דוח ממדי העוני והפערים החברתיים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

דוח ממדי העוני והפערים החברתיים (מכונה לרוב בקיצור "דוח העוני") הוא דוח שנתי המפורסם על ידי המוסד לביטוח לאומי.

הדוח מציג תמונת מצב חברתית-כלכלית בדגש על עוני. המדדים מחושבים לפע נתוני הכנסות למשק בית (מתוקננות לגודל המשפחה). מטרת הדו"ח להציג תמונה עכשווית של העוני והאי-שוויון בישראל, לזהות שינויים במצב העניים, במספרם, לזהות מגמות באי-השוויון הכלכלי בישראל, לזהות את מקורותיהן ולהמליץ על השינויים הנדרשים למנוע החרפת העוני.

החל משנת 2012, בעקבות הפסקת ביצוע סקרי הכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), מתבסס הדו״ח על נתוני ההכנסות כפי שנמדדים בסקרי הוצאות משק הבית של הלמ"ס.

היסטוריה

עד סוף שנות ה-60 לא היה מחקר מסודר של היקף העוני במדינת ישראל. בשנת 1968 ערך יצחק קנב מהמוסד למחקר סוציאלי מחקר על היקף העוני בישראל, כחלק ממחקר עולמי[1]. כשנכנס ישראל כץ לתפקיד מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי הוא גרס שהמוסד צריך לספק מידע ממלכתי על העוני[2]. בסוף 1970 הצהיר רפי רוטר, הממונה על המחקר במוסד לביטוח לאומי כי המוסד מגבש קריטריונים למחקר העוני[3]. בתחילת 1971 פורסמו ממצאי המוסד לביטוח לאומי על פיהם העוני היה גדול בהרבה משחשבו, כי רוב העניים סירבו לפנות ולבקש עזרה ולהחשב מקרים סוציאליים[4]. בתחילת שנות ה-80 החל הביטוח הלאומי לפרסם סקירה שנתית שכלל נתונים על ממדי העוני בישראל[5]. החל משנת 1984 כללה הסקירה השוואה בינלאומית[6].

בינואר 2021, בשל המשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי בשנת 2020 ובשל עיכוב בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהעברת סקר הוצאות משק הבית 2019 המשמש בסיס לדוח העוני והפערים החברתיים, הוצא לראשונה דוח על בסיס נתונים מינהליים המצויים במוסד לביטוח לאומי. הדוח מציג ממצאים על מצב העוני והאי-שוויון בהכנסות לשנים 2019-2018 ואומדן ל-2020[7].

פרמטרים עיקריים בדו"ח לפי שנים

בשנת 1983, קבע הדו"ח ש-8.2% ממשפחות השכירים היו מתחת לקו העוני[8]. בשנת 1984, עלה השיעור ל-10.1%[9]. בשנת 1988 נקבע ששישית מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני[10].

מדד200220032004200520062007
תחולת העוני (משפחות) באחוזים
לאחר תשלומי העברה ומיסים
18.119.320.320.620.519.9
תחולת העוני של נפשות (באחוזים)21.122.423.624.724.723.8
תחולת העוני אצל ילדים באחוזים29.630.833.235.235.934.2
יחס פער העוני29.730.533.333.133.834.3
מדד FGT0.03060.03320.04030.04070.04120.0418
מדד ג'יני של העניים0.18330.18520.2040.19480.19460.2039
מדד SEN0.0900.0970.11101140.1140.113

[11]

תגובות

דו"ח העוני עורר ביקורת רבה בטענה שהוא מציג ממדי עוני גבוהים בהרבה מהמציאות[12]. בשנת 1972 אמר שר האוצר, פנחס ספיר: "בארץ מתהלך אדם מסית ומדיח, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ד"ר ישראל כץ, אשר מספר כי בארץ יש 250,000 רעבים ושיש 250,000 ילדים בתת-תזונה. זה שקר ועלילה."[13].

ראו גם

קישורים חיצוניים

בתקשורת

הערות שוליים

  1. 274 אלף נפש חיים במצוקה, דבר, 27 באוקטובר 1968
  2. פ. סבר, על המלחמה בעוני, על המשמר, 30 באפריל 1969
  3. המוסד לביטוח לאומי חוקר את רמת העוני, מעריב (עיתון), 25 בנובמבר 1970
  4. עוד 32 אלף משפחות - מתחת ל"קו העוני", מעריב (עיתון), 14 בינואר 1971
  5. יוסף אלמוגי, הפער הכלכלי מתרחב, דבר, 26 בנובמבר 1981
    נחום פסה, יותר עשירים, יותר עניים, דבר, 30 בינואר 1983
    אהרן גבע, 150 אלף מתחת לקו העוני, דבר, 14 בינואר 1983
  6. אזרחים עניים במדינה עניה, מעריב (עיתון), 25 בפברואר 1986
  7. אורן הלר, ניצה (קלינר) קסיר, להב כראדי ומירי אנדבלר, רמת החיים, העוני והאי-שוויון בהכנסות – 2019-2018 אומדן ל-2020 (לפי נתונים מינהליים), המוסד לביטוח לאומי, ינואר 2021
  8. שרים נדהמו מנתוני הביטוח הלאומי: חצי מיליון תושבים מתחת לקו העוני, מעריב (עיתון), 17 בינואר 1984
  9. שרגא מקל, עוני - קשר השתיקה, מעריב (עיתון), 13 בספטמבר 1985
  10. 16.6% מן האוכלוסייה - מתחת לקו העוני, מעריב (עיתון), 15 בנובמבר 1988
  11. מעובד מתוך המקור הבא ומקורות נוספים ממדי העוני והפערים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי 2008
  12. עוני 1989, מעריב (עיתון), 1 בדצמבר 1989
  13. דוד ליפקין, ספיר: אנפץ העלילה שהפער גדל, דבר, 28 ביולי 1972
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.