גלגלצ

גלגלצ


סמליל התחנה
- הושק לרגל חגיגות ה-20 לראשית שידוריה

פרטי התחנה
סוג רדיו ממלכתי
שפה עברית
מדינה ישראל  ישראל
אזורי קליטה ותדרים
אזור קליטה ירושלים והסביבה
נקלט בתדר 107.1FM (עד פברואר 2015 היה התדר 93.9FM)
אזור קליטה מישור החוף, טבריה, ובקעת בית שאן, אפרת, בעל חצור, ספיר
נקלט בתדר 91.8FM
אזור קליטה חיפה, אצבע הגליל, מנרה, אילת, מצפה רמון, דרום בקעת הירדן
נקלט בתדר 107FM
אזור קליטה באר שבע, הנגב הצפוני, קציר - ואדי ערה, ים המלח
נקלט בתדר 99.8FM
אזור קליטה צפת, גוש דן, דרום הערבה
נקלט בתדר 93.5FM
http://glglz.co.il/

גלגלצ הוא ערוץ רדיו ישראלי המופעל על ידי גלי צה"ל (תחנת הרדיו של צה"ל, שנוסדה ב-1950). הערוץ הוקם בשנת 1993 על ידי משה שלונסקי, מפקד גלי צה"ל באותה התקופה, ומשדר בעיקר מוזיקה פופולרית ברצף, דיווחי תנועה, ומעט תוכניות תוכן. הערוץ הוקם בסיוע משרד התחבורה (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), והוא מרבה לשדר תשדירים בנושא בטיחות בדרכים. בכל שעה עגולה, משדר הערוץ מהדורת חדשות, לעיתים מחדר החדשות של גלי צה"ל ולעיתים מחדר החדשות של הערוץ. שם הערוץ הוא הלחם של המילים גלגל (הקשור לתחבורה) וגל"צ (תחנת האם) שהוצע על ידי מרב מיכאלי, מנהלת התחנה הראשונה.[1]

היסטוריה

צה"ל 2

גלגלצ הוקם על בסיס הערוץ צה"ל 2, שפעל במסגרת גלי צה"ל. צה"ל 2 הוקם באפריל 1990, בתקופת כהונתו של נחמן שי כמפקד התחנה, על ידי ארז טל. לצורך השידורים ב"מיצהל" קיבל הערוץ משדר נוסף בתדר FM. לאחר תום מבצע השידורים, לא הוחזר המשדר. המטרה הייתה לשדר מוזיקה לחיילים באמצעות משדר FM איכותי. הוחל בשימוש לראשונה מושג ה-Playlist, רשימת שירים שנבחרו על ידי צוות העורכים המוזיקליים של התחנה כשירים אהובים על הקהל, או בעלי פוטנציאל גבוה להצלחה, וזכו לכמות השמעות גבוהה מהמקובל. בתקופה זו הצטרף לצוות צה"ל 2, כעוזר הפקה, עודד נפחי, חייל צעיר ולימים מנהל גלגלצ.

ארז טל, שעמד בראש צה"ל 2, חיפש באותה תקופה מקורות מימון נוספים לתחנה, הוצע לפנות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים של משרד התחבורה (באותה התקופה - "המינהל"). המינהל מימן תוכנית בשם "אוטוטו", ששודרה מדי יום בין 14:00 ל-17:00. המגישה, מרב מיכאלי, שוחחה באמצעות טלפון סלולרי עם שני אנשים מפורסמים שנמצאו בשתי מכוניות נפרדות, יחד עם בוחני תנועה. שני הכוכבים התחרו ביניהם מי יגיע קודם לנקודת היעד, ובמקביל ינהג באופן בטיחותי. זו הייתה הפעם הראשונה ברדיו הישראלי שהוכנסו שיחות דרך טלפון סלולרי לשידורי הרדיו.

איומי הסגירה

בשנת 1992 קיבל משה שלונסקי את הפיקוד על גלי צה"ל. בהגיעו לתחנה הוזמן אהוד ברק, הרמטכ"ל דאז, שהביע רצון לסגור את גלי צה"ל. ברק אמר לשלונסקי שאם ימצא דרך לממן את התחנה מבלי שתעלה כסף לצבא, הוא יסכים שלא לסגור אותה. מקורות המימון הנוספים שמצאה גלי צה"ל הפכו עכשיו חשובים יותר לגלי צה"ל כולה, ועל כן הוחלט לחזק את תחנת הבת.

הקמת גלגלצ

אנשי צה"ל 2 על הקמת תחנת רדיו חדשה, על בסיס צה"ל 2, שתשמש הן כרשת ביטחון כלכלית לגל"צ, והן כאלטרנטיבה למאזיני גלי צה"ל שלא יימצאו ביטוי להעדפותיהם בשידורי גל"צ.

צוות ההקמה, שכלל את משה שלונסקי עצמו, ארז טל ואת עודד נפחי, התחיל לעבוד על תחנת הרדיו החדשה: "גלגלצ". בין חברי צוות ההקמה לבין עצמם ולבין ראשי המחלקות בגלי צה"ל התפתח ויכוח סוער לגבי הקונספט בו תשדר התחנה. ארז טל התכוון לתחנה שתשדר מוזיקה בנוסף למגזינים בענייני תנועה, ותהיה מכוונת יותר לנושאי תחבורה. מול האפשרות הזו עמדה האופציה שהתחנה תתמקד כמעט לחלוטין במוזיקה. ראשי המחלקה התנגדו בתוקף לאפשרות זו וטענו שלתחנה כזו, שתהיה כאילו חסרת תוכניות, אין סיכוי להצליח, ואף רובם איימו בהתפטרות אם תיפתח תחנה כזו. רבים בתחנה חששו גם מהאפשרות שהתחנה החדשה תיגזול את מאזיני גל"צ ותביא בכך להידרדרות התחנה ולחיסולה. אף על פי כן, שלונסקי ואנשי צוות ההקמה התעקשו שאם המאזינים לא יעזבו לגלגלצ, הם יעזבו לתחנות אחרות. מפקד גלי צה"ל, משה שלונסקי, החליט כי התחנה תעלה לאוויר ותתמקד בשידורי מוזיקה ודיווחי תנועה. זאת בניגוד לדעת כל בכירי גלי צה"ל באותה התקופה, שחששו ממפגיעה בתחנת האם.

עם התקדמות העבודה הציע שלונסקי לארז טל את משרת מנהל גלגלצ. טל סירב בגלל קשריו ועבודתו ב"שידורי קשת", אחת מזכייניות הרשות השנייה בטלוויזיה. המועמד הטבעי הבא היה עודד נפחי, אולם באותה התקופה היה עוד צעיר יחסית. ארז טל הציע לתפקיד את מרב מיכאלי, ושלונסקי קיבל את ההצעה, אולם מיכאלי עזבה את התחנה מיד לאחר שלב ההכנה, ולא המשיכה בהפעלת התחנה עקב תוכנית הטלוויזיה "שישי חי" שהחלה לשדר בערוץ 2, וכן כיוון שהוצע לה לשדר ברדיו תל אביב. כארבעה חודשים לפני פתיחת השידורים שלונסקי החליט למנות לתפקיד את ראש מחלקת הקריינים בגלי צה"ל, נועם אבירם.

התחנה שידרה 17 שעות ביממה, החל בשבע בבוקר ועד חצות הלילה. כבר מתחילתם הכילו השידורים בעיקר מוזיקה ודיווחי תנועה. אבירם האמין שיש למעט בדיבורים ולהתמקד בצד המוזיקלי. הדרישה המוזיקלית הוגדרה ככזו שמעדיפה שירים שמוכרים לכולם ואהובים על ידי כולם, במטרה לפנות לקהל הרחב ביותר האפשרי. עם זאת, מבנה השידורים נבנה באמצעות פנייה לקהל מאזינים מגוון, על ידי שידור תוכניות שפונות לפלחים שונים בציבור. כך כללה המוזיקה ששודרה גם מוזיקת טכנו, רוק, ג'אז ומוזיקה משנות ה-70 וה-80. לוח המשדרים כלל תוכניות בעלות נושא שעסקו בנושאי תחבורה. שימוש במסוק נעשה בגלגלצ כבר מהיום הראשון, אולם דיווחי התנועה לא היו מפותחים באותה תקופה: לא היו כללים ברורים לאופן הניסוח וגם זמני שידור הדיווחים לא היו קבועים.

בשנה הראשונה לפעולתה זכה צוות גלגלצ בפרס מפקד גל"צ, על הקמת התחנה. למרות זאת, בתחילת דרכה זכתה גלגלצ לאחוזי האזנה נמוכים למדי, והייתה מוקד להתקפות מבית ומחוץ, כאשר רבים מאנשי גל"צ טענו כי לתחנה אין סיכוי להצליח או כי היא פוגעת בתחנת האם. נועם אבירם שימש בתפקיד קרוב לשנה, אולם אז החליט לקבל הצעות מבחוץ ולעבור לרדיו האזורי. כשאבירם עזב, קיבל את המשרה עודד נפחי. נפחי הדיח בהדרגה את רוב עובדי גלגלצ, במטרה לאפשר לו לערוך מספר שינויים ושיפורים במבנה השידורים של התחנה. בתקופה זו עזבו את התחנה בין השאר ארז טל, רפי רשף, מרב מיכאלי וראודור בנזימן.

שיפורי מדיניות

חלק מהתוכניות שונו, העבודה במשמרות הופסקה וגובש צוות קבוע לכל תוכנית, שכלל מגיש, עורך ראשי ומפיק. נפחי ניסה לשפר את תדמית גלגלצ בעיני אנשי התחנה, דרש לכלול בכח האדם שלה בוגרי קד"צ של התחנה, שינה את התקן של עובדי גלגלצ מפקידים לעיתונאים ונתן להם קרדיט בשידור כמפיקים ועורכים. נפחי דרש מהשדרנים בלעדיות לגלגלצ, והתחייבות שלא ילכו לשדר בתחנות האזוריות למשך שנה. אמיר אשר שהיה חתום ברדיו תל אביב פוטר, ובמקומו שידרה נועה ירון. לאה עוז יצאה לחופשה בת שבועיים, ומשראתה שגדי טאוב מצליח בהחלפתה, קיצרה את חופשתה ושבה מיד. כך אט אט נוצרה תחרות בין אנשי התחנה שהביאה בסופו של דבר להגברת המקצועיות ולשיפור השידורים. בתוך זמן קצר תפסה לעצמה גלגלצ מקום של כבוד בקרב כלי התקשורת בישראל, אחוזי ההאזנה עלו מארבעה אחוזים בלבד ל-13 אחוז, ודיווחי התנועה של גלגלצ זכו לאמינות גבוהה בקרב הציבור.

שינויי מדיניות

נפחי החזיק במשרת מנהל גלגלצ במשך שנה ושלושה חודשים, וכשעזב החליף אותו אלדד קובלנץ. אלדד שירת בתחנה כחייל משנת 1985 ושימש כעורך מוזיקלי. בנובמבר 1995 חזר קובלנץ כדי לנהל את גלגלצ, ותוך זמן קצר שינה את מבנה השידורים מהיסוד בצורה שעוררה ביקורת שלילית ושינתה את פני הרדיו. בעקבות השינויים בלוח המשדרים וההתערבות ההולכת וגוברת של הנהלת המערכת במבנה התוכניות, התעורר כעס רב בלב השדרנים והעורכים המוזיקליים, שאיבדו חלק גדול מהחופש שלהם בשידור. דבר זה הביא לעזיבה של חלק גדול מהשדרנים הוותיקים והחלפתם בחיילים צעירים. בין הקריינים שעזבו היו אלי ישראלי, יואב קוטנר, אלכס אנסקי, אורלי יניב ורון לוינטל.

דיווחי תנועה

במהלך שנת 1997 ביצעה גלגלצ גם רפורמה במערך דיווחי התנועה. צורת הבדיקה, הניסוח והתיעוד הפכו מובנות יותר ואפילו מדעיות יותר. על סמך מידע וניסיון שהצטבר בידי המערכת ובידי עורכי הדיווחים, התאפשר לעשות מיפוי של מיקום, אורך ומועדי תחילת עומסי התנועה הגדולים. רכז תנועה מונה לעמוד בראש מערכת דיווחי התנועה ונקבעו כללים ברורים וקבועים לניסוח הדיווחים בצורה הפשוטה, הבהירה והמדויקת ביותר. כן ננקטו צעדים להפיכת המידע לאמין ומעודכן יותר, כך עמדה מערכת גלגלצ בקשר ישיר ורציף עם מוקדי אגף התנועה של משטרת ישראל וקיבלה מידע שוטף ומדויק בזמן אמת על חסימות צירים, תאונות דרכים, הפרעות לתנועה ועבודות בכביש. ניסיון המערכת וחקר הרגלי התנועה של הציבור מאפשרים לגלגלצ לעשות שימוש יעיל יותר במסוק לאיתור העומסים ולזיהוי הפרעות התנועה. השינוי בתפיסת השידור והדיווח בגלגלצ, איפשר להעביר את המידע למאזינים בצורה פשוטה ומהירה יותר, ולנצל טוב יותר את הזמן העומד לרשות צוות המסוק. שינויים אלו הציבו את גלגלצ כתחנה המובילה והאמינה ביותר בתחום דיווחי התנועה בארץ.

גלגלצ פתחה קו טלפון בשיחת חינם, שדרכו מתקשרים מאזינים כדי למסור דיווחי תנועה. הסיוע מחברת התקשורת פלאפון איפשר לגלגלצ לפתוח מוקד דיווחים נוסף, באמצעות חיוג מקוצר מטלפונים סלולריים ברשת פלאפון, שם קיבלו את השיחות מוקדני חברת פלאפון והעבירו את המידע בתקשורת מחשבים אל העורך באולפן גלגלצ. החל מ-2010 כל השיחות מגיעות לאולפן גלגלצ ושיתוף הפעולה עם חברת פלאפון הסתיים. העורך והמפיקים אחראים לוודא את אמיתות הדיווחים, לנסחם ולהזינם למחשב שנמצא מול השדרן, שקורא בהפרשי זמן קבועים. גלגלצ היא התחנה הראשונה בארץ, שהטקסטים שלה נערכו ונקראו ממערכת ממוחשבת. כיום נעשה שימוש גם באפליקציית Waze ובאמצעים דיגיטליים אחרים לעריכת דיווחי התנועה.

באמצע שנת 1997 נוספו לתחנה שעות שידור. רצועת הבוקר נפתחה מוקדם יותר, בשעה 6:30, בהתאם לשעות העמוסות בכבישים, ולאחר חצות נוספו ללוח השידורים שעתיים שבהן שובצה מחדש התוכנית "לילה טוב" שהוגשה על ידי אילת מידן. זמן קצר לאחר מכן הוחלפה התוכנית, והוחל בשידור "שתיקת הכבישים" עם גידי שפרוט לאחר מכן הגישו את התוכנית לאורך השנים נעמה חן, שרהלה בן אשר ואורלי יניב. החל משנת 2015 התוכנית מוגשת על ידי חיילי התחנה.

המאבק המשפטי עם אקו"ם

בשנת 1998 פקע הסכם התמלוגים של גל"צ וגלגלצ עם אקו"ם, והופסקו התשלומים. בספטמבר 2000 פתח אקו"ם במאבק משפטי נגד התחנות. ב-12 בינואר 2003 נכנס לתוקף צו מניעה לשידור מוזיקה בתחנות, ולראשונה שודרו בגלגלצ תוכניות דיבורים והעלו מאזינים לשידור. תוך יממה הושג הסכם בין הצדדים.[2][3][4]

ביקורת

למרות אחוזי ההאזנה הגבוהים, נשמעה בציבור ביקורת קשה על גלגלצ לקראת סוף שנת 1997 ותחילת שנת 1998. המבקרים טענו שהנהלת התחנה עסוקה רק בהגדלת הרייטינג, וויתרה על איכות השידור. נטען שהתחנה מגבילה את עצמה לסוג מוגדר מאוד של מוזיקה, ולמעשה משדרת מתוך מבחר מצומצם מאוד של שירים מוכתבים מלמעלה, במטרה "ללכת על בטוח". מבקר המוזיקה ועורך מוזיקלי בכיר לשעבר בתחנה יואב קוטנר אף אמר ב"כנס הרדיו הראשון" שהתקיים בחיפה בשנת 2007 כי: "תחנת גלגלצ היא תחנה שמשדרת מיינסטרים מאוס, שאני אישית לא סובל אותו". [דרוש מקור] על שיטת הפלייליסט אמר: "...אין ספק שהשיטה עובדת, אבל חייבים להרחיב את המגוון המוזיקלי כי בצמצום הזה טמון נזק תרבותי עצום".[5]

כתשובה לביקורת, עבדה התחנה יותר ויותר על השגת השמעות בלעדיות לאלבומים ושירים חדשים, עבריים ולועזיים. חברות התקליטים מסרו עותקים של הסינגלים לגלגלצ בלבד, ובתמורה נכנסו השירים ל-Playlist, וזכו לחשיפה מוגברת בשידורי התחנה, למשך תקופת הבלעדיות.[דרוש מקור] כך החל הקמפיין "גלגלצ - לפני כולם". אף על פי כן נמתחה ביקורת על התחנה, כי למרות היותה ממומנת מכספי ציבור, הרי שאין מושמעים בה סגנונות מוזיקליים רבים האהובים על חלקים גדולים בציבור, כגון מוזיקה ים תיכונית, מוזיקה חסידית וכדומה.

בתגובה לטענות של אמנים ותיקים כנגד התחנה ולביקורת על בחירות הז'אנרים המושמעים, אמר מנהל התחנה אלדד קובלנץ: "אני חושב שאנחנו נותנים במה לאמנים הוותיקים ושהמינון של השירים שלהם בהחלט מספק, אבל אף פעם אי אפשר לרצות את כולם. כל ז'אנר מרגיש מקופח בגלגלצ. יש משהו מגוחך בדיון הזה, כי ההצלחה של התחנה נובעת ממה שהיא. ברגע שהיא תתחיל לנסות לרצות את מבקריה, אף אחד לא ירצה להאזין לה יותר".[5]

עתירה לבג"ץ

באוקטובר 2009 הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה להתערב בבחירת השירים המושמעים בתחנה בטענה שזו מונעת משיקולים זרים, ממניעים מסחריים, ופועלת ללא רגולציה מתאימה. בתחנה הגיבו לטענות באומרם כי "שיטת עריכת המוזיקה בתחנה מתבססת על עיקרון של מתן הזדמנות שווה לאמנים, ועל שיקולים מקצועיים הנגזרים מתכליתה וייעודה של התחנה".[6]

בספטמבר 2010 דחה הרכב השופטים בראשות דורית ביניש את העתירה, וקבע כי אין פסול בנוהל בחירת השירים של התחנה. עוד ציינו השופטים כי אין מקום להתערבות בית המשפט בתוכן המוזיקלי, וכי טענות העותר בדבר התנהלותה של התחנה היו חמורות מאד אך הן ללא כל ביסוס ותשתית.[7] עם זאת, הורה בית המשפט לקדם בתוך 45 יום מיום מתן ההחלטה את הסדרת חוקיות פעילותה של התחנה, שעליה אמון הפיקוד העליון בראשות הרמטכ"ל.[7]

בשנת 2016 חייב בית משפט השלום בתל אביב את גלגלצ לשלם פיצויים בסך 50 אלף ש"ח לזמרת רונית רולנד, עקב סירוב התחנה לתת לה קרדיט בשידור.

בעלי תפקידים

  • מפקד גלי צה"ל - שמעון אלקבץ
  • מנהל גלגלצ - נדב רביד
  • עורכת מוזיקה ראשית - יסמין ישבי
  • עורך תנועה ראשי - בני כבודי
  • אחראי על פניות הציבור – ערן אליקים


הערות שוליים

  1. גלגלצ חוגגת 25 שנים: מנהלת התחנה הראשונה מרב מיכאלי מספרת איך הכל התחיל, נכון להבוקר עם רזי ברקאי, 31 באוקטובר 2018
  2. גלגלצ, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
  3. מעיין כהן, לא יאומן כי ישודר, באתר גלובס, 14 בינואר 2003
  4. מרב יודילוביץ', ביהמ"ש אסר על השמעת מוזיקה בגל"צ, באתר ynet, 6 בינואר 2003
  5. 1 2 תמר סוקניק, "קורבנות הפלייליסט", באתר הארץ, 23 ביוני 2006
  6. שמואל מיטלמן, עתירה לבג"צ: גלגל"צ מונעת משיקולים זרים, באתר nrg, 18 באוקטובר 2009
  7. 1 2 ערן בר-און, "ביהמ"ש לא יקבע מה ישודר בגלגלצ", באתר ynet, 20 בספטמבר 2010
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.