גז חממה

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גז חממה הוא גז הבולע או מחזיר קרינה תת-אדומה הנפלטת מכדור הארץ (או כוכב לכת אחר), ובכך תורם לאפקט החממה. בעיקרון כל גז הוא במידה מסוימת גז חממה, אבל הגזים שונים זה מזה בקיבול החום ובספקטרום בליעה שלהם. לרוב קיבול החום של גז תלוי במבנה המולקולה ובמסה מולקולרית שלה. אדי המים הם גז החממה היעיל ביותר באטמוספירת כדור הארץ.

במדינות מפותחות קיים מאמץ להקטין את פליטת גזי החממה ובכך להקטין את ההתחממות העולמית. גזי החממה, שהמדינות המתועשות אשר חתומות על אמנת קיוטו התחייבו להפחית את פליטתם לאטמוספירה הם:

אפקט החממה

ערך מורחב – אפקט החממה

כאשר קרינת השמש מגיעה לפני כדור הארץ, חלק מהאנרגיה המצויה בהן הופכת לחום. כיוון שכדור הארץ קר יותר מהשמש, הוא מקרין אנרגיה בגלים ארוכים יותר מאורך הגל של קרני השמש. האטמוספירה בולעת את גלי האנרגיה והופכת אותם לחום בצורה יעילה יותר מאשר את קרינת השמש. ספיגת החום מחממת את האטמוספירה אשר מתחממת גם מחום כמוס הנפלט משטח כדור הארץ.

גזי חממה גורמים לפליטה נוספת של קרינה ארוכת גל לכיוון כדור הארץ ולכיוון החלל. הפליטה לכיוון כדור הארץ מוכרת כאפקט החממה.

גזי החממה הנפוצים ביותר בכדור הארץ, לפי סדר שכיחות יחסית, הם:

גז חממהאחוזי השפעה על אפקט החממה
אדי מים36-70%
פחמן דו-חמצני9-26%
מתאן4-9%
אוזון3-7%
יש לשים לב כי טבלה זו מתייחסת לצירוף של שכיחות הגז ושל עוצמת השפעתו על אפקט החממה. לדוגמה - ליטר גז מתאן משפיע הרבה יותר על אפקט החממה מליטר גז פחמן דו-חמצני. אף על פי כן הוא נמצא בריכוזים קטנים יותר.

מקורות טבעיים ומקורות מתוצרת אנושית

לרוב גזי החממה מקורות טבעיים ואנתרופגניים. במהלך ההולוקן הטרום-תעשייתי, ריכוזי גזי החממה היו קבועים יחסית. מאז המהפכה התעשייתית, ריכוזי גזי החממה עלו כתוצאה מפעילות אנושית.[1]

גזרמה טרום תעשייתיתרמה נוכחיתעלייה מאז 1750
פחמן דו-חמצני280ppm384 ppm104 ppm
מתאן700ppb1,745 ppb1,045 ppb
חמצן דו חנקני270ppb314 ppb44 ppb
CFC120533 ppt533 ppt

במדידת ריכוזי הגזים בקרחונים עולה כי יש קשר חזק בין עלייה בריכוזי הגזים לעלייה בטמפרטורה. לא ניתן לבדוק בצורה ישירה את ריכוזי גזי החממה מעבר לתקופה זו אך קיימת הערכה לפיה לפני שנים רבות ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה היה גבוה פי עשרה.[2] מניחים כי שיעורי הפחמן הדו-חמצני נותרו גבוהים לאורך עידן העל של הפנרוזואיקון בסדר גודל של פי 4 עד פי 6 מהריכוזים הנוכחיים.[3][4][5] התפחותם של צמחי האדמה ככל הנראה הורידה את ריכוזי הפחמן הדו-חמצני במהלך תור הדבון ומאז היוו מוקד מייצב של ריכוזים אלו.[6]

תפקיד אדי המים

אדי מים הם גז חממה טבעי אשר אחראי על 36%-66% מאפקט החממה.[7] ריכוזי אדי מים עולים ויורדים באזורים שונים אך פעילות אנושית אינה משפיעה ישירות על ריכוזיהם מלבד ברמה הלוקאלית, כגון שדות מושקים.

אוויר חם יותר מסוגל להכיל יותר אדי מים. מודלים עדכניים של מזג האוויר צופים שהתגברות ריכוזי אדי המים באוויר חם יעצימו משמעותית את אפקט החממה הנובע מפליטות גזים אנתרופוגניות. למעשה מייצרים אדי המים פידבק חיובי לפעולתם של גזים אחרים דוגמת הפחמן הדו-חמצני.[8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

קובץ:Commons-logo.svg ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. "Chapter 1 Historical Overview of Climate Change Science" (PDF). Climate Change 2007: The Physical Science Basis. Contribution of Working Group I to the Fourth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change. Intergovernmental Panel on Climate Change. 5 בפברואר 2007. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2008. 
  2. Image:Phanerozoic Carbon Dioxide.png
  3. Berner, Robert A. (1994). "GEOCARB II: a revised model of atmospheric CO2 over Phanerozoic time". American Journal of Science 294: 56–91. ISSN 0002-9599. 
  4. Royer, DL; RA Berner; DJ Beerling (2001). "Phanerozoic atmospheric CO2 change: evaluating geochemical and paleobiological approaches". Earth-Science Reviews 54: 349–392. 
  5. Berner, Robert A.; Kothavala, Zavareth (2001). "GEOCARB III: a revised model of atmospheric CO2 over Phanerozoic time". American Journal of Science 301 (2): 182–204. ISSN 0002-9599. 
  6. Beerling, DJ; Berner, RA (2005). "Feedbacks and the co-evolution of plants and atmospheric CO2". Proceedings of the National Academy of Science 102: 1302–1305. 
  7. realclimate.org. Water vapour: feedback or forcing?.
  8. Held, Isaac M. & Soden, Brian J. (2006), "Robust Responses of the Hydrological Cycle to Global Warming", Journal of Climate 19(21): 5686–5699
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.