גנומיקה

גנומיקה היא תחום בגנטיקה העוסק במכלול החומר התורשתי – הגנום – של יצורים חיים.

המונח "גנומיקה" נגזר מהמילה "גנום". גנומיקה היא תחום חדש יחסית בביולוגיה, וראשיתה בסוף שנות ה-80 של המאה העשרים, עם התפתחותן המהירה של טכנולוגיות מיפוי גנטי וריצוף DNA ועם ריצוף הגנום בשלמותו של מספר יצורים חיים. בעקבות הולדתו של תחום הגנומיקה התפתחו מדעי משנה דומים העוסקים במכלול של גורמים, תרכובות או מוצרים בתא: הפרוטאומיקה, למשל, חוקרת את מכלול החלבונים המיוצרים בתאיו של יצור מסוים; הטרנסקריפטומיקה חוקרת את מכלול ה-mRNA בתא. מדעים אלו מכונים בעגה הביולוגית "מדעי האוֹמיקה" (באנגלית: omics).

נכון לשנת 2011 רוצף הגנום השלם של 2,719 נגיפים, 1,115 חיידקים וכ-36 יצורים איקריוטיים, כמחצית מהם פטריות. הגנומיקה עוסקת בניתוח חישובי, סטטיסטי ופונקציונלי של רצף ה-DNA בתא, ונעזרת לשם כך לעיתים קרובות בכלים מתחום הביואינפורמטיקה. בעזרת תוכנות מחשב משוכללות ניתן כיום לחזות את התפקיד של גנים רבים עוד לפני שנעשה כל ניסוי מדעי בהם. חוקרי הגנומיקה מחפשים מוטיבים בגנום, מגמות, מאפיינים ייחודיים בגנום של יצורים שונים ואזורים מוגדרים בגנום (אקסונים, אינטרונים, רצפים חוזרים, קדמים).

לגנומיקה מספר תחומי משנה. גנומיקה השוואתית משווה בין גנים אורתולוגיים (בעלי מכנה משותף) ביצורים שונים, מתחקה אחר ההבדלים ביניהם ומנסה להסביר את מקור ההבדלים. גנומיקה פונקציונלית עוסקת בשינוי בהתבטאות הגנים (כלומר: סינתזה של RNA מה-DNA ולאחר מכן סינתזה של חלבון מה-RNA) לאחר חשיפת האורגניזם לתנאים שונים. לשם כך נעשה שימוש נרחב במערכי DNA, מהכלים העיקריים של הגנומיקה. כך חוקרת הגנומיקה הפונקציונלית, לדוגמה, אילו גנים מבוטאים בצורה מוגברת ואילו בצורה פחותה לאחר חשיפתו של יצור מסוים לחום, לאור, לקרינה או לפגיעה מכנית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.