גרשום (בן משה)

גֵרְשֹׁם בנו הבכור של משה רבנו מציפורה, בת יתרו.

המכילתא דרבי ישמעאל[1] דורש את הפסוק "ויואל משה לשבת את האיש"[2] מלשון אלה - שבועה, ומסביר שיתרו הסכים לתת למשה לשאת את ציפורה, בתנאי שבנם הבכור יהיה כומר לעבודה זרה. כך המדרש מסביר מדוע גרשום לא נימול, ומדוע המלאך רצה להרוג את משה, עד שציפורה מלה את גרשום (אמנם לא מפורש בפסוק מיהו הבן שלא נימול, ולכן יש המפרשים[דרוש מקור] שלא מדובר בגרשום, אלא באליעזר).

על פי חז"ל[דרוש מקור], הנער שהודיע למשה על נבואת אלדד ומידד, היה גרשום.

מקור השם

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה

כלומר, משה נתן לבנו את השם גרשום, כזיכרון לכך שהוא נמצא במדין. מאחר שהשם גרשום מופיע כבר אצל אחי סבו של משה, יתכן שמשה לקח שם מוכר והעניק לו פרשנות חדשה, בדומה למדרשי שמות רבים בתנ"ך.

צמד המילים 'בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה' מופיע פעמיים במקרא ופעמיים אלו מופיעות בספר שמות ובהקשר לגרשם.

צאצאיו

ערך מורחב – יהונתן בן גרשום

בספר שופטים מופיע יהונתן בן גרשום בן מנשה ככהן של פסל מיכה בבית מיכה ולאחר מכן אצל שבט דן. על פי המסורה נכתבת האות נ' בשם סבו של יהונתן כשהיא תלויה ומוגבהת. חז"ל הסבירו שבאמת אביו של יהונתן הוא גרשום בן משה, ורק מפני כבודו של משה נוספה הנ'.

הערות שוליים

  1. פרשת יתרו, א
  2. שמות, ב', כ"א
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.