גונדוטרופין כוריוני אנושי

גונדוטרופין כוריוני אנושי (או הורמון גונדוטרופיני שלייתי אנושי, באנגלית: hCG ראשי תיבות של Human Chorionic Gonadotropin) הוא הורמון פפטידי, אחד מהגונדוטרופינים, המיוצר על ידי ה-סינקטיוטרופובלאסט (שכבת האפיתל המחברת את השליה לרחם). ההורמון גורם לצמיחת השליה ובמקביל לתמסורת הורמונלית עם הגופיף הצהוב.

hCG מופרש בגוף בשני מצבים. בזמן הריון ובזמן התפתחות סוגים שונים של סרטן.

הריון

hCG מקיים תמסורת הורמונלית עם הגופיף הצהוב ומגרה אותו לייצר את שני הורמוני הזוויג הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון, המעבים את האנדומטריום (השכבה הפנימית של הרחם) ועוזרים לעובר להיקשר אל דופן הרחם. תפקידו העיקרי של ההורמון הוא לדכא את המערכת החיסונית של האם ובכך למנוע מהאם לתקוף את העובר.

ההורמון מיוצר החל מרגע ההפריה ומופיע בכמות שניתן לאתר אותה בדם כשבועיים אחרי ההתעברות. כמותו מכפילה את עצמה כל יומיים (אם הכמות יורדת, או הכמות לא מכפילה את עצמה כנדרש זהו סימן להיריון בעייתי, אולי אפילו להיריון כימי)[1]. רמתו בדם מגיעה לשיאה בשבועות 8-12 ומתחילה לרדת בסיום השליש הראשון של ההריון, עד שמספר ימים לאחר הלידה הוא אינו מופיע עוד בדם האישה. במקרה של מות העובר, ישנה ירידה חדה בכמות ההורמון בדם, דבר המאפשר איבחון של הפלה.

במקרים של אי פריון אצל נשים, הוא ניתן בהזרקה, ביחד עם הורמון מגרה זקיק, על מנת להמריץ את הביוץ. מאותה סיבה, הוא נמצא בשימוש גם בהפריה חוץ גופית, כאשר השאיבה מתבצעת 36 שעות אחרי מתן ההורמון. מזריקים אותו גם לטיפול בהתבגרות מתעכבת ותסמונת קדם-וסתית. אצל גברים נעשה בו שימוש לטיפול באשכים טמירים ושיפור יצור תאי הרבייה הזכריים.

דיכוי המערכת החיסונית

השפעת ההורמון על המערכת החיסונית הודגמה לראשונה ב-1980. בדיקות מתקדמות הראו שכמות ההורמון בזמן הריון מספיקה על מנת לדכא שרשרת ספציפית בתאי T. במחקר אחר, עכברים החולים בסכרת 1 החלימו בהדרגה ליניארית להזרקת הורמון הhCG. הסיבה לכך היא שההורמון מדכא את המערכת החיסונית ובכך מונע מAntibodies (תאים המערכת החיסון המיועדים לתקוף רקמות בגוף) לתקוף את הלבלב. ההורמון נצפה בעשרות מחקרים כמדכא תאים לימפוציטים.

סרטן

שרשרת ביתא של ההורמון מופרשת על ידי סוגים שונים של סרטן ועל כן הימצאותו מעידה על הימצאות גידולים סרטנים כגון סמינומה, חלק מסוגי סרטן השחלות וסוגים אחרים.

בדיקות מעבדה

ניתן לבדוק את הימצאות ההורמון בבדיקת שתן ובבדיקת דם. הימצאותו מעידה על בלאסטוציט (שכבת עובר ראשונית) וחלוקה ראשונית של תאי העובר. ריכוז ההורמון בגוף האם משתנה במהלך ארבעת השבועות הראשונים להריון ולכן בדיקת הריון עלולה לשגות. הבדיקה מפעילה Antibody הפועל על קבוצת ביתא המרכיבה את הhcg. ספציפיות הבדיקה עוזרת באבחנה בין הורמוני זוויג אחרים (LH ,FSH) להורמון. בבדיקת דם נבדקת גם כמות ההורמון בדם. הכמות מעידה על שלב התפתחות העובר ויחד עם זאת יש צורך בבדיקת אולטרסאונד על מנת לאשר את ההריון ולשלול סיבות אחרות להימצאות ההורמון בגוף.

המחלוקת סביב ההורמון כמסייע להפחתת המשקל

בשנות ה-50 האנדרוקרינולוג אלברט טי. וו. סימאונס טען שה-hCG מסייע בהפחתת משקל במסגרת דיאטה עם צריכת קלוריות מצומצמת באופן חריג (פחות מ-500 קלוריות ליום, כרבע מן הכמות הנדרשת לאדם בוגר). לטענתו, הזרקה יומית של 125 יחידות בינ"ל של ההורמון, לצד דיאטה מחמירה, תביא להורדת משקל תוך הפחתה ברקמות השומן ללא פגיעה ברקמות השריר. שיטת הורדת משקל זו החלה להתפשט לאחר מותו בשנת 1970.

מחקרים שונים העלו ספקות רבים לגבי נכונות הטענה של סימאונס, ובשנת 1976 פורסם מחקר[2] המצביע על השימוש ב-hCG להורדת משקל כחסר תועלת ואף כלא בטוח. מחקר נוסף[3] משנת 1995 מצא ש"מחקרים שתמכו ב-hCG כמסייע להפחתת משקל נערכו באופן מתודולוגי לא מספק", וכן ש"אין הוכחה מדעית לכך ש-hCG יעיל בטיפול בהשמנת יתר. הוא אינו מביא להפחתת משקל או פיזור מחדש של שומן, וכן אינו מפחית רעב או מעודד תחושה גופנית טובה". בנוסף, משרד הבריאות הישראלי הזהיר את הציבור מהשימוש בהורמון זה להרזיה שכן הוא לא נמצא כלא מזיק לשימוש או יעיל להורדת משקל.[4].

קישורים חיצוניים

Khil LY, Jun HS, Kwon H et al, Human chorionic gonadotropin is an immune modulator and can prevent autoimmune diabetes in NOD mice, Diabetologia 50(10), 2147–2155, 2007

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.