דקוטה הצפונית

דקוטה הצפונית (מדינה)
North Dakota
כינוי Peace Garden State, Roughrider State, Flickertail State
מושל דאג בורגום (רפובליקני)
  העיר הגדולה פארגו
שטח 183,272 קמ"ר (דירוג: 19)
  שטח ואחוז מים 4,432 קמ"ר 2.4%
דירוג צפיפות ב{{{מדינה}}} 47
גובה 580 מטרים
 הנקודה הגבוהה 1,069 מטרים
 הנקודה הנמוכה 229 מטרים
תאריך ייסוד 2 בנובמבר 1889
  סדר כניסה 39
אזור זמן UTC -6
www.nd.gov

לחצו כדי להקטין חזרה

(למפת דקוטה הצפונית רגילה)
 
מינוט
דיקנסון
ויליסטון
דקוטה הצפונית

דקוטה הצפוניתאנגלית: North Dakota להאזנה (מידע • עזרה)) היא אחת ממדינות ארצות הברית, הנמצאת במערב התיכון של ארצות הברית על גבול קנדה, המשתרעת מצפון לה. בירתה היא ביסמרק והעיר הגדולה ביותר בה היא פארגו.

דקוטה הצפונית היא חלק מכיבוש "הספר הפראי" של המאה ה-19 בארצות הברית. שם המדינה נגזר משמו של שבט דקוטה שישב באותן טריטוריות, ענף משנה של שבט הסו.

דקוטה הצפונית היא אחת משש המדינות שהשתייכו לרצועת הספר בימי המערב הפרוע.

מקור השם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

כבר אלפי שנים שאינדיאנים גרים במקום. המשלחת האירופאית הראשונה שהגיעה למדינה הייתה בשנת 1738. בשנת 1762 עבר האזור לבעלות ספרדית.

המדינה היא אחת מ-13 המדינות שעד 1803 נכללו בתוך האזור שנקרא לואיזיאנה הצרפתית. בשנת 1803 קנתה ארצות הברית את לואיזיאנה, כולל רוב שטח דקוטה הצפונית, מידי נפוליאון. בהסכם 1818 קיבלה ארצות הברית שטחים בבעלות הבריטים שהיו מדרום לקו הרוחב 49. רובם של שטחים אלו צורפו לדקוטה הצפונית, ומיעוטם למינסוטה. במהלך המאה ה-19 המדינה הייתה מיושבת בדלילות.

המדינה צורפה לברית הפדרלית ב־2 בנובמבר 1889. הייתה מין יריבות בין דרום וצפון דקוטה - מי מבין המדינות תתקבל ראשונה לאיחוד. לבסוף, הן צורפו באותו היום ואין תיעוד לאיזו מדינה נכנסה קודם.

גאוגרפיה

רוב שטחה של המדינה הוא חלק מהמישורים הגדולים. מדרום לדקוטה הצפונית נמצאת דקוטה הדרומית, ממערב נמצאת מונטנה ובמזרח נמצאת מינסוטה, כאשר בין המדינות מפריד הנהר האדום של הצפון. מצפון למדינה משתרעים המחוזות של קנדה מניטובה וססקצ'ואן.

הנהר מיזורי זורם דרכה.

בדקוטה הצפונית שורר אקלים יבשתי עם קיץ חמים וחורפים קרים. הבדלי הטמפרטורה הם משמעותיים בגלל מיקומה היבשתי הרחוק והיותה במרכז חצי הכדור הצפוני, עם מרחקים שווים בערך לקוטב הצפוני ולקו המשווה.

כלכלה

החקלאות היא התעשייה הגדולה ביותר בדקוטה הצפונית, אם כי נפט, עיבוד מזון וטכנולוגיה הן גם תעשיות מרכזיות. קצב הצמיחה שלה הוא כ־4.1%. על פי הלשכה לניתוח כלכלי היה לכלכלה של דקוטה הצפונית תוצר מקומי גולמי של 55.180 מיליארד דולר ברבעון השני של 2018. ההכנסה לנפש הייתה 34,256 דולר.

קצת יותר מ 21% מסך התוצר המקומי הגולמי במדינה נכון לשנת 2013,כ־49.77 מיליארד דולר, מקורו במשאבים טבעיים וכרייה.

נכון לשנת 2012, העיר פארגו היא הקמפוס השני בגודלו של חברת מיקרוסופט המונה כ־1,700 עובדים. גם חברת אמזון מעסיקה כמה מאות עובדים בעיר גרנד פורקס.

נכון לדצמבר 2019, שיעור האבטלה במדינה הוא בין הנמוכים ביותר בארצות הברית והוא עמד על 2.4 אחוזים. המדינה לא הגיעה לחמישה אחוזי אבטלה מאז שנת 1987. בסוף 2010, ההכנסה לנפש במדינה דורגה במקום ה -17 בארצות הברית, העלייה הגדולה ביותר של מדינה כלשהי מזה עשור. (אז היא הייתה במקום ה-38). הקיטון בשיעור האבטלה והצמיחה בהכנסה לנפש נובעת מפריחת הנפט במדינה.

דמוגרפיה

מפקד האוכלוסין בארצות הברית מעריך את אוכלוסיית דקוטה הצפונית בכ־762,062 נכון ל־1 ביולי 2019, גידול של 13.30% מאז מפקד 2010. נתון זה ממקם את דקוטה הצפונית כמדינה האמריקאית עם האחוז הגבוה ביותר בגידול האוכלוסייה מאז 2011. רק שלוש מדינות עם פחות תושבים ממנה. (אלסקה, ורמונט, וויומינג.

הגירה

לאורך המחצית האחרונה של המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, דקוטה הצפונית, יחד עם מרבית המערב התיכון, חוו זרם המוני של תושבים חדשים ממזרח ארצות הברית ומהגרים מאירופה. המדינה נהפכה ליעד פופולרי לחקלאים ופועלים בכלל ובני משפחותיהם, בעיקר מנורוובגיה, איסלנד, שוודיה, גרמניה ובריטניה. חלק גדול מהגירה זו נמשכה גם לאורך כל הצד המערבי של עמק הנהר האדום כפי שנראה בדקוטה הדרומית ובאופן מקביל גם במינסוטה. אזור זה ידוע היטב בשל אדמותיו הפוריות מה שהגביר את ההגירה לאזור. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה זה בין אזורי החקלאות העשירים ביותר בצפון אמריקה.

מאז סוף המאה העשרים, אחד הגורמים העיקריים להגירה מדקוטה הצפונית הוא היעדר משרות טובות לבוגרי המכללות. הרחבת תוכניות הפיתוח הכלכלי נדרשה ליצור משרות היי-טק, אך יעילותן של תוכניות אלה לא צלחה וההגירה נמשכה. במהלך העשור הראשון של המאה ה -21, האוכלוסייה גדלה בחלקה הגדול בגלל משרות בענף הנפט הקשורות לפיתוח שדות נפט צמודים (פצלי שמן).

דת

בדקוטה הצפונית יש הכי הרבה כנסיות ביחס לנפש יותר מכל מדינות ארצות הברית.

סקר משנת 2001 הצביע על כך ש- 35% מאוכלוסיית צפון דקוטה הייתה לותרנית, ו -30% הם קתולים. קבוצות דתיות אחרות המיוצגות היו המתודיסטים (7%), בפטיסטים (6%), פרסביטרים (1.27%) בנוסף עוד מספר קבוצות דתיות כולל מורמונים. האוכלוסייה הנוצרית הכוללת לפי סקר זה הייתה 86%. בשנת 2000 היו בערך 920 מוסלמים ו -730 יהודים במדינה. שלושה אחוזים מהנשאלים הגדירו עצמם כ- "חסרי דת", ו -6% סירבו לענות.

פשע

במשך עשרות שנים שיעור הרצח השנתי בדקוטה הצפונית ושיעור הפשע האלים היה הנמוך ביותר בארצות הברית. אולם בשנים האחרונות, למרות שהוא עדיין מתחת לממוצע הארצי, הפשע עלה בחדות. בשנת 2016 שיעור הפשעים האלימים היה גבוה פי שלושה מאשר בשנת 2004, כאשר העלייה התרחשה בעיקר בסוף שנות האלפיים. זה קרה בזמן ששיעור הפשע האלים הלאומי ירד מעט. עובדים בעיירות גאות הנפט הואשמו בגידול.

קבוצות דתיות בדקוטה הצפונית[1]
נוצרים
פרוטסטנטים אוונגליסטים22%
פרוטסטנטים אחרים29%
קתולים26%
נוצרים אחרים1%
דתות אחרות
מוסלמים1%
אחר2%
חסרי סיווג דתי20%
קבוצות גזעיות בדקוטה הצפונית[2]
לבנים לא-היספאנים88.9%
אמריקאים ילידים5.4%
היספאנים2%
שחורים1.2%
אסייתים1%
מעורב1.8%
קבוצות מוצא אתני בדקוטה הצפונית[3]
גרמנים46.2%
נורווגים29.5%
אירים8.1%
אנגלים5%
שוודים4.8%
צרפתים4.5%
רוסים3.7%
אמריקאים2.9%
פולנים2.3%
שפות מדוברות בדקוטה הצפונית[3]
אנגלית94.9%
ספרדית1%
אחר4.1%

הערים הגדולות

הערים הגדולות בדקוטה הצפונית (נתוני 2013)[4]
דירוגשם העיראוכלוסייהחלק ממטרופולין
1פארגו115,863פארגו
2ביסמרק68,896ביסמרק
3גרנד פורקס56,057גרנד פורקס
4מינוט47,997
5וסט פארגו31,771פארגו
6ויליסטון24,562
המטרופולינים הגדולים בדקוטה הצפונית (נתוני 2014)[5]
דירוגשם המטרופוליןאוכלוסייהמיקום
1פארגו228,291מזרח דקוטה הצפונית
2ביסמרק126,597מרכז דקוטה הצפונית
3גרנד פורקס101,842מזרח דקוטה הצפונית

ממשל ופוליטיקה

כמו בשאר מדינות ארצות הברית, גם בדקוטה הצפונית ישנה הפרדת רשויות בין הכח המחוקק, המבצע והמשפטי.

הרשות המבצעת מנוהלת בידי המושל שנבחר פעם בארבע שנים. מאז שנת 1992 המפלגה הרפובליקנית מחזיקה במשרה זו. בראש הרשות המבצעת עומד המושל הנבחר. המושל הנוכחי הוא דאג בורגום, רפובליקני שנכנס לתפקידו ב־15 בדצמבר 2016, לאחר שקודמו ג'ק דלמפל לא התמודד שוב. מפלגה זו היא זאת שברוב המקרים ניצחה במדינה בבחירות לנשיאות. המועמד לנשיאות המפלגה הרפובליקנית בדרך כלל נזוכה למרב הקולות במדינה ולקולות האלקטורים (שלושה במספר). בשנת 2004 ג'ורג' ווקר בוש זכה עם 62.9% מהקולות במדינה. מבין כל המועמדים לנשיאות מהמפלגה הדמוקרטית מאז 189, רק גרובר קליבלנד (1892), וודרו וילסון (1912 ו-1916), פרנקלין ד. רוזוולט (1932 ו -1936), ולינדון ב. ג'ונסון (1964) קיבלו את מרב הקולות במדינה.

חברי הסנאט המייצגים את המדינה הם: ג'ון הובן וקווין קריימר הרפובליקנים.

האספה המחוקקת של דקוטה הצפונית היא גוף בעל שני בתים שהם הסנאט ובית הנבחרים. כל אחד מ-47 המחוזות שבמדינה שולחת סנטור אחד ושני נציגים לבית הנבחרים. הבחירות לאספה מתקיימות פעם בארבע שנים.

לבית המשפט יש ארבע רמות (מהנמוכה לגבוהה): עירונית, מחוזית, כללית ובית משפט לערעורים.

השכלה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

סמלי המדינה

סמלי מדינת דקוטה הצפונית
דגלסמלמוטוכינוי
דגל דקוטה הצפונית
Flag of North Dakota
סמל דקוטה הצפונית
Seal of North Dakota
"חירות ואחדות, עכשיו ולנצח, מאוחד ובלתי נפרד"
"Liberty and union, now and forever, one and inseparable"
"מדינת גן השלום"
"Peace Garden State"
עץפרחציפורחיה
אולמוס אמריקאי
Ulmus americana
ורד הערבות
Wild prairie rose
סטורנלה נגלקטה
Western meadowlark
סוס הנוקוטה
Nokota Hors

קישורים חיצוניים

    הערות שוליים

    1. "North Dakota", Religious Landscape Study, Pew Research Center
    2. "U.S. Census Bureau Data". U.S. Census Bureau. 2010. Retrieved 2011-07-13.
    3. 1 2 American FactFinder - Results
    4. "Annual Estimates of the Resident Population: April 1, 2010 to July 1, 2013". United States Census Bureau. Retrieved 6 September 2014.
    5. "Table 1. Annual Estimates of the Population of Metropolitan and Micropolitan Statistical Areas: April 1, 2010 to July 1, 2014" (CSV). 2014 Population Estimates. United States Census Bureau, Population Division. March 2015. Retrieved March 26, 2015.
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רישיון cc-by-sa 3.0
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.