דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר

המידה דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר (או סתום מן המפורש) היא מידה ה-17 בל"ב המידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

לפיה, יש מקומות במקרא שהכתוב אינו מפרש במה מדובר במקום אלא "סותם" את העניין, ואילו במקום אחר במקרא הכתוב מרחיב את הדיבור וכך ייוצר "פירוש" והרחבה לסתימת הכתוב שבמקום אחר.

דוגמאות

"ויטע ה' אלקים גן בעדן.." (בראשית), לא כתוב בספר בראשית שהקדוש ברוך הוא נטע גם "חופות של זהב ואבנים טובות ומרגליות" בתוך הגן עדן. ואילו בספר יחזקאל המקרא מפרש שאמנם כן עשה השם "בעדן גן אלקים היית כל אבן יקרה מסוכתך".

כמו כן לפי מידה זו דורשים כי המצריים לקו עשר מכות על ים סוף, על פי ההרחבה של ביטוי הפלשתים בספר שמואל "אלה הם האלקים המכים את מצרים בכל מכה במדבר (שמואל א, ד ח)" -חז"ל פירשו שמדובר במכות במדבר ים סוף.[1]

הערות שוליים

  1. מדרש הגדול שמות ז כה (על סמך כי ראיית המצריים על הים הייתה פעם האחרונה לראייתם בכלל)
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.