גשר בנות יעקב

גשר בנות יעקב הוא אחד הגשרים המובילים מהגולן אל הגליל. הגשר מוצב מעל נהר הירדן כחמישה עשר קילומטרים צפונית לכנרת וכעשרה קילומטרים מזרחית לראש פינה על כביש 91, בגובה של כשבעים מטר מעל פני הים.

תולדותיו

ערך מורחב – גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי)

הגשר עצמו שימש באלף הראשון לפני הספירה כחלק מ"דרך הים" אשר הובילה ממצרים לסוריה[1]. במקום היה גשר עוד בתקופת האימפריה הרומית.

המקום שימש זירה לקרבות בין הצלבנים למוסלמים בתקופת מסעי הצלב. ב-1178 הקימו הטמפלרים את מבצר "שַסְטֶלֶה" כקילומטר דרומית לגשר. ב-1179 כבש צלאח א דין את המבצר והרג את כל יושביו. הגשר נבנה בתקופה הממלוכית, כחלק מהרחבת דרך הדואר שהקים הסולטן ביברס, והמשיך לתפקד לאורך כל התקופה העות'מאנית. לגשר הייתה המיסעה הדו-שיפועית האופיינית לגשרים הממלוכים (ראה לדוגמה גשר יבנה) וחאן בצידו המערבי. באפריל 1799 הגיעו למקום חייליו של נפוליאון אשר ביקשו למנוע חדירת חילות טורקיים מאזור סוריה במהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

ב-1918 הגיעו אל הגשר הכוחות המזוינים של בריטניה בדרכם צפונה, לקראת כיבוש ארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-25 בספטמבר פוצץ הגשר על ידי כוחות האימפריה העות'מאנית הנסוגים, אך נבנה מחדש. בשנת 1933 נבנה הגשר מחדש על ידי החוכרים של אגם החולה במסגרת העבודות לייבוש הביצות סביב החולה[2][3].

הגשר היווה את אחד מ-12 נקודות הכניסה הרשמיות לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי[4] ושלטונות המנדט הקימו תחנת משטרה ליד הגשר[5]. עם זאת, עיקר הבקורת על הנכנסים הייתה בראש פינה, דבר שהקל על המבריחים[6]. במהלך המרד הערבי הגדול נסגרה תחנת הגבול בלילה מטעמי ביטחון[7]. בנובמבר 1938 נסגרה תחנת הגבול כליל[8] ונפתח מחדש בשנת 1940[9].

ב"ליל הגשרים" שבין 16 ביוני ו-17 ביוני 1946 פוצץ הגשר בידי לוחמי ההגנה[10]. תוך יומיים הקימו חיילי חיל המהנדסים גשר ביילי במקום[11] והמעבר במקום חודש[12].

ב-11 בינואר 1948, למחרת ההתקפה על כפר סאלד, שבוצעה על ידי ערבים שעברו את גשר בנות יעקב מכיוון סוריה, פוצץ גשר הביילי[13] על ידי ההגנה וניזוק[14]. בעקבות זאת הרס חיל המהנדסים של הצבא הבריטי את הגשר[15] והקים במקומו גשר חלופי[16][17], שפורק לאחר מספר ימים[18].

במהלך מלחמת העצמאות נערכו קרבות קשים באזור הגשר. הסורים הצליחו לכבוש את הגשר ולהשתלט עליו, ואף לכבוש את המושבה משמר הירדן הסמוכה לגשר, ב-11 ביוני 1948, והחזיקו בשטח עד מבצע ברוש שנועד להשמיד את ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן.

במלחמת ששת הימים הגיע אל הגשר גדוד 32, מחטיבה מרחבית 3, בפיקוד משה בן דרור (מוריס) אשר יצא מראש פינה מזרחה, חצה בגשר בנות יעקב ופעל באזור דרום רמת הגולן. לאחר המלחמה, הקים שם חיל ההנדסה הישראלי גשר ביילי, המצוי במקום עד היום ומשמש כגשר חירום חלופי.

במלחמת יום הכיפורים הגיעו כוחות סוריים בודדים עד לבית המכס העליון, סמוך לגשר. ביום ראשון, 7 באוקטובר 1973, בשעת בוקר מוקדמת, ניתנה הוראה להכין את גשרי הירדן לפיצוץ במקרה שהצבא הסורי ינסה לחצותם. גשר בנות יעקב היה מוכן לפיצוץ כבר בשמונה בבוקר. לאחר כמה שעות ניתנה הוראה לפרק את חומרי הנפץ.

עד 2007 היו קיימים שני גשרי ביילי במקום, האחד נועד לתנועת רכב ממזרח למערב והשני לתנועה ממערב למזרח. בשנה זו נפתח במקום גשר קבע מבטון לשני הכיוונים, ואחד משני גשרי הביילי נותר על מקומו לשעת חירום.

ביוני 2009 נחסם הגשר הישן משני צידיו עקב סכנה בטיחותית.

מקור השם

לפי צבי אילן בספרו ארץ חמדה[19]: במאה ה-12 התקיים בצפת מנזר נוצרי בשם מנזר יעקב ה"קדוש". הנזירות במקום חיו מכספי תרומות ונדבה ועיקר הכנסתן באה להן מכספים שגבו האבירים הטמפלרים מהעוברים במעבר הירדן. על שם נוהג זה כונה המקום על שם הנזירות של יעקב ה"קדוש", שהיה הבישוף של ירושלים באותה התקופה. תרגום השם לעברית הוא יעקב ה"קדוש".

על שם הבנות (או האחיות) של יעקב (ה"קדוש") נקרא המקום עד ימינו - בלטינית - Pontus Jacobis Filiarum.

לפי שיטה אחרת הצלבנים הם שהחלו לקרוא למקום בשם הלטיני Vadum Jacob (ואדום יעקב - "מעבר יעקב"). שם זה מקורו בטעות גאוגרפית, אחת מני רבות שטעו הצלבנים. הצלבנים סברו שזהו מעבר יבוק, המקום בו חצה יעקב את הירדן, בדרכו למפגש עם אחיו עשו.

גם המסורת המוסלמית מקשרת בין מקום זה לבין חייו של יעקב, אם כי לחלק אחר מהם. שמו הערבי של המקום מחדת אל אחזן ("מעבר הצער") נגזר מאמונה כי במקום זה נודע ליעקב על מכירת בנו האהוב יוסף.

זאב וילנאי מציג מספר אגדות על הקשר בין בנות יעקב לבין הגשר:[20]

  • בימי הביניים קראו לגשר על שם יעקב אבינו. רבי משה באסולה שעבר על הגשר הזה בשנת רפ"ב (1522) מספר: "עוברים הירדן גשר אבנים קורים אותו: גשר יעקב, אומרים ששם עבר יעקב אבינו, עליו השלום, בשובו מחרן".[דרוש מקור: מדויק]
  • עולה רגל אחר, משה בן אליהו מספר בשנת תנ"ו (1655) על "גשר יעקב עליו השלום... והיו הערביים אשר עימנו... אלה מקומות בני ישראל מקדנא דנא. ועשינו שבת בגשר יעקב.. ואומרים הישמעאלים: זה הגשר שבנה יאגופ (יעקב) וכן בנה חאן (אכסניה לאורחים). הם הראו לו בית שנהרס ואמרו לו כי יאגופ גר בו בחורף ואילו בקיץ הוא עלה לצפת.[דרוש מקור: מדויק][21]

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ראו צבי אילן, הרס המצודה הצלבנית שסטלה, דבר, 1 בספטמבר 1975, הטוען שקודם לכן עבר דרך הים דרך לבנון ולא באזור זה.
  2. כיצד נמסרה הקונצסיה על אדמת החולה, דואר היום, 11 ביוני 1935
  3. הממשלה מספרת את תולדות זכיון החולה, דבר, 13 ביוני 1935
  4. פתחיה של ארץ ישראל, דואר היום, 6 בספטמבר 1934
  5. נסיון לשדוד את העדר של משמר הירדן, דואר היום, 3 בדצמבר 1929
  6. גמאל חוסיני שומר, דבר, 13 בדצמבר 1935
  7. נסגרו תחנות הגבול בצפון, הצופה, 26 ביוני 1938
  8. בוטלה תחנת המכס בגשר בנות יעקב, דבר, 2 בנובמבר 1938
  9. גשר בנות יעקב ייפתח, דבר, 19 בפברואר 1940
    תחנות המכס של ראש פינה ומתולה, דבר, 24 במרץ 1940
    מן העתון הרשמי, המשקיף, 26 בספטמבר 1940
  10. איך פוצץ גשר בנות יעקב, דבר, 18 ביוני 1946
  11. שני יהודים נהרגו, דבר, 20 ביוני 1946
  12. גשר בנות יעקב פתוח לתנועה, הצופה, 20 ביוני 1946
  13. פוצץ גשר בנות יעקב, המשקיף, 12 בינואר 1948
  14. הגשר פוצץ על ידי ההגנה, דבר, 13 בינואר 1948
  15. כך פוצץ גשר בנות יעקב, המשקיף, 13 בינואר 1948
  16. מתקנים את הגשר, דבר, 14 בינואר 1948
  17. גשר בנות יעקב תוקן, דבר, 18 בינואר 1948
  18. גשר בנות יעקב, על המשמר, 21 בינואר 1948
  19. צבי אילן, ארץ חמדה, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1978, עמ' 36.
  20. זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל - השפלה, החוף, הנגב, הגליל, עבר הירדן וסיני , ירושלים: הוצאת קריית ספר, 1970, מהדורה שביעית, עמ' 470 -471.
  21. כנראה מקור האגדה המוסלמית מתבססת על הפסוקים שבפרשת וישלח, שם מסופר כי יעקב בשובו מחרן בנה לו בית ולמקנהו סוכות, ומפרשים חז"ל כי הבית היה בחורף והסוכות בקיץ, כפי הנראה ייחסו המקומיים את האזור האמור לאותו בית המוזכר שם

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.