵיהֶם, וְהַלְּוִיִּים בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם, עַל עֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, כִּכְתָב סֵפֶר מֹשֶׁה.

בשנה השביעית למלכותו ג"תי"ג נתן כתב רישיון עזרא לעלות מבבל לירושלים וכממונה מטעם מלך פרס לייסד שם את שלטון התורה "ללמד בישראל חוק ומשפט" ולמנות שופטים ודינים אשר "יהיו דנים את כל העם אשר בעבר הנהר". (עזרא ז, ו-ז, י, כה) וכן הוא הביא לו מענק של כסף וזהב עבור בית המקדש.

נחמיה שימש שר המשקים של המלך, תפקיד שעבורו נבחר אדם שבו נתן המלך אמון רב . בשנת העשרים למלכותו (ג'תכ"ו ) מינה המלך את נחמיה לתפקיד פחה האחראי על פחוות יהודה, וברשיונו בנה נחמיה את חומות ירושלים.

באגדת חז"ל

לדעת רבים ממדרשי חז"ל דריווש היה בנו של אחשורוש ושל אסתר המלכה. חז"ל דרשו "את השפן זו מדי מה השפן הזה יש בו סימני טומאה וסימני טהרה, כך היתה מלכות מדי מעמדת צדיק ורשע. אמר רבי יהודה ברבי סימון: דריוש האחרון בנה של אסתר היה. טהור מאמו וטמא מאביו" (ויקרא רבה יג).

חז"ל מספרים ששריו של דריוש ניסו לעכב אותו מלבנות: "באותה שעה נכנסו כל סנקליטין שלו אצלו, אמרו לו אביך גזר עליו שלא יבנה, ואת גוזר עליו שיבנה? וכי יש מלך מבטל גזירות מלך? אמר להם הביאו לי קינסין הנעתקין, מיד הביאו לו, הה"ד (עזרא ו') “והשתכח באחמתא בבירתא, מה כתיב: כען שימו טעם לבטלה”. אמר להם: ומי כתיב לעולם? לא כתיב אלא “עד מני טעמא יתשם”! מי אמר לי שאילו היה אבא קיים לא היה בונה אותו" (אסתר רבה א א).

דריווש ארתחשסתא וכורש מלך אחד או שלוש

חז"ל אומרים כי שלוש שמות היו לו: דריווש ארתחשסתא וכורש. תנא הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא, כורש שמלך כשר היה, ארתחשסתא על שם מלכותו, ומה שמו, דריוש שמו. (ראש השנה ג ב). אף לפי דברי חז"ל היה עוד מלך ששמו כורש בתחילת מלכות פרס שמלך לפני מלכות אחשורוש, אך דריווש ארתחשסתא הם מלך אחד.

על פי פשטי המקראות דריווש ארתחשסתא וכורש הם שלושה מלכים שונים "אבל הפירוש הנכון לפי הפשט זה שכתוב 'וטעם כורש ודריווש וארתחשסתא מלך פרס' שלושה מלכים היו".(בעל המאור בפירושו לראש השנה ג) ואבן עזרא כתב : "כי כל איש דעת יבין שג' מלכים היו" (שפה ברורה", פיורדה תקצ"ט,ח). ובדרך זו ביאר הגר"א שאחרי אושורוש מלך שש שנים מלך הנקרא בכתובים דריוש ואחריו מלך מלך אחר הנקרא בכתובים ארתחשסתא, אולם מנין השנים של ארתחשסתא מתחיל להימנות בכתובים כבר ממלכות מתחילת מלכות דריוש.[2]

דברי הימים

היחסים עם מצרים

ארתחשסתא נאלץ להתמודד עם מרד במצרים בשנים 460-454 לפנה"ס. בשנת 460 לפני הספירה התמרדו נגד הפרסים  הביסו את הצבא הפרסי בראשותו של הפחה מממפיס, הפרסים נסוגו ממפיס, אך לבסוף הובסו בשנת 4544 לפנה"ס, על ידי הצבא הפרסי.

היחסים עם יוון 

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. וכן פסקה.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הקודם:
חשיארש הראשון
השושלת האחמנית הבא:
דריווש השני

ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני  בנושא מדעי היהדות.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.